בשנה האחרונה, מאז אסון ה-7.10, מלחמת 'חרבות ברזל' והשלכות האירועים על הילדים, מתבגרים והוריהם מרגישים א.נשי המקצוע את העלייה המשמעותית בצורך בייעוץ ובטיפול מקצועי לילדיהם על רקע צרכים רגשיים-חברתיים או מצוקות רגשיות, קשיים בהתמודדות עם הלימודים ועד התנהגויות סיכון שונות כמו – הסתגרות והימנעות, התמכרות לרשתות, שתיית אלכוהול, עישון ועוד. "הקשיים אצל ילדים ונוער היו שכיחים בעבר אך הם התחדדו ביתר שאת במהלך מגפת הקורונה. הקורונה הבהירה שיש מקום לתת הרבה יותר תשומת לב להיבטים הרגשיים מסביב לפדגוגיה לכלל היועצים וא.נשי טיפול שעובדים עם מתבגרים, ילדים, הורים במערכות חינוך", מסבירה ד"ר חנה חימי, דקאנית הפקולטה שהקימה לפני כשנה במסגרת הפקולטה, יחד עם צוות המקצועי מתוך סגל הוראה בכיר, את המרכז לייעוץ פסיכו-חינוכי קהילתי. "ההבנה הייתה שחיוני 'לראות את האדם' עם כלל האתגרים איתם הוא מתמודד ומשפיעים על נפשו כדי להבין מה מעכב ולעיתים חוסם פניות ללמידה" .
ד"ר חנה חימי, דקאנית הפקולטה לייעוץ, לטיפול ולתמיכה חינוכית במכללה האקדמית בית ברל
ד"ר חימי מוסיפה שלעיתים קרובות מדובר בסוג של "עיוורון נפש". "לא פעם, קשה לנו לראות את כל מה שעומד לפנינו מאחר וקשה לנו להתמודד עם המשמעויות ועם גיבוש התשובות המתאימות", היא מסבירה ומציינת שלפעמים "הדברים כאילו נעלמים מהעין", אך בדרך כלל הבעיות מתגברות והשלכותיהן כבדות וקשות יותר.
ד"ר חימי: "לכן, המרכז הפסיכו-חינוכי קהילתי מהווה כתובת מקצועית טובה וזמינה לכל מי שמעוניין.ת בהתייעצות והתלבטות".
המענה במרכז מוענק על ידי סטודנטים.ות לתואר שני בשנה ב' בתוכניות הייעוץ והטיפול – קידום נוער בסיכון, לקויות למידה – הערכה והתערבות חינוכית, ייעוץ חינוכי, טיפול באומנות וחינוך מיינדפולנס ולמידה חברתית רגשית. עבודת הסטודנטים מלווה בהדרכה מקצועית רצופה מאוד של דיקאן הפקולטה ומנהלת המרכז – מומחית ללקויות למידה שילוב והכלה ומרצות בכירות בפקולטה ומומחיות בתחומן כגון: עובדות סוציאליות קליניות, פסיכולוגית קלינית ויועצת חינוכית. "התפיסה בהקמת המרכז, הייתה שכולם ילמדו ויתנסו תחת קורת גג אחת וכך ילמדו ביחד תוך כדי פיתוח הבנה ומודעות לחיבורים מדויקים עם א.נשי מקצוע מתחומים שונים בדומה למודל עבודה חיוני בעבודת צוות במסגרות חינוכיות", מסבירה ד"ר חימי.
המרכז הפסיכו-חינוכי בבית ברל, צילום דנה יוסף דוברות בית ברל
את יכולה לתת דוגמא?
