ערב שבת פרשת 'בלק'
ט' תמוז תשפ"ב
הדלקת נרות: 19:30
צאת השבת: 20:31
הרב יעקב מזרחי מספר על פרשת השבוע:
כאשר עם ישראל סיים לנצח את סיחון ועוג מלך הבשן, ולכבוש את ארצם.
כעת, בלק שהיה מלך מואב, מבין שיש סכנה למלכותו ולארצו.
ושולח שליחים לבלעם, שהיה ידוע כנביא גוי, ומבקשו להגיע ולקלל את עם ישראל.
בלעם שואל את פי ה' ונענה בשלילה לקלל את העם.
שולח את המסר עם השליחים לבלק, לפיו אין לו רשות מה' ללכת עימם.
מיד שולח בלק שליחים חשובים יותר לבלעם ומבטיח לו תשלום הגון.
בלעם שוב שואל את פי ה' ומאשר לו שהוא יכול ללכת עימם, אך עליו לדבר רק את הדברים אשר ה' ישים בפיו.
בלעם חובש את אתונו ועושה זאת במוטיביציה גבוהה.
בדרכו שולח ה' מלאך עם חרב שלופה והוא עומד בדרכה של האתון.
(רש"י אומר כי לחיות יש ראייה זכה יותר מאשר לאנשים, ולכן האתון יכלה לראות את המלאך בעוד בלעם לא ראה).
התורה מתארת את מה שעובר על בלעם בנסותו לשכנע את האתון להמשיך בדרכה, ולבסוף ה' פותח את עיני בלעם והוא רואה את המלאך, דבר שמפיל עליו פחד והוא מציע לחזור בחזרה כלעומת שבא.
אך המלאך אומר לו שהוא יכול ללכת אך עליו לזכור כי ברשותו לדבר רק את דבר ה' שישים בפיו.
בלעם הולך עם בלק ובונים שבעה מזבחות ומקריבים קרבנות לפני ה'.
אך כאשר הוא פותח את פיו, ה' שם בפיו ברכות לעם ישראל, באומרו שאינו יכול לקלל את העם שה' בעצמו לא מקלל, וכי עם ישראל הוא העם בו שורה השכינה.
הוא מסיים באיחול לעצמו שיהיה כמו עם ישראל…
בלק, ששכר את בלעם על מנת לקלל את ישראל, מתלונן, אך בלעם משיב לו שהוא יכול לומר רק את דבר ה'.
כיוון שבלעם לא קילל את העם עדיין, בלק לוקח את בלעם למקום אחר, ומקווה שבלעם יוכל לקלל את עם ישראל משם.
שוב בנו שבעה מזבחות ושוב הקריבו קרבנות, בבקשה שיצליח לקלל את העם.
אך שוב ה' שם בפיו דברי ברכה.
בלק מנסה שוב ולוקח אותו למקום אחר, לפסגת הר פעור, ושם הוא מקווה כי בלעם יוכל לקלל את העם. (רש"י מסביר שבלק ידע שזה יהיה מקום בו יחטאו ישראל).
גם פה, הם בונים שבעה מזבחות ומקריבים קרבנות.
ובלעם מתחיל ומברך את ישראל, והפעם עם ברכות מיוחדות "מה טובו אוהליך יעקב משכנותיךישראל" – כיוון שראה שפתחי הבתים כל אחד לכיוון אחר בגלל הצניעות.
וממשיך בנבואה אודות אחרית הימים וימות המשיח, כולל אחריתו של עמלק, ולאחר מכן הוא שב לביתו.
לאחר שלא הצליח בלעם לקלל את העם, שולח נשים צעירות מואביות לפתות את הגברים בעם ישראל לעבוד עבודה זרה.
ה' כועס על עם ישראל וציווה על משה לתלות את אלו שחטאו.
באותו שלב יצא יהודי בשם זמרי בן סלוא נשיא שבט שמעון שלקח אישה מואביה איתה נאף,
ושואל את משה האם אסורה או מותרת.?!
אשתו של משה הייתה מדיינית, אך התחתן איתה לפני מתן תורה.
כשראה זאת פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן הגדול, הוא לקח חרב והורג את הנואף והנואפת בדרך ניסית – קיים את ההלכה שקנאים פוגעים בו.
**
בלק ידע את שלשלת היחס של מלכות ישראל, כמובא בספר יצירה: "שהוא מלכות בית-דוד ומשיח, וידע כי זה העצום יבוא ממנו".
ואכן, רות המואבייה, שממנה יצא דוד המלך ושמזרעה יהיה המשיח, הייתה מצאצאיו של בלק!
לומדים הוראה מופלאה:
לפעמים, כשיהודי עושה חשבון-נפש בדבר מצבו האישי ומוצא שלא התנהג כראוי לבנו יחידו של הקב"ה, עלול הוא להיתפס לעצבות ולייאוש.
אומרת לו התורה: אפשר להתגבר על הרע ואפילו להפוך אותו לקדושה, עד לתכלית הקדושה.
וכך, גם כאשר רואים יהודי שני, שבמבט ראשון הוא נראה כמי שנותק חלילה מהקב"ה, צריך לדעת שהכוונה בזה היא,
שיתהפך לטוב, עד שיגלה את ניצוץ משיח הקיים בו, ויקרב בכך את ביאת משיח-צדקנו והגאולה האמיתית והשלמה.
הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
תגובות