יעקב בן פזי, גבאי בית הכנסת בית דורשי בכפר סבא
"אנחנו מתלבטים אם לסגור את בית הכנסת ושכולם יתפללו בחוץ"
יעקב בן פזי הוא גבאי בית הכנסת בית דורשי ברחוב תל חי 67 בכפר סבא כבר 14 שנה. מבנה בית הכנסת הנוכחי קיים כבר 14 שנה והוא נקרא על שם האחים דרור ושי ויינברג ז"ל. דרור ויינברג היה אלוף משנה ומפקד חטיבת יהודה ונהרג בחברון בנובמבר 2002. שי ויינברג נפטר ממחלה שנה וחצי לאחר שדרור נפל.
"אנחנו מאוד מקפידים על הגבלות משרד הבריאות ומשתדלים לא לסטות מההנחיות", הוא אומר, "אנחנו מאוד מקפידים על עטיית מסכות ומרווחים כמו שצריך ובכל כניסה לבית הכנסת יש עמדות חיטוי ומתקן עם מד חום והאנשים נשמעים. אנחנו עושים את כל המאמצים שיהיו מינימום מקרים של אנשים בבידוד וחולים. ברוך השם, אנחנו בינתיים צולחים בשלום את נושא הקורונה עקב ההקפדה על הכללים".
איך היה ראש השנה?
"היות ולפי המגבלות של משרד הבריאות אי אפשר להכניס מספר רב של אנשים לבית הכנסת כמו בעבר, הפעלנו גם את אולם האירועים בתור בית תפילה. לאולם האירועים יש חצר צמודה ומוצלת ששם יכלו אנשים נוספים להתפלל בנפרד. אולם האירועים שלנו לא פעיל כעת כי לא משתלם להפעיל אולם כזה בשביל 30-20 אנשים שיכולים להשתתף בהתאם להנחיות, אז אנחנו משתמשים בו לתפילה. בבית הכנסת עצמו התפללו 50 גברים וכ-25 נשים ביום הראשון. ביום השני, שבו תקענו בשופר, הגיעו 50 גברים וכ-40 נשים. במפלס של בית הכנסת התפילה היתה יותר חגיגית ועם יותר שירה מאשר במפלס של אולם האירועים שם התפילה היתה יותר קצרה ומהירה. כל התפילות התנהלו באווירה נעימה וכולם הגיעו כשהם לבושים חגיגי ועם פנים שמחות ומאירות. היתה הרגשה מאוד טובה ונעימה. השנה בתקיעת השופר עמדו במרחב מסביב לבית הכנסת, תוך כדי שהם שומרים מרחק, כ-200 איש עם ילדים כדי לשמוע את קול השופר. היו 30 תקיעות ביום השני של ראש השנה וזה היה מאוד מרשים. בראש השנה שעבר היו 200 גברים בבית הכנסת עצמו ועוד 40 נשים שסידרו להן איזור נפרד בבית הכנסת, ובעזרת הנשים במפלס השלישי היו עוד 90 נשים. בבית הכנסת יש 80 משפחות שרשומות כחברות קהילה. אליהן מצטרפים אנשים שלא רשומים כחברי קהילה ואוהבים לבוא ולהתפלל. בית הכנסת שלנו פתוח וכל אחד יכול לבוא ואנחנו שמחים שאנשים מצטרפים אלינו".
מה קורה בימי חול בבית הכנסת?
"בית הכנסת יכול להכיל 250 שלא בצפיפות ואנחנו מכניסים ביום רגיל רק עד 50 איש בכל סיבוב. אם באים יותר מתפללים אנחנו שולחים אותם למפלס התחתון לאולם האירועים. קבלות השבת גם מתנהלות בהתאם למגבלות. אנחנו לא משתמשים בזום כרגע כי אנשים עסוקים בשלהם ואין כרגע צורך. יש אצלנו קבוצה שנקראת אכסניה שהיתה עושה פעם בחודש שיעורים בכל מיני נושאים באולם אירועים ועכשיו בגלל הקורונה זה נעשה בזום".
