"בלי הכדורגל אני לא יודע איפה הייתי היום, השער היה חלום שהתגשם"

בפתיחת העונה הנהדרת של הפועל כפר סבא בולט עד כה בעיקר שם אחד, שרוב האוהדים הירוקים כלל לא הכירו עד לפני מספר שבועות. יהב אפריאט (20), תוצר מחלקת הנוער של המועדון, קיבל צ'אנס בהרכב ממסאי דגו בעקבות הסגל החסר שעמד לרשות המאמן בטרום העונה, והיכולת שסיפק לא הותירה ברירה אלא להשאירו בהרכב. אחרי שכבש שער בגביע הטוטו, אפריאט רשם לעצמו ביום שישי גם שער ליגה ראשון בניצחון על הפועל רמת גן והציפיות סביב התכשיט החדש של יצחק שום עולות.

"אין לי מילים לתאר את ההתרגשות", מספר הקשר בראיון ל"ספורט צומת השרון". "זה חלום שמתגשם. עד לפני כמה חודשים החלום שלי היה בכלל לשחק משחק רשמי בקבוצת הבוגרים. אחרי השער ביום שישי שעבר רצתי לאבא שלי והייתי פשוט בהלם, הרגשה מטורפת. הייתי באופוריה כל הדרך הביתה, ושאלתי את החברים איך היה הגול שלי".

הדרך של אפריאט בכפר סבא לא הייתה פשוטה. בעונה שעברה הוא התעמת עם מאמנו בקבוצת הנוער אייל צחי וקיבל הוראה להפסיק להגיע לאימוני הקבוצה. אחרי חודש בבית, קיבל אפריאט קריאה לבוא ולהתאמן עם הקבוצה הבוגרת. "יהב הוא שחקן טוב שבעונה שעברה עברה עליו תקופה לא קלה", אומר מאמן החלוצים של מחלקת הנוער שעבד עם הקשר, אורן ניסים. "דברים לא הסתדרו לו בנוער, אבל הוא למד מהטעויות שלו. מאוד רציתי שהוא ישחק בבוגרים כשהם היו במלחמת הישרדות, אבל לצערי זה לא קרה". חלוץ העבר החמיא לקשר: "מדובר בילד עם רגל שמאל קטלנית, אתלט, יש לו בעיטה מהמקום, הובלת כדור מצוינת, אחד על אחד טוב ומשחק ראש מצוין. הוא צריך לשפר מספר דברים – יותר תנועה ללא כדור, להיות יותר מעורב במשחק, להבין שהוא צריך לדעת לקבל את הכדור לא רק לרגל אלא גם לעומק. אני צופה לו עתיד טוב, הוא רק בתחילת הדרך".

אחרי שבעונה שעברה לא זכה לקבל הזדמנות מהמאמנים אלי כהן ופליקס נעים, אפריאט נראה כעת כמו אחד השחקנים הבטוחים ב-11. "קיבלתי את הצ'אנס של החיים שלי. אמרתי לצוות המקצועי שאני מעריך את זה והם לא יתאכזבו ממני", מספר הכישרון הצעיר על הקריאה מקבוצת הבוגרים.

למדת משהו מהמקרה שקרה לך בקבוצת הנוער?
"אין ספק. כמובן שזה לא היה חד צדדי וגם אצלי היה משהו לא טוב בהתנהגות. אני בטוח שלמדתי הרבה מהמקרה הזה. למדתי שגם אם אני לא מסכים עם משהו אני לא יכול להתנהג כמו שהתנהגתי, לצעוק ולעשות רעש. גם אם לקבוצה לא הולך, אסור לי להיות עצבני, גם אם אני נותן את המאה אחוז שלי זה לא תלוי רק בי. הבנתי שאני לא לבד ואני חלק מקבוצה. אם הייתי רוצה לנצח לבד הייתי הולך לשחק טניס או פינג-פונג. חוויתי את זה גם בקבוצת הבוגרים, שהיו שחקנים כמו טל איילה שהרימו אותי, ולעומת זאת היו שחקנים שצעקו עליי ברגע שעשיתי משהו לא נכון וזה פגע לי בביטחון".

