עצוב: מקלט לנשים מוכות באחת השכונות בשרון ייסגר בלחץ השכנים. המקלט הוקם לפני כשנה, תחילה כמקלט חירום, על מנת לתת מענה ראשוני לנשים אשר היה צורך להוציאן מביתן בדחיפות, ועם הזמן הוא הפך למקלט קבוע. השכנים שמתגוררים בסמוך טענו שהמקלט שהקים משרד הרווחה בשכונה, "אינו מתאים לאופי השכונה", שהילדים במקום עושים רעש ושיש צעקות של מבוגרים, הם פנו לעירייה , לקחו עורכי דין וביום חמישי השבוע, המקלט נסגר.
מי שליוותה את הנשים במקלט מרגע הקמתו, היא סיגל רבין, יו"ר מועצת הנשים בהרצליה, שהתנדבה במקלט. לאחר החלטת הסגירה היא כועסת וחוששת לגורל הנשים. היא טוענת שניתן היה לעשות יותר ובעיקר כועסת על השכנים. רבין העלתה פוסט כואב ובו כתבה: "בטקס הדלקת המשואות יום העצמאות 2021, שירה איסקוב חשפה את סיפורה המחריד. בפנים מצולקות ושיניים שבורות הסכימה להיחשף מול מדינה שלמה. לא כי זה מחמיא לה להצטלם כך, אלא רק כדי להציל עוד אישה אחת. רק כדי לעלות לתודעה את הנושא. ולהעלות את המודעות לאלימות במשפחה. הקורונה אולי תיכף תעלם מחיינו, האלימות במשפחה לא!!! גם גברים אלימים עדיין פה. ובכל זאת כנראה שבמדינה שלי לא הבינו את זה עד הסוף. בעל המאה הוא בעל הדעה. וזאת עובדה, הרווחה, ויצו העירייה, היו מצליחים לפתור את זה. אבל השכנים העשירים שכרו שני עורכי דין הכי טובים בארץ, ונלחמו והצליחו לסגור את המקלט שלנו … אז אל תתפלאו לשמוע מחר בחדשות שעוד אישה נרצחה. דמעות בעיניי, נפרדנו מהנשים והילדים בעצב רב. שכנים ניצחתם, תתביישו לכם".
בשיחה עם צומת השרון אמרה רבין: "לפני כשנה כשהתחילה הקורונה, עלה במקביל מספר מיקרי האלימות במשפחה ונוצר מצב שכל המקלטים בארץ היו מלאים. לכן הוחלט לפתוח באזור השרון מקלט חירום. המקלט קלט וסייע השנה לכ-200 נשים וכ-300 ילדים. היינו מקלט חירום וקלטנו את הנשים, וכעבור כשבועיים, כשהתפנה מקום במקלט אחר, הפנינו אותן למקלטים קבועים. לאור כך שהמקלטים המשיכו להתמלא, הוחלט להפוך את המקלט הזה למקלט קבוע, בגלל שלצערי מיקרי האלימות לא פחתו. לאורך כל העת הזו התנהלה מלחמה פנימית מול העירייה בה נמצא המקלט לבין השכנים שכל הזמן שלחו להם תמונות וטענו שהילדים עושים רעש בצהריים ובכל שעות היום. העירייה בתחילה אמרה להם שאין מה לעשות והשכנים לקחו שני עורכי דין שהצליחו לסגור את המקלט. זה הגיע למצב שהעירייה ו-ויצו התייאשו. לצערי בעל המאה הוא בעל הדעה וביום חמישי המקלט שלנו נסגר. זה כואב וקשה. נפרדנו משתי הנשים האחרונות והצלחנו לדאוג לכל אחת מהנשים למקום חליפי – מקלט או דירת מעבר. לצערי, השכנים לא יאשרו לפתוח במקום שום דבר שהוא סטיגמטי, לא מעון לנשים מוכות ולא מקום לילדים מהחינוך המיוחד".
במה מתמקד המאבק עכשיו?
"על ההבנה שאסור לסגור מקלט במדינת ישראל ובטח ובטח לא בתקופה הזו. ראש הממשלה ואשתו ביקרו אצלנו במקלט לפני מספר חודשים ואמרו שלא יסגרו את המקלט, אבל בפועל הוא נסגר. לא ייתכן שאנשים שיש להם כסף יסגרו מקלט של נשים מוכות, כי מחר חלילה תרצח אישה, כי לא היה לה מקום להיות בו. נשים רבות קיבלו אומץ בעקבות הסיפור של שירה, ברחו מהבית והיא נתנה להם כוח".
למה לא פרסמתם את העניין לפני שהמקום נסגר?
"ידענו שאין סיכוי שהמקום יישאר פתוח ושמדובר בשכנים חזקים ושהם ינצחו את כולם. לכן העדפנו במקום להילחם לדאוג קודם כל לנשים ולילדים שלהן, שלכל אחד יהיה מקום להגיע אליו. אני מאוד לא רגועה וחוששת. לא ייתכן שסוגרים מקלט בלי לפתוח מקלט אחר. יש לנו למשל אישה שהיא נמצאת בבית מעבר ואני לא יודעת מה יהיה איתה מחר וחלילה אם מישהו יפגע בה. נשים מוכות חייבות שידאגו להן".
מתנדבת נוספת במקום, יעל רוזנבוים, אשר סייעה לנשים בתחום ייעוץ הנקה והורות וגיוס תרומות, אומרת: "אני התחלתי להתנדב במקום בעקבות הודעת וואטסאפ בה ביקשו תרומה לאמא עם תינוק בן שבוע שהגיעו למקלט. אחרי שווידאתי את אמיתות ההודעה, התחלתי להתנדב במקום באופן קבוע, יחד עם צוות נפלא של עובדות ומתנדבות שעשו מלאכת קודש. לצערי אנחנו כל הזמן שומעים על האלימות הרבה עד כדי רציחת נשים ומעציבה אותי אוזלת היד של המדינה וסגירת המקום. ויצו כארגון בינלאומי תמך רבות במקלט אך ללא המדינה לא מתאפשר להמשיך לתפעל את המקום. ב-17 השנים האחרונות לא נפתחו מקלטים לנשים מוכות בארץ ועצוב שמקלט נסגר ולנשים אין פתרונות אחרים".
מויצו נמסר: "עם פרוץ מגפת הקורונה ויצו הקימה בשיתוף עם משרד הרווחה מקלט חירום לנשים נפגעות אלימות וילדיהן ופעלה מול כל הגורמים בממשלה כדי לאפשר פתיחתו. ויצו העמידה את הנכס להפעלת המקלט, גייסה צוותים ומתנדבים להפעלתו בתנאי הקורונה הייחודיים, ואף השלימה מתקציבה את פערי התיקצוב שהיו קיימים מטעם המדינה. במקלט טופלו מאות משפחות שחוו אלימות קשה בביתן בשל הסגרים, ומצאו בו בית ומפלט, עד לקליטתן במקלטי הקבע ברחבי הארץ, לאחר תקופת הבידוד שנדרשה – זאת בהתאם להסכם מול משרד הרווחה. מראש, וע"פ ההסכם הוגדר המקלט כמקלט זמני לתקופת הקורונה ותאריך סגירתו נקבע ליוני 2020 – מאז התבקשה ויצו להאריכו מספר פעמים, ובפעם האחרונה נקבע סופית מועד הסיום לאפריל 2021. לאור זאת נערכה ויצו לסיום ההפעלה ובנתה תכנית טיפול המשכית לכל משפחה, לרבות המשפחות ששילבו את ילדיהן במערכות החינוך בעיר, להן שוריינו מקומות במקלט אחר הפועל בעיר. במקביל להליך מול הממשלה נאלצה ויצו להתמודד עם פניה מצד הרשות העירונית, בטענה של שימוש חורג בנכס ובמטרה להביא לסגירתו. כאמור, הסגירה נקבעה ללא קשר להליך מול הרשות. הפעלת מקלט בתנאי חוסר ודאות ותקציב מותאם, שכנים שלא גילו סובלנות ואחריות חברתית ועירייה שתוקפת עמותה על השמשת מבנה בבעלותה להצלת חיים. עם כל אלה התמודדה ויצו בשנה האחרונה. ויחד עם זאת, הצליחה להפעיל שירות מציל חיים עד לחזרה לשגרה".
מהעירייה בשטחה נמצא המקלט נמסר: "המקלט המדובר מופעל על ידי עמותת ויצו אשר קיבלה את ההחלטה להפסיק את הפעלתו. אנו מצרים על כך שלא ניתנה לנו ההזדמנות לסייע ולא נעשו המאמצים למציאת פיתרון. לו הייתה ויצו משתפת אותנו במהלך העירייה הייתה פועלת בכל הכלים העומדים לרשותה על מנת לסייע בהתמודדות עם הסוגיה ועל מנת להמשיך להפעיל את המקלט שחשיבותו רבה".
תגובת משרד הרווחה תובא כאן כשתתקבל.
הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
תגובות