שבת שלום: זמני כניסת ויציאת השבת בכפר סבא ומבט על פרשת השבוע

ערב שבת מברכים חודש 'תמוז' פרשת 'קרח'

כ"ה סיוון תשפ"ב

הדלקת נרות: 19:30
צאת השבת: 20:33

הרב יעקב מזרחי צילום פרטי

הרב יעקב מזרחי מספר על פרשת השבוע:

בפרשה אנו קוראים על אדם בשם קורח ממשפחת קהת משבט לוי.

קורח החל בקמפיין נגד משה, כשאליו מצטרפים מאתיים וחמישים איש. טענתם היתה שמשה ואהרן לא יותר קדושים מאשר כל הקהל, ולכן הם רוצים לדעת מדוע משה ואהרן מתנהגים באופן מיוחד מעל הקהילה כולה.

משה השיב להם שבבוקר הם יישמעו את תשובת הקב"ה על טענתם.

משה אומר לקרח ועדתו להכין קטורת לפני השם.

בינתיים קורח מסתובב במחנה ומתסיס את האנשים נגד משה ואהרן, וכולם יחדיו התאספו לפני אוהל מועד, אך כבוד ה' הופיע לפתע.

הקב"ה מצווה את משה ואהרן להיבדל מתוך עם ישראל כדי שיוכל להשמיד את כולם.

משה ואהרן נפלו על פניהם והתפללו שהקב"ה לא יהרוג את כולם בגלל חטא של קבוצה אחת.

בשלב זה קרה דבר מדהים: האדמה פצתה את פיה ובלעה את קורח ובני משפחתו, וכן יצאה אש ששרפה את מאתיים וחמישים אנשי קורח שהקריבו את הקטורת.

בבוקר המחרת החל העם להתלונן נגד משה ואהרן בטענה שהם הרגו את עם השם!

וגם בפעם זו נגלה כבוד ה' בענן.

חזר הקב"ה שוב וביקש ממשה ואהרן לצאת מהקהל כדי שיוכל להשמידם, ושוב התחננו משה ואהרן ונפלו על פניהם,

אך הפעם אמר משה לאהרן להזדרז ולקחת במהירות את הקטורת ולרוץ אל תוך העם, בגלל שבנתיים החלה המגפה הנוראה להשתולל.

אהרן אכן רץ עם הקטורת ועצר את המגפה.

רש"י מציין כי כשעלה משה למרום, גילה לו אחד המלאכים את הסוד שהקטורת יכולה לעצור אפילו מגיפה.

על מנת להוכיח איזה שבט נבחר על ידי הקב"ה לשרת בקודש, ציוה ה' את משה לקחת מטה אחד לכל שבט ולכתוב עליו את שם השבט ומטה אחד עם שמו של אהרן ושל שבט לוי ביניהם.

אותם מטות הונחו באוהל מועד.

למרבה הנס, בבוקר המחרת נמצא מטה אהרן כאשר הוא הוציא פרחים, ניצני שקד ואפילו שקדים!

בכך הוכח כי אהרן נבחר על ידי הקב"ה להיות כהן גדול.

בני ישראל סיפרו למשה על פחדם למות מכך שיתקרבו מידי למשכן.

הקב"ה ציווה את אהרן ובניו ושבט הלוויים להציב משמר ובכך למנוע מזרים להתקרב בטעות למשכן.

לאחר מכן הקב"ה ציווה לתת ללויים עשרים וארבע מתנות כהונה הכוללים רשות לאכול מהקרבנות שהעם מביאים וכן לקבל את חמשת השקלים בהם נפדים הבכורות ב"פדיון בכור".

הקב"ה אומר שהכהנים לא יקבלו נחלה בארץ ישראל ביחד עם שאר השבטים, אך במקום זה הקב"ה הוא נחלתם.

והלוויים, בדומה לכהנים, לא יקבלו נחלה בארץ ישראל, ובמקום כך הם יקבלו מעשר משאר העם.

אך גם הלויים בתורם, לאחר שקיבלו מעשר מהישראלים, הם צריכים להפריש מעשר עבור הכהנים, ואת הנותר הם שומרים לעצמם כתשלום על עבודתם.

***

קורח תבע שוויון מוחלט בין כל בני-ישראל – הוא רצה שתהיה אחדות מושלמת בין כל חלקי העם.

אחדות אמיתית אין פירושה טשטוש ייחודו של כל פרט.

אלא להיפך – מיצוי כל הכוחות של כל הפרטים למען המטרה המשותפת.

צריך שיהיו כוהנים, לוויים וישראלים, ושכל אחד מהם יתרום לכללות העם את מה שהוא יכול לתרום על-פי גדריו ותפקידיו.

סיפורו של קורח יש בו לקח ניצחי גם לימינו אלה:

יש הסבורים שלמען ה'אחדות' וה'שלום' מותר לוותר על מחיצות שונות – בין דיעות ואמונות, בין ישראל לעמים וכדומה.

למדים אנו מפרשת קורח, שמעשים כאלה לא זו בלבד שאינם מביאים אחדות, אלא הם מוליכים לפירוד לבבות.

דברים שמעצם טבעם צריכים להיות מובדלים (כמו אש ומים), אינם יכולים להביא ברכה אלא כשהם אמנם מובדלים ומופרדים – וזו הדרך לאחדות אמיתית ולשלום אמיתי.

שבת שלום.

הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו