אורלי פרומן עולה להתקפה: "זה לא חרטא לרעוב ללחם. יש פה שלטון שמנותק מהעם"

תושבת כפר סבא אורלי פרומן, מי ששימשה כמנהלת אגף החינוך בעירייה ולפני כן מנכ"לית משרד התרבות והספורט, וכיום משמשת כחברת כנסת מסיעת יש עתיד-תל"ם שמחזיקה בראשות האופוזיציה, מתבטאת בחריפות נגד ממשלת ישראל והעומד בראשה, מבקרת את ראש הממשלה החלופי בני גנץ שפירק את כחול לבן וחבר לקואליציה וקוראת לממשלה להציג כבר עכשיו תוכנית לפתיחת שנת הלימודים ב-1 בספטמבר.

"אכן, אנחנו בתקופה מאוד קשה, במשבר בריאותי חברתי-כלכלי מאוד קשה", היא אומרת בדאגה, "המחאה שמוציאה כל כך הרבה צעירים ומבוגרים כאחד לרחובות בגלל משבר הקורונה חוצה דעות פוליטיות ומעבירה מסר אחד – הציבור איבד אמון בנתניהו ובממשלתו וקצה נפשו מהזלזול בו ומההתנהלות החובבנית והלא מקצועית בה מנהל ראש הממשלה את המשבר. בכל יום שעובר ההפקרות שוברת שיאים ויש רק אחד שאחראי לכישלון הזה, והוא נתניהו. כל מה שחזינו שיקרה במהלך תקופה ארוכה, ובוודאי במסרים שזעקנו בקמפיין שלנו במהלך שלוש מערכות הבחירות האחרונות, מתרחש לנגד עינינו. ראש ממשלה עם שלושה כתבי אישום לא יכול לכהן בתפקידו. כל מעייניו הם לכיוון אחד והאזרחים משלמים מחיר כבד בבריאות ובהישרדות כלכלית. אם הכל היה מנוהל אחרת מתחילת המשבר יכול להיות שלא היינו מגיעים למשבר הכל כך עמוק הזה".

לדברי פרומן מתחילת משבר הקורנה היה צריך להעביר את ניהול המשבר למשרד הביטחון. היא אומרת גם שלא בטוח שהיה צריך להכניס את המדינה לסגר. "אני בקשר עם השטח, מדברת עם אנשים ופוגשת עצמאים, עובדים סוציאליים, אנשי ענף התרבות, התיירות, מורי הדרך, הסטודנטים, האחים והאחיות, וברור לי שמשבר בסדר גודל כזה צריך היה לנהל גוף שזו ההתמחות שלו", היא אומרת, "נתניהו היה צריך להעביר את הניהול למשרד הביטחון ששם יש מי שיודעים לנהל את זה. יש הרבה מומחים שצריך לשמוע עם דעות שונות. לא כולם היו בדעות שהיה צריך להכניס את המדינה לסגר. זה מה שהוביל למשבר הכלכלי. אם הייתם חושבים קצת מראש, מנתחים את התנאים, את הגיל, את מה שמשפיע על התפשטות הנגיף, כל זה היה נמנע. במדינות סביבנו, בירדן, במצרים וברשות הפלסטינית הנתונים נמוכים משמעותית למרות התנאים הסביבתיים הדומים לשלנו. אבל ראש הממשלה העדיף לנהל את זה בעצמו. הוא הופיע בהופעה דרמטית אחת למספר ימים בטלוויזיה ואט אט הציבור איבד אמון. לא ראינו נתונים, לא שמענו דעות שונות והוא מכפיף את כל המערכות לטובת מה שהוא רוצה. המשפט שלו החל בסמוך לסגר הראשון והשבוע התחדש המשפט והוא ניסה להוביל שוב לסוג של סגר. הוא מחזיק את האזרחים כבני ערובה על ענייניו האישיים. הוא מחוקק חוקים שמטרתם להעניק סמכויות לראש הממשלה תוך שהוא עוקף את הכנסת. תראה איזה פגיעה יש פה בדמוקרטיה. הוא זה שיגדיר מה זה מצב חירום והוא יחליט מה צריך לעשות עכשיו, הוא יחליט אם לעקוב אחרי אזרחים, אם לסגור עסקים, בעצם הוא יחליט מה שחשוב לו וישרת אותו".