"כשמפנים תלמיד לייעוץ עקב לקויות למידה, בדרך כלל מתמקדים באבחון של סוג לקות למידה, ובהתאם ללקות ממליצים על אסטרטגיית למידה כולל המלצות להוראה מותאמת. ספק רב אם ישאלו או יבדקו האם הילד חווה טראומה קודמת שמלווה אותו – כגון חרם בבית ספר, בגן הילדים או אירוע חריג אחר – מוות של קרוב משפחה, גירושין, פינוי מהבית בשל המלחמה, קרוב משפחה שנמצא בלחימה. ובנוסף נדיר שיבדקו האם היה אירוע בזמן האחרון? או אירוע מלפני שנים? וכמובן המשמעויות שיוצרות צלקות על נפש הילד הן מורכבות ומגוונות".
ד"ר חימי מסבירה שהייעוץ בדרך כלל יתמקד בלקויות הלמידה מסיבות שונות – כמו העדר הכשרה מתאימה, העדר מודעות, בהלה ממה שיידרש מהן במידה וילד יאמר שהוא חווה אירוע טראומטי והחשש שלהן, שהן לא יידעו כיצד להתמודד. "ובצדק – האחריות גדולה", היא מדגישה. "הטראומה הנוספת היא כאשר ילד או מתבגר משתף במה שקרה לו ואין התייחסות ברורה ורצופה". לאור כך, מסבירה ד"ר חימי, החליטו במכללת בית ברל להקים את הפקולטה ולתת לה את המעטפת האקדמית והמקצועית של התבוננות רב מערכתית רחבה יותר. "ואני בתוך אתגר זה רציתי לתרגם את הרעיון ולהשיג שתי מטרות במקביל. מטרה ראשונה לימודית, שהפקולטה תכלול אפשרויות להתנסויות עם הדרכה ובקרה מקצועית והמטרה השנייה- שגם א.נשים מהקהילה בתוך בית ברל וביישובים מסביב יקבלו שירות מקצועי וייחודי. הסטודנטים לא רק ילמדו את התחום, אלא גם יתנסו מעשית, וכשהם ייצאו לעבודה בשטח, זו כבר תהיה שפה יחסית מוכרת להם".
כאמור, מתוך ההבנה בצורך העולה וגובר, הקימה ד"ר חימי לפני כשנה את המרכז לייעוץ פסיכו-חינוכי קהילתי שנמצא בתוך קמפוס ירוק של מכללת בית ברל ומיועד לציבור הרחב: ילדים, בני נוער, הורים וא.נשי חינוך. הפעילות במרכז מבוססת על 'התנסות מעשית' (פרקטיקום) של סטודנטים וסטודנטיות לתואר שני בשנה השנייה, בסמסטר האחרון ללימודים כשהם כבר בעלי ידע רחב בתחומם. שכל תהליך ההתערבות מתחילתו ועד סיומו ,12פגישות ,מלווה בהדרכה צמודה של הצוות המקצועי במכללה. הייעוץ כולל הערכה פסיכו-חינוכית פרטנית ובניית תכניות התערבות לילדים ונוער, הדרכת הורים, והדרכה וייעוץ לצוותים חינוכיים. "הדגש הוא בהתבוננות מעמיקה ורחבה בכל ההיבטים הרגשיים והלימודיים ובגיבוש תוכנית מותאמת וחיבורים בין א.נשי המקצוע המתאימים תוך כדי יישום וליווי התהליך עד לסיומו".
המכללה האקדמית בית ברל צילום יחצ
לצד המענה הפרטני במרכז, מציינת ד"ר חימי שאפשר לבנות הדרכות וסדנאות תואמות להכשרת עובדי חינוך. כגון – התמודדות עם משמעויות של טראומה שקופה בסביבה חינוכית ועוד. "המלחמה והשלכותיה חידדו מאוד את ההבנה בקרב רבים שבלי מענה להיבטים הרגשיים קשה מאוד ללמוד, ונכון לתת מענה תואם מתוך מקצועיות ואחריות".
עם איזה מקרים אתם מתמודדים?
