אחרי שבילה את מרבית שנות הקריירה שלו בליגה הלאומית ובליגה א’ עם קבוצת נעוריו הפועל אשקלון, כולל גיחה לעירוני טבריה, ניכר כי בגיל 29 טל מכלוף מצא בהפועל כפר סבא בית חם ושני הצדדים מרוצים. לא תמיד החיבורים בחלון ההעברות של ינואר מצליחים, אבל במקרה של מכלוף אין ספק שראשי הפועל כפר סבא עשו בינואר 2019 עסקה מוצלחת והרוויחו בלם נהדר, שהפך די מהר לעוגן מרכזי במערך הקבוצה בכלל ובהגנה בפרט. למכלוף היה חלק משמעותי בהעפלתה של הקבוצה לליגת העל ובעיקר בהצלחתה לשרוד בה בעונה שחלפה. לא בכדי העניק לו יצחק שום לאחרונה חוזה לשנתיים נוספות בירוק, הבעת אמון משמעותית אותה הרוויח מכלוף ביושר ובעבודה קשה.
מבחינת מכלוף, יש לו לפחות עוד שבע שנים טובות לתת, במהלכן הוא שואף להמשיך ולהתקדם לרמות הגבוהות בכדורגל הישראלי וחולם שבנו הפעוט עוד יספיק לראות אותו משחק ואף לחוות יחד זכייה באליפות או בגביע המדינה. מבחינתו, אם זה יקרה עם כפר סבא, זה יהיה מעולה.
טל, יש שיגידו שאתה תגלית העונה בהפועל כפר סבא, איך אתה מסכם את העונה האחרונה?
“כבר חוויתי את ליגת העל עם הפועל אשקלון וברמה האישית ידעתי מה אני שווה. היה לי ברור שאני שם מבחינת הרמה, כך שלא הפתעתי את עצמי. במקביל שיפרתי במהלך העונה פרמטרים מסוימים במשחק שלי ביחס לעונות הקודמות ששיחקתי בליגת העל. כדי להצליח בעמדה שלי אתה צריך שהחבר’ה מסביבך יעזרו לך, כך שהעובדה שעשיתי עונה טובה קשורה כמובן גם לחיבור שהיה לי עם השוער וכל רביעיית ההגנה, ובמיוחד עם סודיק (אטנדה) שבאמת היה לנו חיבור מדהים. זה לא מובן מאליו ליצור כזה חיבור עם בלם זר שבא לשחק איתך בארץ עונה ראשונה. השלמנו אחד את השני מבחינת סגנון המשחק, ועם מה שכל אחד מאיתנו הביא למשחק של הקבוצה זה עזר לשנינו לשפר אחד את השני ולהיראות טוב יותר”.
עם סיום העונה אוהדים רבים ברשתות החברתיות קראו להנהלה להחתים לפני כולם את פדידה, ישראלי ומכלוף. איך אתה מסביר את אהבת והערכת הקהל כלפיך?
“הפרגון הזה מהקהל הוא הכי כיף בעולם ולפעמים זה שווה הרבה יותר מכסף. זה לא סוד שבקיץ הזה הייתה התעניינות מקבוצות אחרות, אבל כל הזמן הזה אמרתי לסוכן שלי שטוב לי במקום שאני נמצא ושאני מרגיש מוערך בו מבחינת הקהל, הצוות המקצועי וההנהלה. כשאני בא למועדון ההרגשה היא שאני נמצא פה עשרים שנה, אני מרגיש חלק בלתי נפרד מהמועדון, וכשאני בא אליו זה מרגיש כמו שאני בא לבית שלי. אלו לא דברים שקונים בכסף. לפעמים בכדורגל שלנו מתייחסים אלינו כמו אל שכירי חרב, אבל כשאתה בא ומרגיש שדואגים לך ומעריכים אותך, אלה הדברים שבסוף אתה בא לעבודה בשבילם, מבחינתי זה יותר חשוב מכסף”.
איך השפיעה עליך מקצועית תקופת הקורונה? בטח לא היה קל לחזור לשחק מול יציעים ריקים.
“חד משמעית. מה שבכל זאת עזר לנו לשמור על הטירוף והאדרנלין זו העובדה שחזרנו מהקורונה ישר למלחמה על החיים שלנו וההישארות בליגה, כך שלא יכולנו להרשות לעצמנו להוריד את הרגל מהגז. אם נצטרך לשרוד עכשיו עונה שלמה בלי הקהל, יהיה קשה מאוד המרתון הזה. רואים את זה עכשיו גם ברמות הגבוהות כמו בליגת האלופות, זה לא אותו משחק בכלל, להכנס לאצטדיון ריק זה הזוי”.
ואני עדיין שואל ואולי קצת מקשה עליך, איך זה משפיע עליך כשחקן ברמה המקצועית?
