"כשהגיעו הדיווחים מצפון איטליה אמרתי לעצמי 'אלוהים ישמור'": המומחה לארץ המגף נאלץ להמציא את עצמו מחדש

קצת לפני שהקורונה פרצה אל חיינו עבד בני בן ישראל על מיזם חדש בעולם הטיולים האיטלקיים. כבעלים של חברת MoltoBen, כבר מספר שנים שהוא מוכר את איטליה לישראלים, כלומר טיולי בוטיק לארץ המגף שנתפרים למידתם של המטיילים וכוללים הרבה אווירה ואוכל משובח. מדובר באחד המומחים הגדולים למדינה ושף שאפילו איטלקים שעובדים בתחום התיירות מעדיפים לטייל איתו. רגע לפני שהתכוון לצאת אל הקהל האמריקאי, העולם התהפך ב-180 מעלות.

"כבר בפברואר התחילו לדבר על הקורונה ואמרתי לעצמי שזה לא רציני, זה הרי בסין", הוא מספר, "במרץ אמור היה להיות טיול אז כהכנה מקדימה נסעתי לבד לבדוק את המסלול. מדדו לי חום בכל מיני מקומות ואמרתי 'יאללה הכל טוב'. חזרתי מאיטליה ויומיים אחר כך אמרו שכל מי שחוזר משם צריך להכנס לבידוד למשך שבועיים. ניצלתי מזה. ואז התחילו להגיע הדיווחים מצפון איטליה על מספר החולים הגדול ועל בתי החולים הקורסים ואמרתי לעצמי אלוהים ישמור. את הטיול של מרץ ביטלנו, וכל יתר הטיולים מסומנים ביומן והם לא באמת יקרו. בהתחלה נהניתי מהחופש אבל ראינו שגם הפרנסה קצת חסרה, ובעיקר חוויתי געגועים עזים לאיטליה. התחלתי לדבר עם חברים שם ולשאול לשלומם, אנשים שאני מאוד אוהב ממקום שאני מאוד אוהב, שהוא כמו בית בשבילי, והרגשתי שאני נורא מתגעגע".

די מהר בן ישראל הבין שמשהו גדול השתנה. "זה לא וירוס קטן שיחלוף. הוא יפחיד אנשים וירחיק ביניהם", הוא אומר, "אחד הדברים החשובים באיטליה הוא הקשר עם האנשים – מתחבקים, מבלים יחד, אוכלים באותו שולחן, משתפים וצוחקים. כשאתה נאלץ לשמור על מרחק ולשים מסיכות אתה הופך לחשדן. אתה פוחד. אתה לא יודע איזה וירוס סוחב הבן אדם שיושב מולך. הבנתי שהדבר הזה יראה אחרת ושכל חווית הטיול תשתנה".

למזלו של בן ישראל, הטיולים הם לא הפרנסה העיקרית שלו. לכן הוא יכול היה להסתדר כלכלית, גם אם בצמצום. "עברו לי בראש מחשבות על עבודה אחרת, אולי אפילו לחזור לבשל. התחלתי את העסק מתוך אהבה ולפעמים בשגרה אתה נוטה לשכוח את זה, והקורונה הביאה לי את זה כמו אגרוף לבטן. לכן הבנתי שאני לא הולך לעזוב ויותר מזה, אני אצליח למצוא דרך לתחזק את האהבה הזו".

אפשר להוציא את בני מאיטליה אבל אי אפשר להוציא את איטליה מבני. בן ישראל, יחד עם חברו חיים קוזניץ שהוא מדריך טיולים ומספר סיפורים בתוכניתו של שמעון פרנס ברדיו, החליטו להביא את החוויה האיטלקית ארצה. "אנחנו בעצם מביאים את כל מה שאפשר מאיטליה לכאן, הישר לביתם של האנשים, וכל אירוע נתפר באופן אישי וקפדני עבור כל משפחה וההעדפות שלה. אני מבשל ארוחה איטלקית שהקהל רוצה, שותים יין איטלקי, אפשר גם לערוך סדנאות בישול איטלקיות ונבשל חלק מהאוכל ביחד ואז נקבל חוויה אקטיבית. יש גם מוזיקה איטלקית וחיים יודע לספר סיפורים שמרתקים את הקהל. מכל זה נוצר ערב כזה שמחבר בין אנשים ואתה יכול לרגע קט להרגיש כאילו אתה באיטליה בלי לצאת מהבית. זה יכול להיעשות בחוג המשפחה או עם חברים ממש קרובים, ובגלל שאתה לא מסתובב בחוץ עם אנשים שאתה לא יודע מה הם מביאים עימם זה עושה המון שקט לאנשים ומייצר חוויה בסביבה מאוד נוחה ורגועה".

