רועי בורוכוב מקפה לנדוור: "היה פשוט טירוף, קו הטלפון קרס. מישהו שם למעלה שומר עלי"

סיפורו של רועי בורוכוב מכפר סבא ריגש השבוע מדינה שלמה. הבעלים של בית הקפה לנדוור בקניון כפר סבא הירוקה, שנקלע לקשיים, כלכליים ורפואיים, בעקבות הגבלות הקורונה וזכה לעזרה מחבריו לגדוד המילואים, נחשף השבוע בחדשות ערוץ 12 וזכה להד גדול ולמהפך של ממש בעסק.

במהלך הסגר הראשון, כשלקוחות עוד היו יכולים להגיע ולקחת אוכל מהמסעדות בטייק אווי, בורוכוב בן ה-40 עוד הצליח להישאר עם הראש מעל המים. הבעיות התחילו עם הסגר השני, כשמבית קפה שמיועד לאירוח הוא היה צריך לעבור מהפך למסעדת משלוחים. "היינו צריכים ללמוד לעשות את זה ביום אחד", מספר בורוכוב בראיון לצומת השרון, "היום כל אחד שרוצה להזמין צריך לעמוד מאחורי הדלת הסגורה, להקריא את האשראי בטלפון והרבה לא רוצים ובצדק. מולי יש את מאפיה שפתוחה, אז גם אני במקום הלקוחות הייתי קונה שם, הרבה יותר נגיש".

הקשיים בעקבות המצב החדש לא איחרו לבוא, ולפני כשלושה שבועות קיבל בורוכוב הודעה כי חשבון הבנק שלו מוגבל, אחרי שעשרה צ'קים שלו לא כובדו. "קיבלתי את ההודעה והבנתי שעוד שבוע הולך להיות טירוף", מספר בורוכוב על ההרגשה באותם ימים, "יש לי אנשים שעבדו אצלי כל החודש, מה אני אגיד להם? הבנתי שכל הצ'קים שנתתי בחוץ 'נשרפו'. המון אנשים תלויים בזה. אני בעצמי לא משכתי משכורת במשך שבעה חודשים, עבדתי בחינם. אני אבא לשני ילדים והייתי צריך לפתוח את קופת החיסכון שלי".

ואז הגיע הפוסט. אשתו של רועי, דורית, פרסמה בפייסבוק פוסט עם הכותרת "עסק קורס". "עסק קורס זה לחיות משעה לשעה, כי אין לך מושג איך לעשות הזמנה מספקים כי אין באמת איך לשלם להם", כתבה בפוסט, "זה לא למשוך משכורת כדי להצליח לשלם משכורות לעובדים. זה שרועי עושה משלוחים לבד שבעה ימים בשבוע, זה להרגיש כל יום שאתה מתחת למים, שוקע, טובע, בלי אוויר ולא כי ניהלת לא נכון או עשית משהו לא בסדר, זה בגלל שיש מגיפה עולמית. אומרים לך להתנהל בצורה מסוימת ואנחנו כשומרי חוק מתנהלים ככה אבל אז מפקירים אותך. משלמים מיסים, עושים מילואים, נשמעים להנחיות. אנחנו הופקרנו".

בית הקפה של רועי בורוכוב

המילים של דורית נגעו באנשים רבים, ובמיוחד בחיילי גדוד המילואים של רועי, גדוד החילוץ וההצלה 997 "חוד החנית" של מחוז גוש דן, בפיקוד העורף. הם התקשרו אליו מיד, אבל בגלל עומס הפניות לאחר הפוסט הוא לא הספיק לחזור אליהם. למחרת בבוקר הם כבר היו בבית הקפה והבינו את הצורך הגדול בעזרה. במהרה הם התארגנו למשמרות של שלושה ביום ושלושה בלילה, והפעילו למעשה את בית הקפה.

"כשהם הגיעו ביום שישי ראיתי אותם מתחילים לעבוד וישבתי בצד, לא הרגשתי טוב", מספר בורוכוב. "ידעתי שאני חייב לסיים עם המשכורות והספקים, צריך לשלם בעשרה בחודש, אי אפשר לברוח מזה. ישבתי שם די מטושטש ואמרתי לאשתי שאני לא מרגיש טוב. היא לקחה אותי למיון אחרי שהתחלתי לגרור את רגל שמאל והרגשתי סחרחורות מטורפות. הייתי במיון ולמרות שרצו שאשאר לאשפוז, חזרתי הביתה. בשבת עוד הלכתי לקפה לסגור את המשכורות, הנחתי את העט ונסעתי לבית החולים. אז כבר אושפזתי לכמה ימים והבהירו לי שמדובר באירוע מוחי".

את צוות המילואים/עובדים מנהל דרור קרני, חברו של בורוכוב ליחידה, גם הוא תושב כפר סבא. "לקח לו יום להבין שיש פה על מי לסמוך ושהוא יכול לעשות אשפוז מבוקר", מספר קרני, "התחלנו לעשות פה משמרות, כולם פה אנשים עם משפחה ועבודה, אבל מבחינתנו זאת תקופה שבה אנחנו עוזרים לחבר, קיבלנו צו 8. אז לא עשינו חודש ספורט ולא היינו הרבה בבית. חודש מילואים".

צוות המתנדבים הלך וגדל מאז פרסום הכתבה והוא מונה כבר יותר מ-40 אנשים, והטלפון לא מפסיק לצלצל. בורוכוב עדיין לא התאושש מהאירוע שעבר, אבל מרגיש הרבה יותר טוב ועדיין מטופל. "יש לי עוד הרבה דרך, אבל עשיתי התקדמות מדהימה בימים שלי בבית החולים מאיר. החברים שלי למעשה מנהלים לי את העסק, יש שם מנהלים וטבחים שלי, אבל את כל הניהול של המשלוחים, המשמרות והאספקה הם עושים בעצמם, מהכסף שלהם. הם עושים דברים מדהימים, גם הקהילה פה והשכונה הירוקה עוטפת ברמה לא נורמלית. אנחנו גרים פה שבע שנים וזה כבר הבית שלנו".

בבוקר שאחרי הכתבה בחדשות 12 להשיג את המסעדה בקו הטלפון היה דבר בלתי אפשרי. אל המסעדה הגיעו עשרות רבות של הזמנות והצוות המתרחב התקשה מאוד לעמוד בעומס הרב שהביאה איתה הכתבה. "היה פשוט טירוף, שלחתי אולי 20 הודעות התנצלות לאנשים שהתעכב להם האוכל", מספר בורוכוב. "אני מעריך מאוד את אלו שמזמינים ממני ולא ויתרו גם כשקו הטלפון היחיד שלנו בעסק כבר קרס. היום אני ממש מרגיש שמישהו מציל אותי, שמישהו שם למעלה שומר עלי".

הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו