הפרויקט של דקל עוז: "אני מבין את הילדים האלה, גם אותי אף אחד לא ראה בבית הספר"

"אני לא מאמין שיש דבר כזה 'אין סיכוי'. כשאחד מהתלמידים שלי אמר לי שמישהו אמר לו שאין לו סיכוי להצליח בחיים, זה הצליח לטלטל אותי, וזה מה שמניע אותי לעשות את מה שאני עושה. אני רוצה להעצים את הנערים האלה ולתת להם את האפשרות להבין שהם יכולים להצליח בחיים ושהמציאות שלהם יכולה להיראות אחרת".

את הדברים האלה אומר דקל עוז, מעצב שיער, מומחה לעיצוב שיער לכלות ולאירועים, שמעסיק במספרה שלו נערים בסיכון אותם לימד בשנת הלימודים הקודמת במגמת ספרות בבית הספר לנוער בסיכון מפתן בעיר. עוז (44) תושב כפר סבא, נשוי לאידית ואב לשניים, החליט לקחת תחת חסותו את תלמידיו במפתן וללמדם, ולהעסיקם במספרה החדשה שלו בכפר סבא שברחוב ויצמן 33. למספרה החדשה הוא עבר לאחר שסגר את המספרה הקודמת שלו, שפעלה באזור התעשייה בעיר. בחודשיים האחרונים הוא החל להעסיק, להדריך וללמד במספרה שלו כמה תלמידים לשעבר שלו מבית הספר מפתן. במספרה הוא מלמד אותם את רזי המקצוע וגם משלם להם שכר על עבודתם. הם עושים חפיפות, מריחות צבע ללקוחות, ועוז מתכנן שבקרוב הם יחלו גם לקחת חלק בביצוע התספורות עצמן, לגברים ולילדים, שכמובן ייעשו תחת פיקוחו.

שבועיים לתוך שנת הלימודים עוז מתכוון להרחיב את מספר התלמידים שיבואו ללמוד ולעבוד אצלו במספרה, מתוך כוונה שאחת לשבוע יגיע אליו תלמיד מבית הספר שילמד אצלו במספרה ויקבל על עבודתו שכר. "אני מלמד אותם ומכשיר אותם בהתנדבות אצלי במספרה, ומשלם להם משכורות", אומר עוז, "אלה תלמידים שלימדתי במסגרת המגמה ועל מנת לקבל תעודה רשמית, הם צריכים לעבור שעות מעשיות, ככה שזה גם עוזר להכשרה הרשמית שלהם. אני עושה את זה בעיקר כי אני אוהב את זה. הם מגיעים אליי אחר הצהריים ומבקשים ממני שאלמד אותם. אני מתכוון להרחיב את הפרויקט כך שהתלמידים יעשו ביניהם רוטציה, כי אני מבין שהם כולם צריכים את זה. מבחינתי, אני רוצה לפתוח את הלב לנוער הזה כמה שיותר".

בית הספר מפתן הוא לא בית הספר הראשון שעוז לימד בו. לאורך השנים, לימד ספרות בבתי ספר מקצועיים ברחבי הארץ, בהם בית ספר עירוני קריירה בתל אביב, עמל אשדוד ובית ספר עמל שרונים בהוד השרון.

איך התחלת ללמד בבית ספר מפתן?

"לאורך השנים לימדתי במספר בתי ספר מקצועיים בארץ, שבדרך כלל לומד בהם נוער בסיכון. למפתן הגעתי כי היה לי רעיון להקים מספרה חברתית בכפר סבא, שבה אלמד ספרות נוער בסיכון, נשים חד הוריות ואוכלוסיות מוחלשות, ורציתי לראות איך ניתן להקים כזה דבר ושהתלמידים בבית הספר יוכלו להשתלב בזה. בסופו של דבר, בזכות הפנייה שלי, התחלתי ללמד בבית הספר והתחלתי להיכנס לעניינים ולהכיר את הילדים".

ספר קצת על התלמידים.

"הם באים ממשפחות מוחלשות. אלו ילדים שחלקם נמצא בפנימיות, וזה נוער שלא מאמין בעצמו. אלה בני נוער שבבתי הספר הרגילים שהם למדו בהם תמיד אמרו להם לצאת החוצה מהכיתה. זה נוער שכל הזמן חווה כישלונות ודחיות, וכשלימדתי אותם הבנתי שהאלימות המילולית או הפיזית שלהם לפעמים נובעת ממקום של הגנה עצמית. לאט לאט התחלתי להבין ולקלף את השכבות שלהם. לימדתי אותם שיעורים תיאורטיים, כמו למשל על החומרים הכימיים שמשתמשים בהם במקצוע, מעגל הצבעים, וגם שיעורים מעשיים שבהם לימדתי אותם איך לעשות תסרוקות. אבל תוך כדי, כל הזמן ניסיתי לעבוד על הביטחון העצמי שלהם. לגרום להם להאמין שהם ראויים ושהם יכולים להצליח, כי אלו ילדים שלא האמינו בעצמם אף פעם".

"היחיד שהאמין בי"

את אחד מתלמידיו לשעבר הוא החל להעסיק בחודשיים האחרונים באופן קבוע בתור ספר במספרה. א', החל ללמוד במפתן לאחר שעבר בין שלוש חטיבות ביניים שונות בכפר סבא. "לא הסתדרתי בבתי הספר שלמדתי בהם מבחינה התנהגותית", אומר א', "לא הייתי מגיע לבית הספר ולא הייתי נכנס לשיעורים. לא אהבתי ללמוד את כל השיעורים וזה לא היה בראש שלי. יש לי הפרעת קשב וריכוז ופשוט לא יכולתי לשבת בכיתה, אז תמיד הייתי יושב מחוץ לכיתה. מנהלת החטיבה שלמדתי בה אמרה לי שאני עובר לבית ספר מפתן ושזה הצ'אנס האחרון שלי. אמרתי לה שאין לי בעיה לעבור לבית הספר הזה כי ידעתי ששם אני אוכל להגשים את החלום שלי ולהיות ספר. מפתן זה בית הספר היחיד שבאמת נתן לי חשק להמשיך ללמוד ולא לעזוב".

