שני מאמנים טובים, קפטן פדידה וחלון העברות מוצלח: סיכום העונה של הפועל כפר סבא

נכון, הניצחון על נתניה במחזור הנעילה היה, כביכול, חסר משמעות. עם זאת, היה חשוב לסיים את העונה בצורה טובה, כאקט סימבולי לעונה שהייתה, ואולי עם קריצה קטנה לעונה הבאה. לטור פתיחת העונה שחלפה הענקתי בזמנו את השם "עונת הדקה ה-98", עם אמירה ברורה להמשכיות לאותה דקה 97 מופלאה ובלתי נשכחת בעפולה, תוך דגש על חמישה מרכיבים עיקריים שבאו לידי ביטוי באותה דקה עם המהלך שהוביל לשער העלייה הדרמטי: אמונה, נחישות, לחימה, יחד, ווינריות. במבחן הבדיעבד, אין ספק שהקבוצה עברה את "הדקה ה-98" בהצלחה יתרה, לאור העובדה כי הבטיחה את הישארותה בליגה הבכירה בסטייל 180 דקות לסיומה. יתרה מזאת, לאורך כמעט כל העונה הקבוצה נשארה עם ראש מעל המים. רק לאחר המחזור ה-17 מצאו עצמם השדים הירוקים מתחת לקו האדום לטובת נס ציונה, כאשר במחזור ה-18 השיגו כנראה את ניצחונם הכי קריטי העונה מול אותה נס ציונה (עם עמיר תורג'מן על הקווים) ולמעשה חלפו על פניה בטבלה. ואני לא רוצה בכלל לחשוב איפה היינו היום אם היינו מפסידים את אותו משחק. אז תודה לך בנג'מין קוקו על שער הניצחון ושערך היחיד העונה טרם המעבר לפתח תקוה. בכלל, אחוז ההצלחה הגבוה של הקבוצה העונה במשחקיה הישירים מול שלוש יריבותיה לתחתית היה המפתח במסע ההישרדות הנהדר הזה. אבל עם כל הכבוד לנתון הזה, קשה שלא להזכיר במעמד מכובד זה של סיכום העונה את השבוע המטורף של מחזורים 21-22. הקבוצה הגיעה לצמד משחקיה מול מכבי חיפה ובית"ר י-ם במומנטום שלילי אחרי שני הפסדים רצופים, ונראה היה שהמשימה להימנע מחזרה לתחתית הבוערת באגף התחתון של הקו האדום בתום השבוע הזה כמעט בלתי אפשרית. אלא שהפועל כפר סבא מודל 2020 כנראה מפתחת די.אנ.איי חדש על בסיס הנוקלאוטידים והכרומוזומים שפיתחו צמד החוקרים פדידה את עזריה בקמפוס "הסוכריה" בעמק יזרעאל במאי 2019. חניכיו של אופיר חיים ניצחו בשיא הדרמטיות את שני המשחקים כשכולם ללא יוצא מהכלל התעלו על עצמם, ובראש החץ איתמר ישראלי, עומר פדידה, אמאדו סוקונה ובן רייכרט. וכך, במקום למצוא עצמנו קבורים עמוק בבוץ של התחתית, מצאנו עצמנו תוך חמישה ימים בפער של שבע נקודות מהקו האדום ועם בלון חמצן שהספיק לנו עד הסוף.

יצחק שום. צילום: רמי לוי

ההנהלה: חלון ההעברות המוצלח של משפחת שום

הנהלה – אפרופו סוקונה ורייכרט, מגיעה מילה טובה למשפחת שום על חלון העברות מוצלח, שכן גם קיזיטו הראה סימני פוטנציאל בהזדמנויות שקיבל, לצד נפילה לגיטימית אחת עם שגיא דרור. לא נדע לעולם איך העונה הזו הייתה מסתיימת אלמלא החילוף על הקווים ערב מחזור הנעילה של העונה הסדירה, לכן כל דעה בסוגיה היא לגיטימית אך בגדר ספקולציה. בשורה התחתונה תורג'מן סיפק את הסחורה במבחן התוצאה ומכאן הקרדיט לפאפא שום ולשום ג'וניור, שאולי יודעים דברים שהאוהד הממוצע ביציע לא תמיד יכול לדעת. בנוסף, נראה שהשומים ידעו לתת למערכת את השקט התעשייתי הנדרש כדי לעמוד ביעד המרכזי שהוצב בתחילת העונה. גם החתמתם לאחרונה של רייכרט, סוקונה ואטנדה לעונה הבאה נזקפת לזכותם. אז אחרי המחמאות, שתי נקודות לשיפור: ראשית, הקשר עם הקהל והתקשורת המקומית. אפשר גם להאציל סמכויות בתחום הזה. שנית, גיוס נוסף של ספונסרים בשלל הצינורות המקובלים כדי שנחזור להיות קבוצת ליגת על לגיטימית ונפסיק לחגוג הישארות בליגה כמעט כמו שחוגגים זכיה בגביע (ציון: 7.5).