ואיך היה בסגר הקודם?
"בסגר הקודם רוב הזמן בית הכנסת היה סגור וחלק התפללו בחצרות. כשהשתחרר הסגר אז המתפללים חזרו לבית הכנסת, כל עוד לא היו הגבלות מסוימות".
איך יהיה ביום כיפור?
"לגבי יום כיפור הזה אנחנו עדיין לא יודעים. ייתכן שנוכל להכניס רק חלק מהאנשים וזו תהיה בעיה כי ביום כיפור הרבה אנשים רוצים להגיע ואנחנו מתלבטים אם לסגור את בית הכנסת ושכולם יתפללו בחוץ. אולי נתפלל בגינה ממול ששם יש שטח יותר גדול. נצטרך לראות מה משרד הבריאות ימליץ או איך יחייב להתנהג. אנחנו לא מתכוונים לסטות מההנחיות שלו. בשנים קודמות, בזמן תפילת הנעילה של יום כיפור, בית הכנסת מלא באנשים וכמה שאפשר להכניס היינו מכניסים. כל הרחבה של בית הכנסת, מכיכר הכרמל-תל חי עד לבית הכנסת, מלאה באנשים עם ילדים, 300-200 איש, שבאים לשמוע את השופר בסיום הצום. זה מחזה מאוד מדהים".
מה יהיה בסוכות?
"אנחנו בדרך כלל בונים פה סוכה גדולה לצורך בית הכנסת ועבור משפחות שאין להם סוכה. אם יחליטו לסגור את בית הכנסת אז נתפלל בחוץ. אין לי מושג מה יהיה כי כל יום ההנחיות משתנות. בדרך כלל אצלנו סוכות זה חג מאוד שמח עם אירועים שונים ועם אווירה טובה ואנחנו מקווים שעד סוכות ישתנה המצב ונוכל להמשיך ביתר שאת".
גדעון גולדל, גבאי בית הכנסת בית עזרא בכפר סבא
"מאוד קשה לנו להתנהל לנוכח ההנחיות. אנחנו רגילים לציבור גדול"
גדעון גולדל הוא גבאי בית הכנסת בית עזרא שברחוב משה דיין 11 בכפר סבא. "כשהחלה תקופת הקורונה נתקלנו במצב בו לא היינו מורגלים – צמצמנו פעילויות רבות עד שנאלצנו לסגור את בית הכנסת למשך כחודשיים", מספר גולדל, שמשמש גבאי בית הכנסת כבר יותר מ-20 שנה, "כששבנו לפתוח את בית הכנסת התאמנו את כל הפעילויות להנחיות ופעלנו על פיהן: עטיית מסיכה באופן מלא, שמירת מרחק, עמדות היגיינה, הגברנו את זמני תפילות והכי חשוב – לא מנענו מאף אורח או מתפלל שאינו נמנה על החברים הקבועים מלהתפלל בבית הכנסת. כל זה התאפשר בזכות הציבור הנפלא של חברי בית הכנסת, הציבור גילה אחריות רבה בעמידה בהנחיות, בעזרה הדדית בהתחשבות ובגמישות".
מה היה בתקופת הסגר הראשון?
"בתקופת הסגר פעלנו ללא הפסק לשמירת הקהילה מאוחדת, מגובשת ותומכת. הקמנו ספריה וירטואלית והמשכנו את כל שיעורי התורה, קיימנו אירועים קהילתיים באמצעיים הטכנולוגים, כמו דרשת שבת הגדול, תפילת יזכור קהילתית, ציון יום השואה ויום הזיכרון לחללי צה"ל ופעולות האיבה. שמחנו לשמוע על אירוסין וחתונות של בני ובנות הקהילה, השתתפנו בברכת הדרך למתגייסים חדשים, ומאידך השתתפנו בצער באירועים עצובים. תמכנו האחד בחברו במתן עזרה, בביקור חולים ובסיוע של גמילות חסדים".