איך התחלת לעבוד אצל דקל?

"בזכות זה שהוא התחיל ללמד אותי בבית הספר. כשהוא פתח את המספרה בויצמן, הוא אמר לי שאני יכול להתחיל לעבוד אצלו. משם התקדמתי. דקל לימד אותי המון. הוא זה שנתן לי את הביטחון להתחיל את המקצוע הזה. מאפס הוא קידם אותי למאה. הוא היחיד שהאמין בי ואמר שאני יכול להצליח. אני הייתי שלילי ואמרתי שאני לא אצליח, תמיד לא האמנתי בעצמי. פתאום בזכותו זה עבד. עבדתי אצלו בחופש הגדול כל יום, והשקעתי בזה את כל היום, והצלחתי בזה בסופו של דבר".

איך העיסוק בעיצוב שיער השפיע על החיים שלך?

"זה מה שהצליח להרגיע אותי. אני מרגיש שזה שינה אותי. קודם לא האמנתי בעצמי ועכשיו אני מאמין בעצמי. לא האמנתי שאני אהיה מסוגל להצליח. העיסוק בזה החדיר בי בטחון בכל התחומים בחיים, וזה השפיע על כל החיים שלי. אצל דקל אני עושה החלקות, תספורות גברים, תוספות שיער, צבע ופאנים. החלטתי לעבוד אצלו אחרי שעבדתי במספרה של בן דוד שלי, כי ידעתי שדקל יודע בדיוק באיזה שלב אני. היה לי יותר בטחון לעבוד איתו. הוא האמין בי, וזה מה שנתן לי את הביטחון להמשיך ולרצות להצליח בתור ספר. אני מקווה שהוא יצליח בפרויקט שהוא מנסה לקדם וכל הכבוד לו על מה שהוא עושה. השאיפה שלי היא להיות ספר מצליח ובעתיד לפתוח מספרה משלי".
עוז מספר שמהרגע שהחל ללמד בבית הספר היה לו חשוב להראות לתלמידים את העבודה היום יומית בתור ספר והיה מזמין אותם להצטרף אליו לימי העבודה שלו במספרה וכמעצב שיער לכלות. "במשך כל התקופה שבה הייתי מורה שם, לקחתי אותם איתי כדי לראות איך אני עובד, בין אם זה במספרה ובין אם שיראו איך אני עובד כמעצב שיער לכלות. ניסיתי להוציא אותם מהכיתה, כדי להראות להם איך זה עובד, ולהראות להם שהשד לא כזה נורא".

מה גילית על הנוער הזה כשלימדת אותם?

"ראיתי הרבה פעמים שכשהם נכנסים אליי למגמה הם נרגעים ופתאום הם צוללים לתוך זה. כשהם היו מתאמנים על ראשי בובות ראיתי איך הם מתחילים ללמוד וכמה זה מסקרן אותם, והם ראו שהם מצליחים. ראיתי שהלימודים במגמה גורמים להם להרגיש שיש להם ערך, שהם מצליחים ושהם ראויים. פתאום עלה להם הביטחון העצמי. ילד, שכל פעם היו אומרים לו שהוא צריך לצאת מהכיתה, פתאום אומרים לו בוא תעשה, והנה הוא רואה מיד את התוצאה. אני יכול להבין את הילדים האלה. גם אותי אף אחד לא ראה בבית הספר. כשאני למדתי בבית הספר למדתי רק כדי לא להיכשל. אבל אף אחד לא ראה אותי ולא היה מקום ליצירתיות שלי. בבתי הספר הרגילים גם היום, אין לך ביטוי ואתה הופך להיות אחד מיני רבים, בבית חרושת לציונים. אתה הופך לזבוב על הקיר".

עוז רוצה לקדם את הפרויקט שלו ולהקים את המספרה החברתית עליה הוא חולם. הלימוד והעסקת התלמידים שלמדו אצלו בבית הספר הם סנונית ראשונה בדרך לחלום שלו – ללמד ולהעסיק נוער בסיכון ואוכלוסיות מוחלשות אצלו במספרה, כך שיהיה יום בשבוע בו הלומדים אצלו יוכלו ללמוד ולספר לקוחות במספרה, תחת פיקוחו, במחירים מוזלים ללקוחות. הוא אומר כי הוא מתכנן, אחרי החגים, לקיים יום כזה אחת לשבוע עם התלמידים שלימד במפתן. "כרגע אני מתחיל עם הנוער בפרויקט הזה. אני מקווה שמשרד הרווחה ועמותות יוכלו לסייע לי לקדם אותו, בתרומות למשל של כסאות לתלמידים במספרה כדי שאוכל לפתוח להם כאן כיתת לימוד ובתרומות תקציביות על מנת שאוכל לשלם להם שכר. אני צריך גם סיוע מבחינת אוכל שאוכל לתת לתלמידים ביום הזה שהם נמצאים פה, וכמובן חשוב לי שידעו שקיימת מספרה כזו שאנשים מכל אזור השרון יכולים לבוא אליה ביום הזה ולקבל תספורת במחיר נגיש".