ערב שבת פרשת 'כי תשא'
י"ז אדר א' תשפ"ב
הדלקת נרות: 17:08
צאת השבת: 18:06
הרב יעקב מזרחי מספר על פרשת השבוע:
ה' מצווה את משה לספור את בני ישראל על ידי שיאסוף מהם תרומה של מחצית השקל עבור כל אדם.
"ולא יהיה בהם נגף בפקוד אותם". רש"י מסביר שעל ידי שספרו את המטבעות במקום לספור את האנשים, הם לא נפגעו מעין הרע.
ציווי הכנת כיור נחושת לרחוץ את ידיהם ורגליהם של הכהנים לפני שמתחילים את העבודה במשכן או במקדש. הוראות להכנת שמן המשחה עם מספר תבלינים, על מנת למשוח חפצים מסויימים שהיו במשכן, וכן את אהרן ואת בניו. וכן המתכון להכנת הקטורת שהוקטרה במשכן, איסור להכנת שמן המשחה או קטורת כזו לכל שימוש אחר.
ה' ממנה את בצלאל בן אורי לאחראי על הכנת כלי המשכן, ומעניק לו רוח חכמה, הבנה ודעת. ה' גם ממנה את אהליאב להיות עוזרו של בצלאל. ה' אומר לבני ישראל לשמור על השבת. ה' מכנה את השבת "אות" (סימן) בינו ובין בני ישראל.
חוזרים להתרחשויות סביב מתן תורה. כאשר משה עלה להר, אמר לבני ישראל שיחזור בתוך ארבעים יום. אך בני ישראל טעו בחשבון במספר שעות, ובעזרת השטן וכן הערב רב שעלה איתם ממצרים הם עשו את עגל הזהב. אהרן, אחיו של משה, שהיה הכהן הגדול הסכים להשתתף עימם בהכנת העגל, מתוך מחשבה שיביא לדחייה של מספר שעות ובכך לעצור אותם עד לירידתו של משה מההר. לעומת הגברים, הנשים לא השתתפו ביצירת העגל, וכן לא בתרומה של זהב ותכשיטים עבורו.
לבסוף, משה ירד מן ההר וראה את המצב הנורא ושבר את הלוחות. לאחר מכן החל משה להתחנן לה' שיסלח לעם למרות חטאם, ואכן ה' קיבל את תפילתו, אך החליט שאת הדרך לארץ המובטחת הם יעשו בהדרכתו של מלאך ולא על ידי ה' – כפי שהיה עד כה. משה מבקש מה' לבדוק מחדש את ההחלטה שהמלאך יוביל את העם. וה' אכן נענה לבקשתו.
משה אומר לקב"ה שאם הוא מוצא חן בעיניו, הוא מבקש לראות את כבודו של ה'. ה' אכן מסכים לך, אך מגביל זאת. ה' מראה למשה רק את אחוריו ולא את פניו, כיון שלא ניתן לראות את פניו של הקב"ה ולהישאר בחיים. רש"י אומר שמשה ראה את הקשר של תפילין שכביכול מניח הקב"ה. ה' אומר למשה לחצוב שני לוחות חדשות, מאבן ספיר יקרה שהיתה בתוך אהלו של משה. ה' יכתוב על הלוחות את הדברים שהיו על הלוחות הראשות שמשה שבר.
משה עולה שוב להר סיני בבוקר, וה' נראה בענן, אז אמר משה את י"ג מדות הרחמים. ממשיכה השיחה בין הקב"ה למשה רבינו על הר סיני. ה' אומר שהוא יעשה נפלאות לעם ישראל ויבריח את האומות מארץ כנען מפניהם. ומצווה להשמיד את המזבחות של עבודת האלילים ולא לכרות איתם ברית של שלום.
ה' נותן סדרה נוספת של מצוות הכוללות בין היתר לא לאכול חמץ בפסח, ולערוך פדיון הבן לכל בן בכור. לא לעבוד בשבת, לשמור את חג השבועות וכן לא לבשל בשר וחלב יחד.
ה' אומר למשה לכתוב את כל המצוות האלו בתורה שבכתב. רש"י מציין כי נאסר על משה לכתוב את הפירושים ששמע הנכללים בתורה שבעל פה.
משה היה בהר סיני ארבעים יום וארבעים לילה בלי שאכל או שתה. כאשר משה ירד מן ההר קרן אור פניו באופן מוחשי ביותר, ואהרן ושאר העם פחדו לגשת אליו. לכן לבש משה מסיכה על פניו כדי שהעם יוכלו לגשת לדבר איתו, והסיר את המסיכה רק כאשר ניגש לדבר עם ה'. משה לימד את בני ישראל את המצוות והחוקים של התורה כפי שקיבלם בהר סיני.
****
קיים דמיון בין חטא העגל לחטא עץ הדעת. זה כמו זה, הטביעו אותו חותם שלילי עמוק ביקום. חטא עץ הדעת הטיל זוהמה רוחנית שסילקה את גילוי השכינה מהעולם הזה, ועד שכבר חזר – בשעת מתן תורה – שב חטא העגל בתוך זמן קצר וסילק שנית את הגילוי. כהצעה לכפרה על החטא ולהשבת השכינה לעולם, העניק ה' לבני-ישראל את מצוות "מחצית השקל". מס שנתי קבוע הניתן אחת לשנה, כהשתתפות במימון קרבנות הציבור.
כאשר שמע משה, התפלא כיצד תרומה סמלית וקטנה תוכל לתקן חטא כה חמור..?! ומספרים חז"ל, כי הקדוש-ברוך-הוא השיב בהראותו לו מטבע של אש. "כזה יתנו", הסביר השם. כלומר: מצוות מחצית השקל מגלמת את הרעיון, כי יהודי מודע ומרגיש כי הוא לעצמו אינו אלא 'מחצית', מציאות שאינה שלמה, ורק כאשר הוא קשור אל הקדוש-ברוך-הוא נחשב לשלם. אמנם מטבענו, קיים הקשר הזה אצל כל אחד מאתנו באופן מולד, אולם לא די בעצם קיומו. צריך לגלות אותו. צריך להפוך ל'מטבע של אש' – לבעור באש של אהבה גדולה אל הבורא.
זוהי אפוא התשובה על חטא העגל, ההקרבה החוזרת אליו. עד היום, למעלה משלושת-אלפים ושלוש-מאות שנה לאחר החטא, עדיין לא נטהר העולם לחלוטין מהזוהמה הרוחנית שהוא הביא. רק בגאולה השלמה תושלם הטהרה, והעולם ישוב להיות מקום הגילוי העיקרי של השכינה.
הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
תגובות