"הגיע אלינו נער עם תלונה על חרדת מבחנים, שאובחן עם לקויות למידה והציעו לו הקלות שונות. במשך תקופה קצרה הוא חווה שינוי לטובה, אבל מהר מאוד הייתה שוב נסיגה. הוא לא רצה ללכת לבית הספר, היו לו קשיים בלימודיים, התפתחו חרדות סביב הישגים לימודיים וגם חרדות חברתיות. בראיונות שערכתי יחד עם מומחית ללקויות למידה, לילד ולהורה, הבנו שהמשפחה עשתה רילוקיישן. הילד נולד בארץ, ובגיל צעיר הם עזבו את ישראל וחזרו כעבור מספר שנים בגיל ההתבגרות והמעבר לארץ היה מורכב וקשה לילד שהתמודד במקביל עם אתגרי גיל ההתבגרות. הילד שלט בשפה זרה וחרדת המבחנים הייתה בשפה העברית. למעשה, הוא התקשה בעברית כי היה בכך כדי לייצג את הקונפליקט סביב ההסתגלות וההתמקמות המחודשת בארץ. לצד אסטרטגיות למידה, היה צורך בהתייחסות לחלק הרגשי ולכל התהליך שעבר עם החזרה לארץ וקשיי הסתגלות. חשוב להבין שהקשיים בלמידה לא יחלפו ללא טיפול ועזרה בכל ההיבטים. למעשה – המענה שאנחנו נותנים לו הוא משולב וזמין במקום אחד, גם עזרה בלימודים וגם ייעוץ ממוקד סביב מורכבות של ההסתגלות בתחומים שונים לחזרה לארץ. להערכתנו אם לא יהיה מענה כולל, לא נמצה את המענה המדויק והנכון לו".
ד"ר חימי נותנת דוגמא נוספת: "יש לי סטודנטית שמתמחה להוראה שמלמדת בבית הספר והיא סיפרה לי שיש לה תלמיד שבשלב מסוים בשנה התחיל להפריע במהלך השיעור. בתחילה היו בעיות משמעת אך בהדרגה היו הפרעות התנהגות שהחמירו במהלך שנת הלימודים עד למצב שהוא הצליח לשבש את השיעורים שלה והיא הרגישה חסרת אונים מולו ומול התלמידים הנוספים ולא ידעה מה לעשות. הסברתי לה שהוא מסמן משהו, "מתנהג את מה שלא יכול לומר במילים", וצריך לתת לו את ההזדמנות לדבר. ובעיקר, "חשוב שיבין שאת רואה אותו ומנסה להבין מה קורה לו ולא מענישה אותו".
ד"ר חימי מוסיפה שהסטודנטית ניגשה לתלמיד "בארבע עיניים" והזמינה אותו מספר פעמים לשוחח איתה. "המסר המשמעותי היה שאינה לוחצת ומחכה לו". ד"ר חימי מספרת שלאחר זמן מה התלמיד הגיע וסיפר שאחיו השתחרר מהצבא ונוסע לדרום אמריקה. "אירוע שכיח במשפחות רבות, אך התברר שעבור הילד היה בבחירה זו של אחיו כדי להצית חוויה טראומטית מאוד. הוא ספר שכאשר היה בן 10, אמא שלו נטשה את הבית ונעלמה מחייהם והאח הבוגר יותר מילא תפקיד של ילד הורי ודאג לו מאוד. הידיעה על הנסיעה צפויה לדרום אמריקה הציפה חרדת נטישה. הילד – בהתנהגויות השונות שהפריעו למהלך השיעורים הביע את מצוקתו וחרדותיו. המורה הפנתה אותו ליועצת החינוכית ולרווחה ובמהלך כל השנה המשיכה לעקוב כדי שיהיה רצף טיפולי ולא יישמט בחיבור בין מערכות ובתוכן". לבסוף מעדכנת ד"ר חימי שלאחר התערבות של הסטודנטית והמשך ההתייחסות שלה אליו בבחינת "יד על הדופק כל הזמן", ניתן היה לראות שינוי מהותי בהתנהגות שלו כלפיה וכלפי הכיתה.
