יניב בלייכר בסך הכל רוצה לפתוח חלון בלילה

אחד השיאים של המאבק שמנהלים חברי ועד הפעולה “אזרחים למען אויר נקי” בשנה האחרונה אמור להיות היום (שישי), בסמוך לאצטדיון העירוני בכפר סבא, אז אמורה להתקיים הפגנת ענק שתכננו חברי ועד הפעולה במחאה נגד אוזלת ידן של הרשויות בכל הנוגע לאכיפה ומניעת שריפות פסולת באזור השרון ובמערב השומרון. להפגנה, שנקבעה לשעה 9:30, הוזמנו חברי כנסת מכל הקשת הפוליטית, ראשי רשויות מהאזור ותושבים משני עברי הקו הירוק, כמו גם מיישובים ערביים. עיריית כפר סבא בירכה על קיום ההפגנה, וממלא מקום ראש העירייה צביקה צרפתי צפוי לשאת בה דברים.

“הרגשנו שהמצב בלתי נסבל ושאנחנו צריכים לעלות הילוך במאבק שלנו, ולהגביר את הלחץ הציבורי על הרשויות”, אומר יניב בלייכר, הפעיל הכפר סבאי בוועד ואחד הבולטים בהם, “עד עכשיו שלחנו מכתבים לרשויות ונפגשנו עם הדרגים המקצועיים, אבל הגיע הזמן שגם הדרגים הפוליטיים יבינו שיש פה בעיה. מטרת ההפגנה היא גם להעלות את המודעות בקרב הציבור למפגעים של שריפות הפסולת ולתופעה הזו, והמטרה שלנו היא לערב גם את התקשורת הארצית”.

בלייכר (42), נשוי ואב לשני ילדים, תושב שכונת האוניברסיטה, מהנדס מערכות תקשורת במקצועו, הפך עבור תושבי כפר סבא לפנים של המאבק במפגעי שריפות הפסולת ממזרח לכפר סבא ובזיהום האוויר ממנו סובלים תושבי השכונות המזרחיות בעיר. יחד עם חברי ועד הפעולה הוא שלח מכתבים למשרד להגנת הסביבה, למינהל האזרחי, למשרד הבריאות, למשטרה ולגופים נוספים בהם התריעו על אתרים לשריפות פסולת באזור וביקשו מהרשויות לבצע שם אכיפה. הוא נפגש, יחד עם חברי הוועד, עם מנכ”ל המשרד להגנת הסביבה ועם המשטרה הירוקה על מנת ליצור שיתופי פעולה, תיאם ונפגש עם חברי כנסת כדי ליזום תיקוני חוק מתאימים למניעת השריפות, סייע לעיריית כפר סבא, יחד עם חברי הועד, לגבש את התוכנית לצמצום מפגעי זיהום האוויר במזרח העיר, וזה רק קצה המזלג.
באופן יום יומי בלייכר מדווח ומדרבן את תושבי העיר לדווח, על כל ריח חריג שהם חשים באוויר למוקד של המשרד להגנת הסביבה, ועוקב באופן תדיר אחר תחנת הניטור של המשרד, שמוצבת ליד מפעל טבע בעיר ומעדכן את התושבים על כל חריגה – ויש כאלה – שנרשמת בתחנה, המודדות את כמות המזהמים באוויר.

שריפת פסולת בקלאנסווה צילום אזרחים למן אוויר נקי

איך התחלת לקחת חלק פעיל במאבק?

“תמיד היו ריחות, אבל בקיץ שעבר הם החמירו ברמה כזאת שנאלצתי לסגור חלונות בבית וזה הפריע לי ברמה האישית. זה היה סרחון אימים וכלל גם קשיי נשימה וצריבות בעיניים. אז הבנתי שיש בעיה. מדובר בריחות שריפה, ריחות כימיים וגם ריחות ביוב שלפעמים מעורבבים ביחד. הרגשתי שזה פוגע באיכות החיים שלי. הנזקים הבריאותיים שנגרמים כתוצאה ממפגעי זיהום האוויר הם חמורים, גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך. מדובר בחומרים רעילים ומסרטנים וזה לא משהו שאני רוצה שהילדים שלי ינשמו. יש בשכונה ובאזור הרבה זוגות צעירים עם ילדים וזה מה שמניע אותי לפעול”.