בני בן ישראל ואחת הקבוצות צילום פרטי

אם אתם תוהים מהיכן אתם מכירים את בן ישראל, שגר עם בת זוגו בכפר סבא, אז ככה: הוא השתתף בנבחרת העונה השלישית של ריאליטי הבישול "מאסטר שף" והגיע מאוד רחוק בתחרות. בנוסף הוא היועץ הקולינרי בכל הקשור לאיטליה של התוכנית המיתולוגית "המסע המופלא של אהרוני וגידי" שכבר רצה מזה עשור ואף השתתף בחלק מהפרקים. הוא בן 56, גרוש ואב לשלוש בנות.

הוא גדל בקיבוץ שובל שבמועצה האזורית בני שמעון בצפון הנגב. כבר בגיל צעיר הוא אהב לשחק עם אוכל כהגדרתו, ובבגרותו קנה ספרים, למד, אכל במסעדות בארץ ובעולם שם חקר וגילה את התחום. בצבא שירת כטייס בחייל האוויר, עבד בהיי טק כשהשתחרר ועבד במערכת הביטחון, עבודה שכללה שליחות בבלגיה ובאיטליה, שכאמור הייתה סיפור אהבה ממבט ראשון והוא נשאר לגור בה ארבע שנים. אבל כל זה לא הספיק לו. "בעצם אמרתי בוא ניקח את שלושת הדברים שאני הכי אוהב לעשות – לטייל, לבשל ולאכול, לאיטליה", הוא אומר, "וככה בניתי חברת טיולים לאיטליה. הסתכלתי קצת, למדתי בעצמי, דיברתי עם אנשים, ראיתי איך נראות תוכניות של טיולים ואז נסעתי לטיול בדרום איטליה כדי ללמוד את האזור. עשיתי סיבוב היכרות במלונות ובמסעדות, ביקרתי דייגים ויצרני גבינות וחיפשתי כל מיני דברים שיכולים לשמש נקודות עניין בטיול כזה. ואז לקחתי קבוצה של חברים שיהיו שפני הניסיון שלי. נסענו 16 איש ויצאנו לטיול, כשאני בעצם מתגלח עליהם. הם חברים טובים ונשארו כאלה והטיול היה הצלחה לא נורמלית. חלק גדול מהם חוזרים איתי שוב ושוב לטיולים השונים. יש לי מגוון גדול מאוד של טיולים בכל חלקי איטליה. בגלל השליטה שלי באיטלקית ורשת הקשרים הרחבה שיש לי שם אני יכול להפיק כל דבר באיטליה, החל ממכוניות יוקרה וביקור במסעדות מישלן, ועד ביקורים בטירות וקורסי בישול במסעדות מיוחדות. לא מזמן פנו אלי אנשים שרצו ללמוד איך עושים צימרים איטלקיים וארגנתי סיור לימודי בווילות בטוסקנה ובכל מה שקשור ביין, תוצרת חקלאית ואירוח כפרי".

בן ישראל הרגיש שהוא מצא את המקצוע שהוא רוצה לעסוק בו כל חייו. "הרגשתי שאני מאוד נהנה מזה", הוא מסביר, "כשאני מגיע לאיטליה אני מרגיש בבית. זה הבית שלי. אחת המחמאות הגדולות שקיבלתי באיטליה היא שאיטלקים אמרו לי 'אנחנו רוצים שאתה תיקח אותנו לטייל באיטליה'. אנשים שזה המקצוע שלהם, לבנות תיירות במדינה, אמרו לי שהם רוצים לטייל איתי. אז עם קצת חוצפה ישראלית והרבה יסודיות ומקצוענות, בלי לחרטט, הצלחתי להביא דברים אמיתיים, לקחת את האנשים למקומות שהם מתקשים להגיע אליהם, וזה חוזר ועובד שוב ושוב".

