ציר פדידה, יברבאום, יאני. הטור של רועי עדן

1. חודש לפתיחת משחקי הליגה ורב הנסתר על הגלוי. כלפי חוץ המצב נראה סביר בהחלט ואולי אף מעבר לכך: מאזן משחקי האימון עומד על שלושה ניצחונות, תיקו והפסד בודד, הסגל הולך ונשלם, הקבוצה במחנה אימון בפולין ולפחות לפי הדיווחים נראה שהחבר'ה מתחברים טוב מכל הבחינות, אופיר חיים עושה רושם של מאמן מוכשר, רעב להצלחה ובעל יחסי אנוש טובים ואפילו זכינו לאצטדיון "ביתי" חדש וראוי בדמות המושבה.

אלא שבסוף, לא אלה הפרמטרים העיקריים שיביאו לנו נקודות נכון, לא באמת מדובר בליגה השישית בטיבה באירופה כפי שטען בזמנו אבי לוזון, ועדיין, כדי לא לחזור ללאומית עוד לפני שנספיק לשיר את "מה נשתנה" או "אחד מי יודע" בסדר פסח, אני לא משוכנע עדיין כי הסגל הקיים יספיק מול רוב קבוצות הליגה. שאלת השאלות היא התפוקה שנקבל מהזרים, הרי שבכל הקשור למקומיים מדובר בגרעין, יש הטוענים גדול מדי, שהוביל אמנם את הקבוצה לליגת העל, אך חשוב לומר ביושר כי היתה זו אחת העונות החלשות ביותר של הלאומית במילניום הנוכחי וגם זה נעשה בקושי רב עם שער באלפית השניה האחרונה של העונה של הקפטן והסמל היחיד עומר פדידה, שאין ראוי ממנו לרגע הבלתי נשכח הזה וגם לרגעים נוספים וטובים לא פחות בעונה הבאה, לו יהי.

אני משוכנע שהבגרות, הבשלות והמנהיגות של עומר יעמדו לו כדי להוציא מעצמו ומחבריו את המקסימום לאורך העונה הקרובה, בכל זאת "הילד" חגג שבוע שעבר 29 (מזל טוב!). מלבד אותו גרעין שנשאר מהעונה החולפת, הקבוצה צירפה מספר שחקנים אלמוניים למדי ואני מאוד מקווה שרובם יוכיחו את עצמם כשחקנים ראויים לליגת העל. עם זאת, העובדה ששחקנים בעלי רזומה מכובד בליגת העל, שהיו מועמדים לקבוצה, חתמו לבסוף בקבוצות אחרות שצפויות להתמודד לצדנו בחלק התחתון, לא מעודדת במיוחד.

2. קראתי בעיון רב את הפוסט שפרסם מוטי יברבאום אודות בחירתו הקשה להעביר את שני בניו הגדולים להפועל רעננה. לא אכנס לעובי הקורה של הנושא כי אינני מכיר מקרוב דיו את כל הפרטים ולכן אין לי עניין לשפוט אף אחד מהצדדים – לא את משפחת שום ובטח ובטח לא את מוטי, אשר זיקתו ואהבתו למועדון לא יסולאו בפז. בשורה התחתונה זה מצער מאוד שלפחות במהלך העונה הקרובה אנו האוהדים לא נזכה לעדנה הזו לראות את עמית יברבאום הצעיר והמוכשר לובש את המדים הירוקים, גם כך כל הנושא של טיפוח ושימור שחקני בית בעשור האחרון הוא נקודה מאד כואבת (גיא מלמד, יואב ג'ראפי, רועי לוי ואחרים).

3. ואם כבר הזכרנו שחקני בית וסמלים כמו עומר פדידה ומוטי יברבאום, אז זו הזדמנות נהדרת לאחל המון מזל טוב לאלי יאני שחגג בתחילת השבוע את יום הולדתו ה-60. חלוץ אימתני, קפטן ומנהיג מלידה, מי שהניף את הגביע האחרון ביוני 1990 בזמן שפדידה עוד בעט ברחם אמו, ומעל הכל ג'נטלמן אמיתי ואדם נדיר. אגדה שהייתה באמת. אלי היקר והטוב, לעוד הרבה שנות אושר ובריאות, אוהבים אותך!