התאגדות שווה כוח

בלייכר מספר שאחרי שהבין את חומרת הבעיה חבר לקבוצת תושבים מקומית שפעלה בנושא בשנים האחרונות והייתה בשיח מול העירייה ומול המשרד להגנת הסביבה להצבת תחנת הניטור בכפר סבא. זמן קצר לאחר שהצטרף לקבוצה פנו אליהם תושבים מהוד השרון ומצור יצחק שהעידו כי גם הם סובלים מריחות חריגים וממפגעי שריפות הפסולת. בשנה שעברה, כאשר הוועד של היישוב צור יצחק ארגן הפגנה אזורית נגד שריפות הפסולת, החלה להתגבש קבוצה אזורית למאבק בשריפות הפסולת שבהמשך נקראה “ועד הפעולה אזרחים למען אויר נקי”. בחודש ינואר השנה הם ייסדו את הוועד באופן רשמי, וכיום חברי הועד הם פעילים מיישובים רבים ומגוונים הסובלים מהבעיה, בהם פתח תקווה, ראש העין, שער אפרים, צור יגאל, צור יצחק, קלאנסווה, צופים, טייבה ואלפי מנשה.
“בהתחלה כולם התלוננו על ריחות, ומה שהיה משותף לכולם זה ריחות הנובעים משריפות פסולת. החלטנו להתמקד בנושא הזה במסגרת המאבק שלנו, כדי לפתור את הבעיה הזו מול הרשויות. הבנו שאם נתאגד כאזור שלם יהיה לנו יותר כוח. כשאתה מדבר בשם אזור שלם שסובל כולו ולא בשם כמה שכונות בעיר, יש לך כוח רב יותר. כפר סבא, עם כל כמה שאנחנו מתלוננים פה, זה כלום לעומת כמה יישובים אחרים שיש פה, שקרובים יותר למוקדי השריפות”.

למרות שוועד הפעולה הוקם לפני פחות מעשרה חודשים, חבריו הספיקו לצבור הישגים מרשימים. באופן תדיר הם מצלמים ומאתרים אתרים בהם מתקיימות שריפות פסולת ומדווחים לרשויות השונות באמצעות רחפן שברשותם. הם יצרו “קואליציה” של חברי כנסת (תושבת כפר סבא ח”כ שרן השכל מהליכוד, ח”כ יעל גרמן מיש עתיד, דב חנין מהרשימה המשותפת, יעל כהן פארן מהמחנה הציוני ותמר זנדברג ממרצ) שמסייעים להם לקדם את תיקוני החקיקה ולעלות את נושא שריפות הפסולת לדיונים בכנסת. הצעות התיקון לחוק שמירת הניקיון שהגישו הן יעל גרמן והן שרן השכל צפויות לעלות בקרוב לדיון בועדת השרים לחקיקה.

יניב בלייכר. צילום עזרא לוי

לפני כשלושה שבועות הציג המשרד להגנת הסביבה בפני חברי ועד הפעולה והמשנה למנכ”לית העירייה איתי צחר, את התוכנית שיזם המשרד לצמצום מפגעי שריפות הפסולת באזור השרון, במסגרתה המשרד ישקיע שישה מיליון שקלים ויחל בגיוס מיידי של ארבעה פקחים שיועסקו באזור ויהיו אמונים על אכיפת שריפות הפסולת וכן ימונה אדם שיהיה אמון על התיאום בין גופי הפיקוח והאכיפה השונים ברמת השטח, לטיפול בשריפות הפסולת (ביניהם פקחי המשטרה הירוקה, פקחי איגודי הערים לאיכות הסיבה, פקחים הרשויות המקומיות, כיבוי אש, משטרת ישראל והיחידה המרכזית לאכיפה וחקירות של משרד החקלאות).

לפני כחודשיים התקיימו שני דיונים בכנסת בהשתתפות כל הגורמים האמונים על אכיפת שריפת הפסולת בנושא תופעת שריפות הפסולת משני צידי הקו הירוק ונציגי ועד הפעולה הציגו בפני חברי הכנסת והנוכחים את הדרישות שלהם כלפי הרשויות ואת הצילומים שהם תיעדו של שריפות הפסולת המתרחשות באזור חדשות לבקרים. בחודש מאי האחרון הם הצליחו לרתום 18 ראשי רשויות, ביניהם ראש עיריית כפר סבא יהודה בן חמו, שפנו במכתב לראש הממשלה וקראו לו להתערב באופן אישי כדי למנוע את שריפות הפסולת משני עברי הקו הירוק. את ההפגנה הם יזמו לאחר שקצו בכתיבת מכתבים לרשויות בהם הלינו על הבעיה, שרובם לא זכו להתייחסות.

מה הדרישות שלכם כלפי הרשויות השונות?