איך היה אצלכם בראש השנה?
"לקראת תפילות ראש השנה קיבלנו את ההנחיות ומתווה התפילה המותר, חלקנו באמצעות מחיצות ניילון את קומת עזרת הגברים וקומת עזרת הנשים למספר קפסולות. חברי בית הכנסת היו צריכים להירשם מראש לכל אחת מהתפילות באמצעות אפליקציה של מכירת כרטיסים לאירועים שהתאמנו לצרכים שלנו, ואכן המשתתפים בתפילות היו אלו שנרשמו. עם זאת, מספר אורחים שהגיעו גם הם נכנסו להתפלל. בראש השנה התפללו בסך כל התפילות כ-120 איש לעומת כ-450 בשנה שעברה. השנה רב בית הכנסת, הרב שלמה ספירו שליט"א, ערך את התפילה וקיצר אותה כדי לאפשר לקיים מספר מניינים, לקצר את זמן ההתקהלות ומשך עטיית המסכות. מעבר לכך אני חייב לציין שהייתה אווירה 'כבדה' שהורגשה כשכל אחד סיים את התפילה ומיהר לביתו. היתה חסרה תחושת הביחד, המפגש החברתי וחילופי החוויות שהיינו כה רגילים אליהם. השנה, ממש לפני מגפת הקורונה, חגגנו 20 שנה להקמתו של בית הכנסת והסלוגן שלנו בחגיגות היה 'בית עזרא – אנשים עושים קהילה'".
מה מתוכנן ביום כיפור?
"נפעל לפי המתווה ליום כיפור – בית הכנסת ייפתח רק ליום כיפור החל מהשעה 17:00 בכניסת החג ועד למחרת בשעה 20:00 בצאתו. יהיו 20 איש בכל קפסולה ועזרת הגברים מחולק לשלוש, כלומר 60 גברים, ועזרת הנשים מחולקת לשתי קפסולות, כלומר 40 מתפללות. פתחנו ביום חמישי בערב לחברים רישום באפליקציה. בשיתוף העירייה הקמנו שם צילייה ענקית ברחבה מחוץ לבית הכנסת שתשמש את האורחים שיגיעו, שאותם נסדר בקפסולות של 20 איש. סך הכל יתפללו בבית הכנסת ובחוץ כ-120 איש, לעומת יום כיפור שעבר שבכל נדרי והנעילה היתה תפוסה מלאה והוספנו כסאות פלסטיק כך שהיו מעל 550 איש. זו הפעם הראשונה שיהיו אנשים שיתפללו בחוץ אבל ללא חזן. דבר נוסף, במקביל לתפילות בבית הכנסת ובחצר יתקיימו באיזור שלושה 'מנייני חצר' שמורכבים מחברים של הקהילה שלנו ומנוהלים עצמאית. אנחנו תומכים בהם בספרי תורה ובכל ציוד שצריך. במניינים האלו מתפללים בשבתות ובחגים חברים שמעדיפים לא להתפלל במבנה סגור אלא באוויר הפתוח. המניינים מתקיימים ברחוב האשכולית, רחוב התותחנים ורחוב הר תבור.
"כבית כנסת גדול המשרת קהילה גדולה ומשפחות רבות מהסביבה מאוד קשה לנו להתנהל לנוכח ההנחיות, אני תמיד אומר 'גדול עלינו הקטן הזה', אנחנו רגילים לציבור גדול – גברים, נשים, ילדים ונכדים ואנחנו נעמוד בכל ההנחיות של הגורמים הרשמיים. אנו, הנהלת העמותה, נעשה את המיטב למען הציבור, מה שעומד לנגד עינינו בראש ובראשונה זה 'ונשמרתם מאוד לנפשותיכם'".
מה נראה לך שיהיה בסוכות?
"לגבי סוכות לדעתי בית הכנסת יהיה סגור ויהיו רק תפילות במרחב הפתוח".
