מחזירים את נעמה הביתה: אתמול (שבת) התקיימה בפארק רעננה עצרת מיוחדת למען החזרתה של נעמה לוי, תושבת רעננה, אשר מוחזקת בעזה בשבי החמאס. נעמה, בת ה-19, נחטפה מבסיס נחל עוז וסיפורה התפרסם בעיקר בעקבות סרטון מטלטל שבו נראתה ברכב שלקח אותה לעזה ביחד עם מספר מחבלים מתועבים כשהיא מדממת.
העצרת התקיימה ביוזמת מטה המשפחות להחזרת החטופים, איגוד הטריאתלון וקהילת הטריאתלטים בישראל שנעמה חלק מהם. באירוע השתתפו מאות רוכבי אופניים שיצאו ברכיבה מכיכר החטופים בתל אביב עד לרחוב אחוזה ברעננה ומשם לעצרת שהתקיימה, כאמור, בפארק רעננה. בין השאר השתתפו גם בני משפחתה של נעמה, יעל ארד – יו״ר הוועד האולימפי בישראל, בכירי הטריאתלטים בישראל וספורטאים נוספים שהגיעו לתמוך בקריאה לשחרורה של נעמה לוי ולשחרור שאר החטופים והחטופות משבי החמאס.
יוני לוי, אביה של נעמה, אמר: "חיזקתי ברוחי את נעמה ושאר הרוכבים שהרימו פה פעילות מצמררת. אנחנו דור שלישי של טריאתלטים והיא רצתה לעשות את איש הברזל, כשהיא תחזור היא תעשה את זה. אנחנו יודעים שהיא פצועה, אבל בחיים. היא נערה נחושה וחזקה. הספורט נתן לה כלים ויכולות לנשוך שפתיים כשקשה".
אמה, ד"ר אילת לוי שחר, סיפרה הבוקר בראיון מרגש בערוץ 12, מהיכן היא שואבת את הכוחות להישאר אופטימית: "נעמה שם וצריך להחזיר אותה. האופטימיות היא למענה בשביל לעשות כל מה שצריך כדי שהיא תחזור וכל החטופים יחזרו. אני לא עובדת יותר מדי קשה כדי לשמר על האופטימיות כי זה מה שצריך לעשות".
אילת הוסיפה: "היום אנחנו בשבעה בינואר שזה בדיוק שלושה חודשים אחרי אותו יום. אני עדיין לגמרי באותו יום. קמה כל בוקר לאותו יום. הדאגה שלי היא בלתי נסבלת. כל יום שעובר רק מחמיר. כל דבר שקורה לא מרגיע אותי. הזמן שעובר הוא נורא. זה לא הגיוני. זה יותר מדי זמן. הרבה דברים קורים ואני לא רגועה. הדבר שצריך להיות עכשיו זה מבצע להצלת החטופים ואין מבצע כזה. לא בהכרח מבצע צבאי אלא מבצע להשבתם. זאת צריכה להיות המטרה המרכזית. פשוט צריך להוציא אותם".
אילת מספרת על אמפטיה רבה שהיא שומעת במפגשים עם מקבלי ההחלטות, אבל מסבירה מדוע היא מודאגת: "אני שומעת שזאת מטרה חשובה שמאוד מודעים לה ועובדים בה, אבל בתחושה שלי מטרות הלחימה ולוח הזמנים של הלחימה לא מסתדר עם השבת החטופים שכבר אמורה הייתה לקרות. זה לא הולך ביחד ולכן אני לא רגועה. היא שם שלושה חודשים. איך זה הגיוני? זה לא רק שאני כאמא לא יכולה להמשיך את המצב הזה. אנחנו כמדינה לא יכולים להמשיך ולהתקיים עם המצב של חטופים שלא השיבו. אין אפשרות למדינה להמשיך לשום דבר".
על מה שידוע לה על מצבה של נעמה היא אמרה: "פגשנו את מי שפגשו את נעמה לזמן קצר לפני שהן יצאו מעזה. זה אמנם נתן לנו אות חיים על נעמה, אבל גם שמענו על התלאות והפציעות שלה שזה היה קשה מאוד לשמוע ומה שיותר קשה זה שמאז עבר הרבה זמן. יש דאגה אמיתית לנערות ובני עשרה. הנשים הצעירות שם. יש עדויות לגבי מה שקרה בשבעה באוקטובר ודברים שהתפרסמו. אנחנו לא יודעים מה קרה לנעמה. ראינו את הסרטון שכל העולם ראה. אנחנו יודעים למה מסוגל החמאס והיא בידיים של אותו חמאס. נערות נמצאות שם בסיכון מוגבר לכל אלימות ובטח לאלימות מינית. אני לא יכולה לתאר את הדאגה. אני כל הזמן מדמיינת את הרגע שהיא חוזרת הביתה".
יעל ארד אמרה: "עולם הספורט הישראלי מתגייס, אנחנו כאן בכל הכוח ובכל העוצמה מלווים את המשפחות בכל פעילות ומנסים לעודד ולשמור את המודעות. החוסן המנטאלי של ספורטאית, נערה שיש לה את החוסן הזה, אני בטוחה שהיא משתמשת בכוחות הנפשיים העצומים האלו כדי לראות את המטרה".
תגובות