“אנחנו דורשים שהמשרד להגנת הסביבה יוסיף תקנים לפקחים של המשטרה הירוקה ושהמשרד להגנת הסביבה יפעיל רחפנים. לא ייתכן שלנו, לקבוצת אזרחים, יש אמצעים שלמשרד להגנת הסביבה אין. אנחנו דורשים שהם ייצאו למבצעי אכיפה יזומה ולא רק שאנחנו נוביל אותם למקומות. שיינתנו קנסות משמעותיים לשורפי הפסולת, שיאכפו החוקים שכיום כן קיימים כמו חוק אויר נקי והחוק למניעת מפגעים. אנחנו דורשים מהמינהל האזרחי שיבצע אכיפה אפקטיבית ויעילה בתחומים שברשותו, משום שכרגע הוא לא אוכף אותם מספיק. יש אתרים חדשים, וגם אם סוגרים אתר מסוים נפתח מיד אחד במקומו. יש כפרים בשטחים ששורפים בהם פסולת באופן קבוע. משטרת ישראל צריכה להיכנס לתמונה כי לא יכול להיות שעבריינים מנהלים אתרי פסולת והמשטרה מפנה אותנו למשרד להגנת הסביבה. אנחנו מצפים משר הבריאות להתערב בנושא ולבצע דיגום בריאותי ולראות מה מצב האזור שלנו בעניין תחלואה לעומת אזורים אחרים. אנחנו דורשים מכל הרשויות להיות מתואמות אחת עם השנייה ולא לגלגל את האחריות אחת לשנייה”.

ותודה לתושבים

אתה רואה שינוי מאז שהקמתם את ועד הפעולה?

“אין בכלל מה להשוות. גם מבחינת מודעות הציבור וגם מבחינת יחס הרשויות. אני חייב לציין את שיתוף הפעולה של הציבור בכפר סבא ובאזור, שהם מדווחים על ריחות חריגים ומתעדים את המפגעים, אנשים מבינים שהמצב הוא בלתי נסבל ושאנחנו פועלים למענם ולמען הילדים שלנו. כשהתחלנו, היינו לבד ואף חבר כנסת לא היה איתנו בקשר. יצרנו את הקשרים איתם, המשרד להגנת הסביבה בקשר קבוע איתנו, ואם אני מסתכל אחורה והיית אומרת לי אז שנעמוד היום איפה שאנחנו עומדים, לא הייתי מאמין”.

שריפת פסולת בשכונת אבו סנינא בכפר סבא. צילום אזרחים למען אוויר נקי

מה התקווה שלך לגבי המאבק?

“התקווה שלי? שנוכל לפתוח סוף סוף חלונות בלילה ולא נצטרך לנשום את האוויר הזה. אני כמובן גאה בזה, כי הגענו להישגים יפים. יש פה עבודה של שיתוף פעולה ולא רק עבודה אישית שלי, יש עבודה של הרבה אנשים שבלעדיהם בטח לא היינו מצליחים”.
עיריית כפר סבא תומכת במאבק של ועד הפעולה. בחודשים האחרונים עמלה העירייה על תוכנית לצמצום מפגעי זיהום האויר במזרח העיר. היא שוכרת פרויקטור שמטפל בנושאים של מפגעי זיהום האוויר מזרחית לכפר סבא, ועל פי התוכנית, שכאמור גובשה בסיוע של חברי ועד הפעולה ובלייכר עצמו, העירייה תפעיל לחץ להקדמת סיום העבודות במתקן טיהור השפכים דרום השרון ותפעל לצמצום מפגעי שריפות למינימום באמצעות הפעלת לחץ להגדלת התקנים של גורמי האכיפה המוסמכים, תפעל לדיווח ישיר לגורמי האכיפה במקביל לדיווח למוקד, ולמתן קנסות על ידי גורמי האכיפה, קידום תיקוני חקיקה להגברת סמכויות האכיפה בעת איתור שריפת פסולת ועוד.

“הפעילות שלנו בנושא לא התחילה עכשיו וגם לא תסתיים בקרוב לצערי הרב”, אומר איתי צחר, המשנה למנכ”לית העירייה, “תופעת שריפות הפסולת היא מכת מדינה ולכל אורך קו התפר סובלים ישובים מהמפגע הזה. עוד לפני התארגנות ועד הפעולה היו מפגשים שלנו בעירייה עם המשרד להגנת הסביבה, ואנחנו מצויים בקשר הדוק עם ועד הפעולה. אנחנו, באמצעים משותפים יחד עם טירה למשל, מסייעים להם עם רחפן ומאתרים מוקדים של שריפות פסולת. אגף הבטחון בעירייה מבצע המון פעילות יזומה כדי לטפל בשריפות פסולת, שבתחומי כפר סבא הן מעטות מאוד, ואוכפים אותן באופן מיידי. אנחנו עומדים לערוך, ביוזמת ובמימון העירייה, דיגום סביבתי באזור מזרח העיר ונבדוק את הרכב האוויר כדי לבדוק אם נמצאים בו חומרים רעילים. אין כאן פתרון קסם, זה לא מסוג הבעיות שאפשר לפתור בבת אחת. זו בעיה שהרשויות במדינה צריכות לטפל בה".