אברהם פרשה, גבאי בית הכנסת ישורון ברעננה
"אנחנו לא נגרש אף אחד ואפשר יהיה לשמוע את התפילות מהשטחים החיצוניים"
אברהם פרשה הוא גבאי בית הכנסת ישורון, על שם עולי בבל, שבפינת הרחובות שמריהו לוין וברנדיס ברעננה. "אנחנו פועלים בבית הכנסת על פי המתווה של משרד הבריאות", הוא מספר, "לפני ראש השנה, נפגשנו עם הקב"ט העירוני ועם חבר המועצה חיים גולדמן בבית הכנסת כדי להבין את המתווה המותר לתפילה. על פי הרמזור, רעננה היא עיר צהובה ומאחר ויש לנו שלוש כניסות, אושר לנו להתפלל בשלוש קפסולות של עד 20 איש, כלומר ניתן היה להכניס עד 60 איש בשמירה על שטח של 4 מ"ר לאדם ומחיצות בין הקפסולות. אחרי שהתפרסם המתווה של משרד הבריאות, הגיעה ההנחיה שניתן לעשות שתי קפסולות בכל פתח של עד 20 איש, אבל בפועל בראש השנה היו פחות מ-50 מתפללים. הרבה אנשים, בעיקר מבוגרים ואנשים בקבוצת סיכון העדיפו להתפלל במנייני חצר ונפתחו שני מניינים בשתי חצרות של מתפללי בית הכנסת שגם לקחו ספרי תורה. לשמחתנו, החזן שמתפלל אתנו כל שנה נשאר השנה ברעננה והוא התפלל בבית הכנסת. הקפדנו לאורך כל התפילה שכולם יהיו עם מסכות על הפה ושהם שומרים על הריחוק".
איך היתה האווירה?
"האווירה היתה מאוד שקטה, היה שקט שלא מכירים בכל שנה. יכול להיות שאחת הסיבות היא שהשנה לא היו ילדים. אבל יחד עם השקט והתפילה, היתה גם הרגשה של מועקה. הרגשה שלאנשים אין מצב רוח. אבל בסך הכל מאוד נהנו מהתפילה. הכנו מראש רשימות של באי בית הכנסת. גבינו 200 שקלים לאדם בעזרת הגברים ו-150 שקלים בעזרת הנשים. בערב החג הגיעו אנשים שלא היו רשומים והסברנו להם שמי שלא רשום לא יוכל להיכנס, על מנת למנוע שלמחרת תהיה אי נעימות".
ולקראת כיפור?
"בדרך כלל ביום כיפור בית הכנסת מלא במתפללים והשנה גם בכיפור תהיה רשימה של מתפללים שנרשמו מראש וכמובן תהיה תפילה בקפסולות. אנחנו עדיין לא יודעים האם תהיה החמרה במספר המתפללים ואם נשאר במתווה של ראש השנה. במידה והמצב יישאר אותו דבר, יש לנו בבית הכנסת חצר עם רשת צל ואנשים יוכלו להתפלל גם בחצר ולשמוע את התפילה מתוך בית הכנסת ואם יהיו מתפללים נוספים, ניתן יהיה להתפלל גם באולם הקידוש. אנחנו לא נגרש אף אחד ולכן הם יוכלו לשמוע את התפילות מהשטחים החיצוניים. אם יהיו החמרות בהגבלות, אולי נאלץ לסגור את בית הכנסת כמו שעשינו בסגר הראשון, אז בית הכנסת היה סגור במשך שלושה חודשים".
איתי מעודה, גבאי בית הכנסת אוהל משה בהרצליה פיתוח
"רק אחד מוציא את ספר התורה. העלייה לתורה היא מרחוק"
איתי מעודה הוא גבאי בית הכנסת אוהל משה שברחוב אריה בן אליעזר 33 בהרצליה פיתוח כבר יותר מעשור. "אנחנו מאוד מקפידים על ההנחיות של התו הסגול. כל מי שנכנס לבית הכנסת עוטה מסכה תקנית בלבד ואם אין לו אני נותן לו מסכה כירורגית. אף אחד לא מוריד את המסכה לשנייה, אפילו לא מהאף. המוטו שלי הוא שבמשמרת שלי אף אחד מחברי הקהילה שלנו לא יחלה בקורונה בגלל שהוא הגיע לבית הכנסת. אנחנו אנשים שנשמעים לחוק ונבצע אותו יותר בהקפדה מאחרים, ונברך על כל החלטה של הממשלה, כי חמירא סכנתא מאיסורא (מארמית: חמורה סכנה מאיסור)".
