על רקע מצב המלחמה המתגבר בצפון הארץ נמשכו גם אמש (מוצ"ש) ההפגנות ברחבי הארץ למען השבת החטופים. בהפגנה המרכזית, מול שער בגין בתל אביב, קראו רבבות המפגינים "אנחנו לא נפקיר אותם". אחד הדוברים המרכזיים בהפגנה בתל אביב היה אלי אלבג, אביה של לירי, אחת מחמש התצפיתניות שנותרו מופקרות עדיין בשבי החמאס, כמעט שנה לאחר השבת השחורה.
בין השאר אמר אלבג: "ערב טוב לעשרה מיליון שקופים, ערב טוב לעשרה מיליון שקופים ש- 64 נבחרי ציבור רואים אותם כלא קיימים, לא מתייחסים אליהם, מתנהגים אליהם כשקופים. כאילו אנחנו עיוורים, כאילו אנחנו חירשים. הם אומרים שם בשלטון: נחליט מה שנחליט, נעשה מה שנעשה, והעשרה מיליון השקופים יקבלו את מה שנחליט. אני אומר: לא! לא! לא ניתן להם לקרוע את העם, לא ניתן להם לשסות אחד בשני. אחים אנחנו, אחים כולנו".
אלי הוסיף: "אני מבקש מ-120 חברי הכנסת – תתעוררו, תתעוררו חברי הכנסת. לא רק ביבי אחראי, גם אתם אחראים! אני אומר לראש הממשלה, 17 שנה אתה מר ביטחון, 17 שנה אתה מעיף את כל שרי הביטחון. לא עוד! לא עוד! לא תעיף את שר הביטחון הזה".
אלי הוסיף קריאה לבתו האהובה: "לירי! לירי! לירי! שנה שאני לא מחבק אותך, שנה שאני לא מנשק, שנה שאני לא צוחק איתך. שנה שאת לא עובדת עלי, אני מחכה כבר שתעבדי עלי. לא אני, לא שירה, לא רוני, לא שי ולא גיא. לא החברים שלך. אנחנו מתגעגעים. ליבי כואב, לירי, ואני מבקש סליחה. מיום ליום זה נהיה קשה יותר לכולנו. אבל אנחנו נמשיך להילחם יחד עם 10 מיליון שקופים, נמשיך להילחם להביא את כולם הביתה, למדינה שכולכם אוהבים. סליחה אני מבקש ממך ומ-100 החטופים. סליחה שאתם שנה לא איתנו, שנה שאתם סובלים במנהרות. אני מבקש מכל השקופים, סליחה! סליחה שגם אתם עדיין פה, שנה נלחמים. כל העם ביום כיפור יבקש סליחה שאתם, החטופים, עדיין לא פה".
לנבחרי הציבור אמר: "דרעי! דרעי! גפני! מה יותר חשוב לכם? מה יותר חשוב לכם, חברי הממשלה? חוק הגיוס? חוק הרבנים? כספים? ואני שואל, מה עם החטופים? כמה חשובים לכם החטופים? אני מבקש מכם, תחתרו למשא ומתן אמיתי. תדפקו על השולחן, אדון דרעי, אדון גפני. אתם גם אחראים למחדל הזה. לא לשכוח את העקורים בצפון ובדרום, לא לשכוח את 1,700 הנרצחים, ולא נשכח את החיילים שנלחמים כבר יום יום, שעה שעה, כבר שנה. גם אותם לא נשכח, ואת המשפחות שלהם, ליבי איתם. אני כל הזמן רואה כמה התהום עמוקה, ולא מאמין כמה עמוקה. עד לאן תיקחי אותנו, ממשלה יקרה שלנו? לאיזו תהום תיקחי אותנו שממנה נוכל לצאת? אני רואה את ציר בן גביר-סמוטריץ', ציר הרעשים, זה הציר שמונע עסקה כל פעם, במשך שנה, כל פעם מונע עסקה. לכולנו ברור שגם חמאס אשם, לכולנו ברור שגם חמאס אחראי על זה, אבל לאורך כל השנה היו הזדמנויות לעסקה, ולא עשיתם. עברה שנה, ועכשיו נזכרתם לטפל בצפון? איפה הייתם שנה, כשהצפון נשרף?"
בהרצליה הקים מטה המאבק הדמוקרטי הרצליה את מיצג "הפקרת התצפיתניות" המצמרר. המיצג הוקם ברחבת בניין העירייה בשער העיר, בה מתקיימת מדי שבוע ההפגנה המרכזית בעיר. במסגרת המיצג, סודרו שישה עמודים בצורת הסרט למען השבת החטופים, כשעל כל עמוד תמונות של התצפיתניות שנחטפו או נרצחו. הקלטות הקשר הקשות של רוני אשל ויעל לייבושור המשדרות בקשר את פריצת מרצחי הנוחבה מושמעות ברקע והטקסט שלהן כתוב על העמודים.
תאיר קובלסקי, דודתה של התצפיתנית רוני אשל ז"ל שנרצחה ב- 7 באוקטובר, נשאה דברים בהפגנה ואמרה: "כמעט שנה מהיום הכי נורא בחיים שלנו. יום שלא נגמר עדיין. לילה שהמשיך אל תוך לופ אינסופי עם אדוות אינסופיות של כאב, צער, כעס, הלם, ואכזבה. כמעט שנה מאז שהחיילות של אף אחד הופקרו למותן, להירצחן, לשריפתן, ולחטיפתן. כמעט שנה. כמעט שנה ואין אשמים. כמעט שנה ואין עסקה. כמעט שנה ואנחנו עדיין שומעים את קולן של התצפיתניות ברחבי הארץ מתריעות ומתריעות. רק שקולן של תצפיתניות נחל עוז, נדם. בבוקר השבעה באוקטובר, רוני לא משה מעמדתה. קראה וקראה וקראה. "הם רצים לי לגדר", היא צעקה. כי זו הגזרה שלה. כי התפקיד שלה היה להגן על האזרחים בעוטף. וכך, הגנה עד הסוף על החמ"ל, עד שהוא הפך למלכודת המוות שלה ושל חברותיה. שיישרף החמ"ל. למה נשרפו הילדות? ולמה, למה אף אחד לא בא להציל אותן? למה אף אחד לא פינה חיילות ללא נשק מהגבול? למה שבועות לא שמענו מהחיל, מהצבא, מהממשלה? ולמה ולמה ולמה ואיך ושוב, במוות של החיילות של אף אחד, לא נמצא אשם. היום יש עדיין בעזה חמש ילדות. חיילות של אף אחד. חיילות של סתיו אחד. נמקות, נגמרות. צריך עוד היום להחזיר את קארינה, דניאלה, לירי, אגם ונעמה".
גם בצומת רעננה הייתה הפגנה כמו בכל מוצאי שבת. בכיכר העיר בכפר סבא התקיימה הפגנה בנוכחות אלפי תושבים. בין השאר נשא דברים גיל דיקמן, בן דודה של כרמל גת ז"ל, שנרצחה לפני מספר שבועות במנהרה ברפיח לצד חמישה חטופים נוספים. גיל אמר: "מה שקרה לכרמל ולחמשת החטופים שהיו איתה, לאלכס, להירש, לאלמוג לאורי ולעדן צריך להיות תמרור אזהרה ענק, כדי שכולם ידעו שאם לא נשחרר את החטופים בזמן אנחנו עלולים לאבד אותם. שממשלת ישראל תדע, כל חטוף שאתם מוותרים עליו, כל עסקה שאתם מוותרים עליה הדם יהיה על הידיים שלכם".
תגובות