אופיר חיים. צילום: עזרא לוי

עמיר תורג'מן. צילום: ניר קידר

המאמנים: אל תשכחו את החלק של אופיר חיים

עמיר תורג'מן – אין ספק שתורג'מן עשה את שלו והוא השלים בצורה ראויה את המלאכה, אבל לא זכור לי שבזמנו ראינו מהלכי כדורגל יוצאי דופן שלא ראינו קודם לכן. בשורה התחתונה אין ספק שהוא ראוי לחוזה מחודש, בדיוק כפי שאין ספק שמבחנו האמיתי יהיה בעונה הבאה (ציון: 7.5).
אופיר חיים – את מרב המחמאות אני בוחר לתת דווקא למאמן המפוטר, אופיר חיים. הוא זה שבנה את הקבוצה ובחר את סגל השחקנים, תחת אילוצים תקציביים מאתגרים. הוא הצליח ליצור חדר הלבשה חזק ובמישור המקצועי תלכיד קבוצתי מספיק טוב כדי לשמור לאורך כל העונה על טווח ביטחון מהקו האדום, כך שכל מה שנשאר למחליפו זה לא להרוס את מה שהוא בנה בעמל רב (ציון: 8.5).

עומר פדידה. צילום: ספי מגריזו

איתמר ישראלי. צילום: עזרא לוי

השחקנים: החוליה החלשה והחוליה החזקה

הגנה – ללא עוררין החוליה החזקה שבשרשרת, כזו שלא נופלת ממרבית קבוצות מרכז הטבלה ומטה. ישראלי לא חלם בחלומותיו הירוקים ביותר לתת עונה כזו בליגת העל (תישאר, תישאר, תישאר!), מכלוף היה עוגן וגילה יציבות מרשימה לאורך העונה, אטנדה רכש נהדר ומהבלמים הטובים בליגה, ברקמן השתפר בחלק השני של העונה ואף ניכר כי הוא חלק חשוב בחדר הלבשה, סולומון הפתעה נעימה מאוד והשומים חייבים לעשות הכל כדי להשאירו. אין ספק ששלח השתפר והפתיע לטובה בחלק השני של העונה, אך אם יצחק שום רוצה באמת להציב יעדים גבוהים יותר לעונה הבאה (7-9), אז חייבים להביא לצדו של שלח מגן איכותי יותר מגמון. בשורה התחתונה ממש אין תלונות (ציון: 9).
קישור – החוליה המאכזבת ביותר במערך הקבוצתי. קשה להגיד שיש לשחקני החוליה הזו חלק משמעותי בהישג של חוליית ההגנה, במשחקים רבים מדי מרכז השדה שלנו היה פרוץ לחלוטין והקבוצות היריבות לא התקשו יותר מדי להגיע לאזור המסוכן מבחינתנו. רוצ'ט המאכזב העיקרי, אך גם קופי לא תרם כמצופה והיה בינוני ומטה בממוצע העונתי (למה לא סופרים את עזריה?!). מבחינה התקפית תרומת שחקני הקישור הייתה דלה מדי, וכמה טוב שרייכרט נחת אצלנו בינואר וכאמור חתם לעונה הבאה (ציון: 6.5).
התקפה – עם מספרים קשה להתווכח ועובדתית יש לנו את ההתקפה החלשה בליגה, למעט שתי היורדות. קוקו אכזב בענק ו"נחתך" בצדק ובכאב בינואר, סוקונה הראה ניצוצות אך לעתים "שוכח" לשחרר את הכדור, טראורה פתח את העונה חזק ונחלש משמעותית, אפריאט בהחלט הוכיח שלעתים אין תחליף לשחקני בית, קיזיטו עדיין בגדר חידה. אה נכון, יש גם את ההוא עם 18 על הגב. אל קפיטן פדידה זכה העונה בכל המדיות האפשריות למלוא הכבוד וההערכה ואין ספק שהוא ראוי לכל הסופרלטיבים שהורעפו עליו. כל מה שנותר לקוות זה ששומי מבין היטב את החשיבות שלו וגם הקהל החביב של כפ"ס לא יקבל את עזיבתו של פדידה באדישות במידה וחלילה המו"מ בין הצדדים יתפוצץ. לאור העדר תמיכה מספקת מהקישור ומהמגנים, תקבל החוליה הנחה קלה בציון המשוקלל (ציון: 7).

העונה הבאה: זה לא יהיה אותו הדבר

קצרה היריעה מלפרט, אך בצל משבר הקורונה ברור שהעונה הבאה לא תהיה ככל העונות, בטח בהיבט הכלכלי וככל הנראה, לדאבוננו, גם מבחינת נוכחותנו כאוהדים ביציע. במישור המקצועי אין ספק כי הקבוצה זקוקה לחיזוק משמעותי בעיקר בקישור, כאמור מגן ימני נוסף מוכח בליגת העל ועוד חלוץ רחבה איכותי. אני משוכנע ששום מבין היטב שהליגה בעונה הבאה צפויה להיות קשה יותר כי מכבי פתח תקוה וסכנין תהיינה כנראה חזקות יותר מרעננה ונס ציונה אלפי מונים. ועד שהליגה תתחיל אני כבר מחכה למשחק אימון טרום עונה מול השכנה ממערב, סטייל האייטיז. פדידה, תחלק להם חתימות.