כאחד שהיה חלק מהקבוצה בעונה שעברה, מה הסיבות לירידה?
"היו טעויות בניהול. היה מאמן כמו אלי כהן, שהחיבור שלו עם השחקנים לא היה טוב וראו את זה גם בתוצאות, 16 משחקים ללא ניצחון. פליקס היה מצוין ומאז שהוא הגיע הקבוצה התרוממה ושיחקה נהדר".

ספר על החיבור שלך עם מסאי דגו.
"מסאי תמיד עודד אותי כשלא הלך לי וכשהיה לי קשה. הוא מאמן ברמה גבוהה. כשצריך הוא חבר שלך, וכשדרושה סמכות של מאמן אז הוא מתנהג בהתאם. ממש כיף להשקיע בשבילו, הוא נותן הרבה חשק. הקבוצה כל הקיץ עבדה קשה וראו את זה עד עכשיו".

מסאי דגו. צילום: עזרא לוי

מה ההשפעה של יצחק שום?
"הוא לא מתערב יותר מידי, אבל יודע להגיד את המשפט הנכון כשצריך. הוא נכנס לחדר ההלבשה לפני המשחק מול הפועל רמת גן ואמר משפט נכון וחזק – 'תרצו יותר מהיריב ותרוצו יותר מהיריב'. מעבר לזה, הוא עשה לנו אסיפת פתיחה אחרי שלקח את הבעלות ובכך זה הסתכם עד עכשיו".

משפחה של כדורגל

אפריאט עבר את כל מחלקות הילדים והנוער של המועדון, גר בכפר סבא ונמצא בזוגיות טרייה. שיחק לדבריו בכל התפקידים על המגרש ("אפילו כשוער, הייתי רשום בטופס כשוער שני כמה פעמים במחלקת הנוער"). השחקן, שמתופקד על ידי דגו בכנף הימנית, בא ממשפחה של כדורגל. אביו אלי אפריאט שיחק בהפועל צפת כמגן ימני ונאלץ לפרוש עקב פציעה בגיל 23. אחיו הקטן משחק בבית הספר לכדורגל של הפועל כפר סבא. "כל החיים שלי, מגיל 4, היו רק סביב הכדורגל. זו המטרה המוצהרת שלי בחיים, זה הסיפור שלי. בלי הכדורגל אני לא יודע איפה הייתי היום. לא הייתי תלמיד טוב, הייתי בעייתי. פחות השקעתי בלימודים כי תמיד אמרתי לעצמי שיש לי את הכדורגל. לא הייתי בא לבית ספר, הייתי מבריז. אני יודע שחס וחלילה אם לא אצליח בכדורגל, אצטרך ללמוד הכל מחדש".

גם בצבא לאפריאט לא היה קל, והוא שוחרר מהשירות עקב פציעה כעבור עשרה חודשים בלבד. "בעשרת החודשים האלו זה היה גיהנום", הוא מספר. "המפקד שלי לא תמך בי, לא איפשר לי לצאת לאימונים, בשלושת החודשים הראשונים שלי בצבא הוא ריתק אותי לסירוגין לחמישים ימים. הייתי אומר לו שיש לי אימון בחמש והוא היה נותן לי לצאת רבע שעה לפני שהאימון התחיל".

איך המשפחה מקבלת את הקריירה שלך?
"אבא ניהל את כל הקבוצות ששיחקתי בהן מטרום ב' ועד לנוער. הוא מאחורי תמיד. אנחנו תמיד צופים ביחד בקטעי וידאו שלי, הוא אומר לי מה נכון ומה לא נכון, מה אני צריך לעשות יותר ומה פחות. הוא אומר לי בעיקר לעבוד קשה, שיש לי כישרון אבל זה לא הכל".

מסמן לעצמך מטרות לקראת העונה?
"קודם כל בתור אוהד הקבוצה חשוב לי שנעלה ליגה, ואם אפשר לקחת גם את גביע הטוטו על הדרך זה יהיה מצוין. אני רוצה שנראה קבוצה לוחמת. באופן אישי היעד הוא להבקיע כמה שיותר שערים, להיות דומיננטי ושלא ידברו עליי רק פעם אחת ואז יישכחו ממני. מקווה שאמשיך להצליח ואקבל הצעות מקבוצות גדולות. החלום הגדול שלי הוא לצאת לאירופה, אני רוצה להגיע כמה שיותר רחוק ואני מוכן לעשות הכל בשביל שזה יקרה".