פיצלתם תפילות בראש השנה.
"נכון. ראש השנה אצלנו בבית הכנסת התנהל בצורה שונה לגמרי יחסית לשנים קודמות. בראש השנה וביום כיפור הקהילה שלנו באוהל משה מונה כ-270 איש והיא מורכבת ברובה מתושבי השכונה וכ-25 אחוז תושבי חוץ שמחזיקים פה בתים ומגיעים בחגים לארץ. השנה, כמובן, תושבי החוץ לא הגיעו. השנה בעקבות הנחיות הממשלה לראש השנה פיצלנו את הקהילה לארבעה מוקדי תפילה: אחד בבית הכנסת ועוד שני מוקדים בגינות של שני בתים ברחוב לוי אשכול ועוד אחד בגינה של אחד הבתים ברחוב שלונסקי. כמובן שהכל נעשה תחת הרגולציה והאישורים הנדרשים. למוקדי התפילה הפתוחים שלחנו את חברי הקהילה המבוגרים שלנו ואחרים שנמצאים בסיכון במטרה לשמור על בריאותם.
"מיניתי לכל מקום מנהל שעובד תחתיי והם עשו רשימות ודאגו להזמין אנשים לתפילות. כמובן שדאגתי לכל מקום לחזן, לסידורים, לספרי תורה, לכיסאות, שמשיות ואפילו לארונות קודש ניידים. בדקה האחרונה גם עשו לנו סגר אז היינו צריכים לאתר חזנים אחרים כי סגרו לנו את המלונות שבהם אירחנו חזנים מערים אחרות. מיד לקחנו צוות שלנו, שמונה חבר'ה צעירים בני 20-19 מהרצליה פיתוח והכשרנו אותם להיות חזנים ותוקעים בשופר ופיזרנו אותם במקומות. שניים מהם היו בכל מניין כשהיו ארבעה מניינים. לבית הכנסת יש ארבע כניסות והוא יכול היה להכיל לפי ההנחיות קרוב ל-40 אנשים ובנינו קונסטרוקציה בתוך בית הכנסת של חלוקה בתוך קפסולות. בבית הכנסת התפללנו 35 אנשים שחולקו לארבע קפסולות והיו עוד 10 אנשים שהיו ליד החלונות, שהגיעו בעיקר לשמוע את תקיעת השופר. מיד למחרת ראש השנה, כמו בסגר הקודם, בית הכנסת היה סגור והתפללנו בחוץ. נעזרנו בסטנדים שקנינו שאפשר להניח עליהם את הספרים בחוץ.
"דבר נוסף, בית הכנסת בראש השנה לקח על עצמו ללכת ולתקוע בשופר עבור אנשים שנשארו בבתים כי הם חולים וכאלה שלא יכלו לצאת מהבית. אני לקחתי על עצמי ללכת ולתקוע עבור כעשרה אנשים שלא יכלו להגיע לבית הכנסת או קשישים. הלכנו גם לבית האבות הקרוב אלינו בשבעת הכוכבים ותקענו מבחוץ למבנה בשופר. זה היה מאוד מרגש. פגשנו שם אנשים שאמרו בני 97 שאמרו לנו 'גם כשהיינו במחנות השמדה שמענו תקיעת שופר. לא יקרה דבר שאנחנו לא נשמע תקיעת שופר בראש השנה. תודה שבאתם'".