כמי שחי את הקולינריה ב-15 השנים האחרונות, מאסטר שף הייתה עבורו אתגר לא קטן. "לא חשבתי לעשות מזה מקצוע", הוא נזכר, "אפשר לראות את האודישן שלי שם יונתן רושפלד שאל אותי 'למה מאסטר שף?'. אמרתי 'זה חלום'. אז הוא אמר 'תעשה את החלום ותעבור הלאה'. כל חיי כשהגשמתי חלום עברתי הלאה. לא עשיתי שירות ארוך בחיל האוויר, בהייטק המשכתי הלאה, במערכת הביטחון עברתי הלאה. מאסטר שף היה אתגר – לטפס על הר, ואז לעבור הלאה. זו חוויה מטורפת של טלוויזיה. בתקופה שלפני מאסטר שף אם הייתי רואה מצלמה הייתי עובר צד. הייתי רחוק מאור הזרקורים וטוב שכך. נחשפתי שם לעולם שלם שהוא לא רק קולינריה אלא גם טלוויזיה. זה עולם מיוחד בפני עצמו. שם החלטתי לא לעבור הלאה והפכתי את הבישול לעיסוק משמעותי יותר. פיתחתי פורמטים סביב הבישול, סדנאות של אומץ ויצירתיות כעבודת צוות במטבח, אתגרי מטבח, לקחתי את הבישול קדימה. כבר הייתה לי חברת הטיולים אבל אחרי זה אמרתי שיש לי כישרון. קיבלתי פרסום די יפה בעקבות התוכנית הזאת. היה הרבה ביקוש ופנו אנשים לטיולים וביקשו שאארגן ארוחות שף. אנשים מאוד רוצים לאכול את מה שהם ראו בטלוויזיה".

בן ישראל לא מחשיב את עצמו כשף. "המילה שף היא מילה שקצת איבדה את המשמעות שלה", הוא אומר, "שף הוא מנהל צוות טבחים במסעדה. אני אמנם יודע לבשל, לארגן צוות, לכתוב תפריט, אבל אם תעמיד אותי בשורה אחת עם אנשים שקוראים להם שפים בארץ, אני במקום מצוין לפניהם. כדי להיות שף אני צריך מסעדה וצוות עובדים, אבל זה לא היה החלום שלי. זה עסק מאוד מסוכן ומשעבד וזה פחות מעניין אותי. עשיתי דברים מגוונים הרבה יותר ואיפשרתי לעצמי לעשות בכל פעם משהו קצת אחר. גם עכשיו החזרה לבישול היא לא מתוך בחירה, אלא מתוך זה שיש לי ידע ויכולת ואין לי את הדבר הרגיל שאני עושה. היום השוק הזה מוצף בכל הטבחים שסגרו להם את המסעדות. כולם הולכים ללמד. תתפלא, אבל מספר האנשים שלא יודעים לעשות חביתה כמו שצריך היא מטורפת. אנשים שמזמינים טייק אווי וזה עולה להם פי חמישה. הרצון ללמוד איך לקנות אוכל, איך לעשות קניות חכמות, הולכת וגדלה".

בני בן ישראל וחיים קוזניץ. צילום אהוד כהנים

לאהרוני וגידי הגיע אחרי פנייה שלהם אליו. "את סוף העונה הראשונה של 'דרך המשי' הם עשו באיטליה. הם הלכו לחברת תיירות ויצאו ממנה עם חוויה איטלקית מאוד רעה. לכן הם חיפשו מישהו שיעשה להם את איטליה כמו שצריך. הבעיה היא שאהרוני היה בטוח שאיטליה היא 'נון אייטם', כי כשאתה מדבר על וייטנאם ומחוזות נידחים בסין ובאתיופיה, שהם מקומות סופר אקזוטיים שאנשים לא מגיעים אליהם, מול איטליה שכל אחד עולה על מטוס ומגיע אליה, זה נראה כאילו אין בה מה לחדש. ואז אהרוני עצמו פנה אלי אחרי שמנכ"ל החברה הגיאוגרפית שעשה איתם חלקים אחרים בעולם במסעות שלהם המליץ עלי, ואני הצלחתי לקחת אותם למקומות חדשים ומרתקים. צילמנו עונה אחת, אהבנו והמשכנו הלאה. היום כשחברים בהפקה רוצים המלצה על חופשה פרטית באיטליה אני הכתובת שלהם".

בני בן ישראל וישראל אהרוני. צילום דמיאן צצקין

אז איך זה עובד מאחורי הקלעים? "זו סיירת המסע המופלא", הוא צוחק, "זו הפקה קטנה ואינטימית שאותם אנשים רצים איתה לאורך כל הדרך. כבר עשר שנים שהם עושים את זה. זה נדוש, אבל האמת היא שזה כמו משפחה. הם נוסעים בכל העולם ויש להם בכל פעם איש תוכן אחר ואני זוכה בכך שהמשפחה הזאת תאמץ אותי בחוויות האיטלקיות שלה. לכל עונה יש תמה, בין אם זה אוכל רחוב או מסעדות ועוד. אנחנו מתחילים עם רעיון עוד לפני הצילומים ואז עושים ישיבות מערכת, מתחילים תחקיר ומחפשים את התוכן שיתמוך ביעד המדובר. בדרך כלל בפרקים של איטליה אני נוסע לבד לסיורי לוקיישנים. יש מערכת שעובדת במקביל אלי ועושה תחקירים אינטרנטיים וחלק מהראיונות הטלפוניים. אני שולח להם את רשמיי בכתב, כולל צילומים ותחושות מהדמויות, ואז מחליטים מה מתאים. למדתי המון במהלך השנים והפכתי לאיש הפקה משופשף. בדרך כלל הפקות טלוויזיה זה דבר מאוד מלחיץ, אבל פה יש אווירה נינוחה ואיכותית והתוצרים טובים. זה באמת תענוג של הפקה".

ואיך שני הכוכבים?

"הם באמת נהדרים. אהרוני הוא איש מרשים ונעים וידען אדיר, ובאמת מישהו שפשוט כיף לשהות במחיצתו. גידי אחראי על הבידור. עם הזמן הוא נהיה בעצמו ידען לא קטן ומכיר דברים, ומצד שני הוא ככה, אאוט אוף דה בלו, משכיב אותך מצחוק באמצע הרחוב תוך כדי הצילומים. אלו דברים, שבאמת המשפט 'אין דברים כאלה', תפור עליהם".

למשל?

"היה פרק על ריקוטה בסיציליה ואנחנו מחכים שהריקוטה תקרה. שופכים מי גבינה לתוך החלב ומחכים שהגבינה תצוף. אנחנו יושבים ומתייאשים וצוחקים על עצמנו שאנחנו יושבים שם, וכבר אין לנו כוח לדבר הזה ובאמת אתה אומר שתצא כבר הריקוטה ובאמת הדבר הזה קורה והריקוטה מגיעה".

גידי גוב וישראל אהרוני. צילום דמיאן צציק

בכנות, האוכל תמיד כל כך טעים? לא מזייפים קצת?

"לא כל כך מזייפים שזה טעים. באיטליה האוכל בדרך כלל טעים. אבל כדי להוכיח שלא, אני זוכר שהיה קטע בווייטנאם שאכלו סלט עלי תה וגידי אומר לאהרוני שזה איום. אז אין צורך לזייף, אם זה רע זה רע. יש למשל קטע מסיציליה שהם אוכלים בשוק פוקצ'ה. בהתחלה זה נראה כמו כלום ואז אתה נותן ביס ואתה מקבל פצצות למוח. זה בעיקר כי הסוד הגדול של איטליה הוא שחושבים שמכירים אותה ואז אתה מגלה דברים חדשים שאתה לא מכיר, אפילו אני. בעקבות התוכנית הזאת גם יצא לי להפיק קולינרית את התוכנית 'קרב השפים הגדול' שהשתתפו בו רושפלד ואייל שני".

מתי תחזור לאיטליה?

"שאלה טובה. בענף מדברים על האביב הבא. אמנם יש טיסות לאיטליה, אבל אתה יודע, ברגע שבן אדם שנוסע יצטרך לחזור לשבועיים בידוד הוא יחשוב שבע פעמים אם זה כדאי לו. אם הוא יצטרך להסתובב באיטליה עם מסכה הוא יאמר לעצמו בשביל מה".

זה באמת נכון שהאופי הישראלי דומה לזה האיטלקי?

"לא מדויק. האיטלקים מאוד בריאותיים, אוהבי ניקיון ונזהרים מאוד, בטח בצפון איטליה. הם שומרים על הבריאות ואוכלים בריא. יש להם המון אמונות תפלות כמו לא לצאת עם שיער רטוב והם לא מאמינים במזגנים. יש הבדל בין הצפון לדרום. בצפון הם אוסטרים בתפיסה שלהם ומאוד מסודרים וקפדנים. הם בכלל לא חפיפניקים".

הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו