הרכב של שלושה שופטי בית המשפט העליון דחה בחודש שעבר ערעור שהגישה החברה הכלכלית לפיתוח כפר סבא, וקבע כי החברה תשלם 3.168 מיליון שקלים לחברת קן התור הנדסה ובניו, שבנתה את בית הספר הירוק על שם שמעון פרס בשכונה הירוקה. בנוסף קבע בית המשפט שהחברה הכלכלית תשלם 375 אלף שקלים נוספים שכר טרחת עורך דין, 192,564 שקלים אגרת בית משפט, כמחצית שכר מומחה בסך 72,072 שקלים ועוד 5,148 אלף שקלים שכרו של מומחה מקצועי ששכרה חברת הבנייה. עם זאת, קבע בית המשפט שחברת הבנייה תשיב לחברה הכלכלית 80 אלף שקל מההוצאות שנפסקו לזכותה.
החברה הכלכלית ערערה על פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב שהכריע נגדה בתביעה כספית שהגישה נגדה חברת קן התור הנדסה ובניו. על פי פסק הדין, העבודה להקמת בית הספר התחלקה לשלושה שלבים שהוגדרו בחוזה. מאחר ובפועל נוצרו עיכובים נטענו טענות הדדיות על מקורם ועל הנושאים באחריות עליהם וגם באשר לתשלום. בית המשפט המחוזי מינה מומחה שאליו הועברו כתבי הטענות וכל חומר שהצדדים מצאו לנכון להעביר אליו, והוא הגיש את מסקנותיו לאחר שמונה חודשים לבית המשפט. חוות דעתו התקבלה על ידי בית המשפט המחוזי שפסק כי החברה הכלכלית תשלם לחברה הקבלנית סכום של 3.168 מיליון שקלים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.
בשנת 2011 חתמו הצדדים על ההסכם, לפיו שלבים א' ו-ב' הם בניית המבנה המרכזי של בית הספר שאמורה להיערך 12 חודשים, שלב ג' הוא בניית שש כיתות נוספות והשלמת עבודות הפיתוח במקום להם הוקצו תשעה חודשים נוספים. בית הספר נבנה ואוכלס בזמן והחברה הקבלנית פנתה לחברה הכלכלית כדי לקבל את הסכום המגיעה לה על עבודתה אך נענתה בסירוב בטענה שעיכבה את הבנייה ולא קיימה את החוזה.
בתביעה שהגישה טענה קן התור הנדסה ובניו כי אם היו עיכובים כלשהם בשלבי הבנייה הם נוצרו עקב התנהלות החברה הכלכלית עקב דרישה לעבודות נוספות ושינויים תכופים, עיכוב במתן תוכניות בניה ועוד. חרף זאת היא השלימה את העבודה בזמן ולכן טענה שהחברה הכלכלית מתחמקת מתשלום על פי הקבוע בחוזה.
בחברה הכלכלית טענו מנגד כי הם היו רשאים על פי החוזה לבצע שינויים לגיטימיים בפרויקט, ובכל מקרה לא אלו שהביאו לעיכוב. בחברה הכלכלית טענו כי מאחר והחברה הייתה צריכה להשלים את הפרויקט בעלויות גבוהות בעצמה, לא מגיע הסכום "הנפוח", לטענתה, שדרשה קן התור.
מומחה שמינה בית המשפט קבע כי יש לדחות את טענות החברה הכלכלית. בית המשפט תמך בקביעת המומחה כי בזמן חתימת החוזה תכנון הפרויקט לא היה בשל די הצורך, וקבע כי השינויים הרבים שביצעה הנתבעת תוך כדי הפרויקט הם הגורם לעיכוב העבודה. בנוסף קבע שאין הצדקה שתלונותיה של החברה הכלכלית ישמשו תירוץ לאי תשלום הכספים המגיעים לחברה, בפרט כשבית הספר נפתח במועד.
"למקרא פסק הדין, סיכומי טענות המערערת והמשיבה, לאחר עיון בנספחים הרלבנטיים, ובעקבות השלמת הטיעון בעל פה המלצנו למערערת לחזור בה מערעורה", כתב בית המשפט העליון, "הערנו את אשר הערנו בהקשר זה במהלך הדיון בעל פה, על כך שפסק הדין מושתת על חוות דעת מומחה, על הדיון שעשה בית המשפט המחוזי בכל טענה וטענה נגד חוות הדעת ועוד… ציינו כי במאזן הכולל יש הצדקה להתערבות מסוימת בסכום ההוצאות שנפסקו ושבדעתנו לעשות כן. החלטנו אפוא, בהסכמת המערערת, לדחות את הערעור על פסק הדין. המשיבה תשיב למערערת סך כולל של 80 אלף שקלים להיות מן ההוצאות שנפסקו לזכותה".
הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עמנואל חיים
כשהקימו את החברה הכלכלית טענה הנהלת העירייה במועצת העירייה שהחברה הכלכלית נועדה להרוויח כסף לטובת תושבי העיר. והנה אנחנו שומעים שבחברה הכלכלית לא רק שלא יודעים לתכנן אלא גורמים להפסדים לפרויקטים במקום לרווח.