מעודה מוסיף: "השנה בית הכנסת החליט לא לגבות תשלומים על כיסאות מהחברים של בית הכנסת ובמקום זה לגייס מכל החברים כסף למען מחשבים ניידים לילדי הרצליה שידם לא משגת לרכוש. הצלחנו לגייס כסף לכ-20 לפטופים שהועברו למחלקת הרווחה של עיריית הרצליה".
מה יהיה ביום כיפור?
"כרגע אם שום דבר לא ישתנה, יהיו ארבעה מוקדים אבל במוקד המרכזי בבית הכנסת יהיו שלוש תפילות שהן המרכזיות – כל נדרי בערב יום כיפור, בבוקר יזכור ותפילת הנעילה, והן יתקיימו במקביל גם בפנים וגם בחוץ. גם לאנשים שיגיעו רק לשמוע את הכמה דקות יהיה חזן בחוץ. בבית הכנסת השנה הוצאנו את חברי הקהילה הקבועים למוקדים האחרים בגינות הבתים ונתנו עדיפות לתושבים שאינם חברי קהילה קבועים לבוא ולהתפלל בבית הכנסת. השנה בגלל הקורונה התפילה מאוד מהירה ולקהל אסור לגעת בחפצי קודש. רק אחד מוציא את ספר התורה ומחזיר אותו. העלייה לתורה היא מרחוק ולא באים לבמה. צינזרנו את ההגבהה וגלילת ספר התורה – רק זה שהוציא את הספר הוא זה שנוגע בספר. באוהל משה לא מוכרים עליות אף פעם וגם לא ימכרו. אנחנו מכבדים כל שנה מישהו אחר".
חושבים כבר על סוכות?
"זה כל כך רחוק לי. כגבאי, כאחראי לקהילה, אנחנו ניצמד להוראות שיהיו ואנחנו מאמינים שלנוכח מצב התחלואה שגובר בתי הכנסת ייסגרו לאחר יום כיפור. אין ברירה אחרת. למרות שאני סמוך ובטוח שבבית הכנסת שלי אנחנו כל כך שומרים על הכללים שיכולנו להמשיך ולהתפלל בבית הכנסת. אנחנו אפילו מחמירים יותר מההנחיות".
יפתח שפיר, גבאי בית הכנסת הקונסרבטיבי תורת חיים בהרצליה
"אני מניח שבתפילות יום הכיפורים לא יגיעו יותר מ-20 איש. בשנה שעברה הגיעו 400"
יפתח שפיר הוא גבאי בית הכנסת הקונסרבטיבי תורת חיים שברחוב יהודה הנשיא 52 בהרצליה. "בראש השנה הגיעו כ-20 איש לתפילות לעומת כ-80 בשנה שעברה", הוא מספר, "אמנם יש לנו אולם גדול שיכולנו להכניס כ-70-60 איש בקפסולות לפני המתווה הסגול, אבל לא היו לנו מספיק נרשמים. בניגוד לבתי כנסת שכונתיים שאליהם מגיעים אנשים מהשכונה, בעיר יש רק בית כנסת קונסרבטיבי אחד וחברי הקהילה שלנו מגיעים מרחבי הרצליה, ולצערנו, מגבלת התנועה הנוכחית לא מאפשרת להרבה שמתגוררים רחוק יחסית להגיע לבית הכנסת. בנוסף, הקהילה שלנו יחסית מבוגרת ורבים מחברי הקהילה חוששים מהקורונה ולא יצאו מביתם מאז 15 במרץ".
בבית הכנסת מצאו פתרון יצירתי לכך שחברי הקהילה חוששים להגיע או לא יכולים מפאת מגבלות התנועה – תפילות בזום. "לפני כשלושה שבועות קיבלנו ממשפחה שעשתה אצלנו בר מצווה מצלמה משוכללת שהתקנו על הקיר בבית הכנסת, ובראש השנה שידרנו לראשונה את התפילות בזום. פתחנו את השידורים בזום ביום חמישי והמצלמה היתה אמורה לפעול רצוף במשך יומיים. לצערנו, ביום הראשון היתה לנו תקלה והשידור עבר על מצב השתק. בגלל צוק העיתים הרב הרשה למישהו לסדר את התקלה אחרי צאת השבת. אמנם זה חג אבל האיסורים קצת פחות חמורים. התקלה תוקנה וביום השני השידור בזום עבר ללא תקלות. אנחנו מקווים גם ביום הכיפורים להפעיל את הזום שוב. יש גם פסק הלכה שמתיר לעשות את זה. אנחנו לא מתכוונים לעשות את התפילות כך באופן קבוע, אבל אנחנו יודעים שיש לנו הרבה חברים שמרותקים לביתם ושהם רחוקים ומבוגרים ורצינו איכשהו להעניק להם את חווית ראש השנה ויום הכיפורים".
מה מתוכנן ביום כיפור ובסוכות?
"השנה אני לא יודע כמה יגיעו ואם יגיעו. אני מניח שבתפילות יום הכיפורים המצב לא יהיה שונה ממה שהיה עכשיו בראש השנה ולא יגיעו יותר מ-20 איש. בשנה שעברה בתפילת כל נדרי הגיעו 300-250 איש ובנעילה היו בין 400-300 איש. כל השכונה היתה בנעילה. בית הכנסת היה מלא עד אפס מקום וגם הרחבה בחוץ. בשנים רגילות, מיד אחרי הבדלה, היינו מכבים את האורות ומוציאים את כל הילדים החוצה ונותנים להם פנסים וכל הילדים של השכונה נכנסים לבית הכנסת במצעד עם הפנסים והרב מדליק את הנר של ההבדלה ותוקע בשופר. יכול להיות שהשנה יגיעו הרבה אנשים לכל נדרי ולנעילה ונצטרך להגיד לחלק מהאנשים שהם לא יכולים להיכנס בגלל ההנחיות החדשות. אנחנו מתכננים להוציא את כל נדרי לחצר וכך יוכלו להשתתף יותר אנשים בהתאם להגבלות".
ובסוכות?
"אנחנו עוד לא יודעים מה יהיה בסוכות כי ההנחיות משתנות כל הזמן. כרגע בחצר עומדת סוכה עם סכך ללא בד ואנחנו הולכים לשים איזה גזיבו כדי שתהיה הצללה ואנשים יוכלו לעמוד בחוץ. הרב שלנו, מדי שנה, מרכז קניות של ארבעת המינים לחברי הקהילה ועכשיו אני לא יודע איך נחלק את זה לקונים שהיו בדרך כלל באים לאסוף מבית הכנסת אם יהיו תנאי סגר".
מה היה בסגר הקודם?
"בסגר הקודם לא התפללנו ועד היום לא חזרנו למלוא התפילות. ניסינו להחזיר את קבלות השבת וזה לא ממש הלך לנו ולא היה לנו מניין. התחלנו בשבת הראשונה של הסגר הקודם לעשות קבלות שבת בזום כחצי שעה לפני כניסת שבת וזה נמשך עד היום. השימוש בזום לפעמים נותן כל מיני אפשרויות מעניינות. למשל, עשינו קבלת שבת משותפת עם קהילה מירושלים, היתה לנו פעם קבלת שבת עם חזן מניו ג'רסי ופעם עם חזן מאוטווה. אמנם אצלנו נכנסת שבת ואצלם זו שעת בוקר מוקדמת אבל זה עובד לנו. בקבלות שבת נכנסו 20-15 איש לזום. גם השיעורים השבועיים שלנו עלו בזום ולא ירדו ממנו גם כשחזרנו ללמד בכיתת לימוד בתקופה של בין הסגרים שאז היו מגיעים שניים-שלושה מתוך עשרה משתתפים ויתר המשתתפים נשארו בבית וראו בזום. עד הסגר עשינו בר מצוות ובת מצוות ואני מניח שנמשיך לעשות את זה במסגרת של עשרה אנשים בפנים או 20 איש בחוץ".
הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
תגובות