המרכז לייעוץ פסיכו-חינוכי בבית ברל, צילום דנה יוסף, יחצ בית ברל
# # #
בהכשרתה ד"ר חימי היא עובדת סוציאלית, קרימינולוגית ופסיכותרפיסטית, מומחית בעולמות תוכן של טראומה, פוסט טראומה ובניית חוסן ובעלת ניסיון אקדמי, קליני וניהול בטיפול וסיוע לנפגעי טראומה, נוער וצעירים בסיכון. במשך שנים רבות שירתה ד"ר חימי כקב"נית במחלקת בריאות הנפש בצה"ל ועבדה גם עם נוער בסיכון שנפלטו ממערכות החינוך. "האתגר הוא לעשות עבודת מניעה ולזהות את המתבגרים במצוקה ובסיכון בתחילת התהליך ולא בשלב בו הם כבר מצויים עמוק בתוך הנשירה, החרדות, הדיכאון, הפרעות ההתנהגות שונות או שהם מכורים לרשתות חברתיות, סמים ועוד. ופה המקום שלנו לעזור לא.נשי החינוך לזהות את הסימנים בתחילת התהליך ולעשות את עבודת ההתבוננות והחיבור בשלבים ראשונים, כמו להפנות ליועצות בתחומים שונים – קידום נוער, לקויות למידה, ייעוץ חינוכי ועוד. שהשלב הבא הוא בניית תוכנית התערבות כוללנית תוך בקרה ומעקב על יישום מדויק ואחראי".
ד"ר חימי מדגישה שהמנהלות, היועצות החינוכיות, המורות ורכזות השכבה בבתי הספר הן צומת משמעותית. "ברור לי שיש עליהן עומס משמעותי ולכן בעומס הרב שיש להן אני מציעה להפנות למרכז שלנו שמדגיש את החשיבה אקולוגית ורב מערכתית שמתבוננת על כל השילובים". עוד היא מוסיפה שבמשך שנים רבות היא עובדת בנט"ל – עמותה לטיפול בפוסטראומטיים על רקע טרור ומלחמה. "כמטפלת, שבמשך מספר שנים הייתי גם מנהלת היחידה, הגישה היא שכאשר אדם מגיע לטיפול בטראומה שלו, האחריות שלי היא לראות אותו על כלל ההתמודדויות בכל תחומי החיים – לבדוק האם בת הזוג צריכה מענה, האם הילדים, ההורים והאחים זקוקים למענה. האחריות המקצועית היא לתת מענה לכולם בהתאם לקצב והצורך שלהם. כשנותנים לאדם חוויה של ביטחון וודאות, יש סיכוי שישתף יותר והמענה יהיה מדויק ומתאים יותר. במרכז הייעוץ הפסיכו-חינוכי יש לנו את האפשרות לתת מענה בכל התחומים ואם יהיה צורך אפנה גם להתייעצות עם גורמים נוספים ואדאג לחזור לפונה ולדייק את המענה והתוכנית הנכונה".
ד"ר חימי מסכמת: "מה שייחודי למרכז לייעוץ פסיכו-חינוכי שלנו, הוא שמדובר במקום מיוחד מאוד בהנחות היסוד של מתן מענה רב מערכתי שמבוסס על מספר דיספלינות שקשורות למה שלומדים ומלמדים במכללה והכל מונגש למי שפונה לייעוץ בהתאם לצרכים שלו. בנוסף, המרכז שלנו ייחודי גם במיקום שלו בתוך מכללה אקדמית עם סביבה ירוקה ומזמינה, במרחב מעוצב באווירה צעירה, עם חדרים צבעוניים".
ליצירת קשר: הפקולטה לייעוץ, לטיפול ולתמיכה חינוכית- טל'- 09-7476330
שעות פעילות המרכז: ימים ראשון – חמישי בין השעות 9:00-15:00
לאתר:
https://www.beitberl.ac.il/academic-fields/yeuts/
תגובות