1. הניצחון המרשים על הפועל חיפה זרע תקווה מחודשת בקרבנו האוהדים, אך קשה להגיד שהתבוסה הקשה לקריית שמונה באמת הפתיעה אותנו. האמת? זו לא התוצאה כמו שזו היכולת הכל כך מאכזבת והעלובה. הרי זה לא יתכן שבמשחק בית מול קבוצת תחתית הבעיטה הראשונה והיחידה למסגרת תבוא עמוק בתוספת הזמן כשהמשחק כבר גמור. טריקו גטהון, שעדיין צובט את עצמו כלא מאמין שהוא משחק בליגת העל, פתח כמגן שמאלי ולא בכדי לאורך כל המחצית הראשונה תקפו חניכיו של קובי רפואה רק דרך האגף שלו.
אופיר חיים שוב פתח במערך שלושת הבלמים, שלא התעלו הפעם לרמה אותה הציגו בסמי עופר. הבעיה המרכזית במערך הזה שהוא מאלץ את שני המגנים להוסיף תרומה משמעותית לחלק ההתקפי, מה שקשה להגיד בשבחם של טריקו גטהון ונועם גמון. בצל יכולתם האנמית של אדריאן רוצ’ט וגרשון קופי בקישור, בחלק הקדמי מחמוד יוסף ובעיקר בובקאר טראורה ניסו ככל יכולתם לייצר מצבים אך ללא הועיל. בנג’מין קוקו כבר מזמן הפך לבדיחה עצובה, והאמת היא ששלום במזרח התיכון כבר נראה לי קרוב יותר משער שלו העונה, אבל ככה זה כשאין למאמן הקבוצה אף אלטרנטיבה בספסל. תודה שומי.
2. בשבת יוצאים לבלומפילד למשחק חוץ קשה מאוד מול האלופה ומוליכת הטבלה מכבי תל אביב, שטרם נוצחה העונה. בסיבוב הראשון המאזן שלנו מול ארבע הגדולות עומד על אפס נקודות ויחס שערים 6:0, ואיכשהו קיימת מן תחושה מרגיזה כזו שהפסד מול אחת מהקבוצות האלה תמיד יתקבל בטבעיות בשל הפערים בחומר השחקנים. קחו למשל את הפועל באר שבע – הקבוצה הזו הפסידה בארבעה מתוך חמשת המחזורים 10-14, חוץ כמובן מהניצחון עלינו. מצד שני קחו קבוצה בסדר גודל שלנו (פחות או יותר, כמה שעצוב להודות בכך) כמו נס ציונה, שמצליחה לנצח את אותה הפועל באר שבע ולהשיג תיקו מוצדק ואף להיות הראשונה העונה לכבוש מול אותה מכבי תל אביב שתשחק מולנו השבת.
כעת נשאלת השאלה, ואולי זו בעצם משאלה, מדוע שגם אנחנו לא נעז יותר, נאמין יותר ונשיג יותר מעוד "הפסד מכובד"? אין ספק שנבוא למשחק הזה כאנדרדוג מובהק, אבל עם כל הכבוד מכבי היא לא ממש קבוצה דורסנית העונה, אלא בעיקר יעילה. עם אמונה, רוח לחימה ומשמעת טקטית גבוהה כמו אלה שראינו בסמי עופר, בהחלט ניתן לצאת מהמשחק הזה לפחות עם נקודה. והיי, אם אום אל פאחם יכולים אז גם אנחנו, לא? ושום מילה על ההפסד שלנו בגביע לכפר קאסם.
3. ומילה לאוהדים – אני שומע לאחרונה הרבה "ינואר, ינואר, ינואר". אז חברים, תנמיכו ציפיות. כל עוד קברניטי המועדון ימשיכו לחפש מציאות בעפולה, בטבריה או בליגה הפלסטינית, אנו נמשיך כהרגלנו בקודש לסבול משבת לשבת ולהתפלל שאיכשהו בדרך נס נשרוד עונה נוספת בליגת העל.
הפלשתינים הכי טובים
שיביא שום לקבוצה רק פלשתינים הם הכי טובים והכי זולים תראו את יוסוף – חבל שהשני חרבט הזה לא מקבל הזדמנויות פי 20 יותר טובים מהישראלים בליגה שלנו