“כדי לשמור על הטירוף והאדרנלין, אני מחפש את זה במקומות אחרים – אני יותר צורח, יותר מכוון, לפעמים רב עם ההוא ומדליק את ההוא, ליצור קצת אש, כי אם אכנס לאווירה הרדומה של היציע הריק זה גם ישפיע על הרמה המקצועית".
עיקר התהילה בכדורגל הולכת לשחקני ההתקפה בגלל הגולים, איך התחושה הזו כבלם שעסוק בעיקר בעבודה השחורה?
“כל החיים שיחקתי בלם ואני חי את זה. זה ריגוש מטורף להבקיע גול, אבל אם עכשיו הצלתי גול מהקו זה מבחינתי כאילו נתתי גול, אותו ריגוש. בעניין הגולים פדי (עומר פדידה) היה מעל כולם, במונחים של הפועל כפ”ס הוא נתן עונה מטורפת, מה גם שכל השערים שלו היו שווים נקודות, גולים של מאני טיים, של החיים, אז מגיע לו הכל”.
לאורך השנים היה איזה בלם שהיווה עבורך מודל?
“מעל כולם סרחיו ראמוס. הסתכלתי על הבעות הפנים ושפת הגוף, איך מגיבים למהלכים וניגשים לכדור. בארץ כשהייתי ילד אהבתי לראות את שמעון גרשון”.
כבלם, השינה לילה לפני מכבי ת”א או מכבי חיפה שונה מאשר נס ציונה או רעננה?
“יש לי תמיד את אותן ההכנות עם הארוחות וזמני שינה קבועים. לפני משחק עם הקבוצות הגדולות יש לי מבחינתי כבלם רק מה להרוויח ממשחק כזה, דווקא במאבקי התחתית יש לי הרבה יותר פרפרים בבטן והמתח הרבה יותר גדול, כי כל טעות היא קריטית ויכולה לגמור משחק”.
תספר לי על חדר הלבשה ומקומך שם?
“אני חושב שאחד הדברים הכי חשובים בקבוצת כדורגל זה קודם כל לעצב את חדר ההלבשה. הפן המקצועי והפן החברתי באים יחד, חלקנו חברים קרובים גם מחוץ לקבוצה, נפגשים, מדברים, צוחקים ואין ספק שזה תורם. ברמה האישית אני מנסה לתרום את חלקי כדי שגם הזרים יתחברו אלינו וירגישו טוב אצלנו במדינה, חשוב לי לקחת על עצמי תפקידים כאלה של מנהיגות”.
מה שאיפותיך האישיות והקבוצתיות לעונה הקרובה?
אני שמעתי את הדיבורים על מקומות 6-8 אבל אני לא נמצא בדבר הזה. מעבר לזה אני חושב שעדיף להגיע צנועים, מה גם שהסגל עוד לא שלם, אז לפתח ציפיות כאלה עכשיו זה לא נכון ולא הגיוני עד שהקבוצה לא תתחזק בעוד כמה שחקנים. ברמה האישית אני מקווה לשפר עוד כמה דברים במשחק שלי ובהמשך לעשות קפיצת מדרגה ולשחק בקבוצה שהציפיות שלה יהיו להיאבק על אליפות והלוואי שזה יקרה עם כפר סבא ואז גם יתייחסו אלינו קצת אחרת. אני מצטער להגיד את זה, אבל כשהגעתי לכפר סבא היה נראה שהכי חשוב פה זה שכולם יהיו נחמדים, טובים ומלטפים כאלה, אבל בכדורגל זה לא תמיד מתאים וכמה שזה לא נשמע טוב לאוזן, לפעמים על הדשא צריך להיות “מאנייקים”. אני שמח שאנחנו הבאנו את זה בעונה האחרונה”.
העונה הקרובה הולכת כנראה להיות קשה יותר כי פתח תקוה וסכנין הן לא רעננה ונס ציונה.
"קודם כל אנחנו נבוא לעונה הזו עם הרבה יותר ביטחון אחרי העונה האחרונה שנתנו. מה גם שאני חושב שבגלל הקורונה הסכומים הצטמצמו, להוציא את מכבי תל אביב, מכבי חיפה ובית”ר ירושלים, רוב הקבוצות הן בסדר גודל שלנו והפערים פחות גדולים. עם חיזוק נכון הכל יכול להיות (הראיון התקיים לפני החתמתם של אור דסה, מייקל אומוה ועומר דנינו; ר.ע)".
יש לך איזה מסר לאוהדים לקראת העונה הקרובה?
“לא תמיד יוצא לי לקרוא הכל ברשתות החברתיות, אבל מה שאני רואה זה מאוד מרגש, כל התמיכה. אני מאוד מקווה שבקרוב האוהדים יוכלו לחזור למגרש כי זה חסר לנו מאוד, אני רוצה שהם יחוו איתנו רגעים טובים”.
דנה
בחור ושחקן טוב. תצליח!