מצד שני, העירייה מקדמת תוכנית מתאר שמאפשרת להקים מפעלים מזהמים במזרח העיר.

“אני לא מסכים שאלה ההגדרות של תוכנית המתאר. באופן עקרוני, סיווג מפעל כמסוכן או מזהם טעון רישוי עסקים ולרשות יש את שיקול הדעת בעניין הזה. חשוב לדעת שהגדרה של אזור התעסוקה ברמה הכי נמוכה תאפשר הקמה רק של משרדים. זה לא ריאלי שעיר כמו כפר סבא תהיה רק עם משרדים ונטולת תעשייה. בפרקטיקה של ניהול עיר יש צורך גם בעסקים שהם לא משרדים. ההגדרות בתוכנית המתאר הן הגדרות של מפעלים לא מהדרגה המזהמת ביותר וגם לא מהדרגה הנמוכה ביותר של משרדים".

אז מי אחראי? התגובות

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: “המשרד להגנת הסביבה ער למצוקתם של התושבים ונמצא בדיאלוג שוטף עם התושבים ועם ועד הפעולה. המשרד עושה שימוש בקשת רחבה של כלים לצמצום התופעה. ברמה הלאומית, מנכ”ל המשרד להגנת הסביבה, ישראל דנציגר, מוביל תוכנית כוללת למניעה, טיפול ואכיפה של מפגעי שריפות בשטחים פתוחים. ברמה האזורית אנו מובילים תוכנית פעולה ממוקדת למניעה וצמצום מפגעי שריפות פסולת באזור השרון. התוכנית כוללת טיפול ממוקד באתרים קבועים; חיזוק מערך הפיקוח הקיים וגיוס כוח אדם ייעודי; פינוי מצבורי פסולת לפני שריפה וכן שיתוף הציבור. בימים הקרובים, המשטרה הירוקה תוביל מבצע אכיפה ממוקד באזור השרון והמשולש הדרומי בו צפויים לקחת חלק גורמי פיקוח ואכיפה רבים. באשר לרחפנים, המשטרה הירוקה עושה שימוש שוטף באמצעים טכנולוגיים גלויים וסמויים, המשלבים הטסת רחפנים, והדבר יושם גם במבצע האכיפה הקרוב בשרון".
ממשטרת ישראל נמסר: “הנושא אינו מצוי באחריות משטרת ישראל ומשכך יש לפנות למשרד לאיכות הסביבה האמונים על הטיפול בנושא”.

מהיחידה לתיאום פעולות הממשלה בשטחים נמסר: “המינהל האזרחי פועל למיגור התופעה. בחודשים האחרונים, ביצענו פעילות אכיפה יזומה לכיבוי שריפות באתרי איסוף הפסולת הפיראטים באזור השומרון. בוצעה לאחרונה סגירה של אתרי פסולת פיראטים בשטח B, בו הסמכויות האזרחיות מצויות בידי הרשות הפלסטינית. בשטח מבוצעים סיורים יזומים על ידי המנהל האזרחי, ואנו מטפלים בדיווחים המתקבלים בזמן אמת על מפגעים סביבתיים באמצעות מוקד המידע של המשרד להגנת הסביבה. כמו כן, המנהל האזרחי פועל בשיתוף הקרן לניקיון, למימון שינוע הפסולת לאתר מוסדר עד לשנת 2020, ובמהלך שנים אלו יקודם פיתרון קבוע למפגעים הסביבתיים לאזור השומרון”.

ממשרד הבריאות נמסר: "האחראיות בנושא הערכת חשיפה סביבתית, אכיפה ובקרה היא של המשרד להגנת הסביבה.
כדי להעריך את ההשפעות הבריאותיות של מפגע סביבתי כגון שריפת פסולת, משרד הבריאות פנה לפני מספר חודשים למשרד להגנת הסביבה במטרה לקבל מידע בנוגע לניטור המתקיים באזור. במידע שנמסר נמצא כי אין חריגה בריכוז החומרים הקשורים לריח המהווים סמן לשריפת הפסולת. לפיכך, עפ"י המידע הזה, אין חשד להשפעה בריאותית על האוכלוסייה ממקור שריפת הפסולות.
בדיון שהתקיים בחודש יוני בכנסת, השתתפה דר' קרקיס כנציגת המשרד".