על החבירה של בני גנץ לנתניהו היא אומרת: "גנץ והמפלגה שאיתו כיבו את התקווה למיליונים שהאמינו באמת שצריך וניתן לשנות את השלטון במדינה. כחול לבן הפכו להיות תעודת הכשרות של נתניהו. הם הרסו את האלטרנטיבה היחידה שהייתה פה בעשור האחרון. הם נותנים לגיטימציה לנאשם ונשאו את אפיריון הקלון שלו. הם שותפים בעיניי לכאוס שיש היום במדינה ואני מאוד מצרה על כך. לא זאת הייתה הכוונה כשהקמנו את כחול לבן. במשך שנה ורבע הסתובבנו, כמו סיירת מטכ"ל, ורכשנו את אמון הציבור וזכינו בו פעם אחר פעם".

איך הרגשת ביום שבה כחול לבן פורקה?

"את ה-26 במרץ 2020 לא אשכח לעולם. הרגשתי נבגדת, הרגשתי רע מאוד. הרגשתי שמעלו באמון שנתתי במנהיג שהלכתי אחריו וזו הייתה הפתעה גמורה. ישבנו בישיבת סיעה עשרה ימים קודם לכן וגנץ הציג מספר תוכניות אפשרויות לעתיד הקרוב. אזכיר שהמנדט להקמת הממשלה היה בידיו והיה לנו רוב בכנסת. הקמנו את ועדות הכנסת והיינו אמורים לבחור יו"ר מטעמנו. זה להחזיק בכנסת ולבוא מעמדת כוח לכל תרחיש שהוא. הוא הציג מספר תוכניות ולא הייתה בהן תוכנית של חבירה לנתניהו ולא היה תרחיש לבחירות רביעיות. הם מכרו סיפור לאזרחים. היו אפשרויות אחרות. הוא מעל באמון של יותר ממיליון בוחרים שחלקם מפגינים היום ברחובות והוא מעל באמון שאני אישית נתתי בו. אני האמנתי שמחליפים את השלטון גם אם זה יקח עוד כמה חודשים או עוד שנה. זה היה כוכב הצפון. זה היה הכיוון מבחינתי".

את מאמינה שהוא יהיה ראש ממשלה?

"לא, נתניהו לא ייתן לו להגיע לשם. להזכיר לך, הם הסבירו, מעבר לסיפור של החשש מבחירות רביעיות – שהוא לא אמיתי, שזו ממשלת אחדות וחירום. אנחנו קראנו לאחדות אבל לא לכזו. זו לא ממשלת חירום כי הם הקימו מפלצת: ממשלה עם 36 שרים ו-16 סגני שרים, ממשלה כבדה ובזבזנית. בעת הזו זה לנקר עיניים. הייתה צריכה להיות ממשלה מצומצמת כדי שהיא תהיה יעילה ומתפקדת. כחול לבן גם לא לקחו את התיקים שקשורים בניהול המשבר הזה כמו בריאות, אוצר וכדומה. אז על איזה ממשלת חירום אתם מדברים?".

אבל התחושה כרגע היא שגם אם יהיו בחירות בקרוב אין לכם ממש סיכוי להחליף את השלטון.

"בפוליטיקה 'נבר סיי נבר'. יש פה סיטואציה משברית שלא הייתה שנים במדינה ונתניהו אחראי לכישלון הזה ולמשבר העמוק הזה. הוא צריך ללכת ואנחנו יכולים לעשות את זה הרבה יותר טוב ממה שקורה היום. לא נוותר. זה לא רק להחליף את השלטון, צריך לייצב את המצב. זה לא חרטא לרעוב ללחם. יש סקטורים שלמים שכמה חודשים לא נכנסה להם משכורת. יש פה שלטון מנותק מהעם שיושב במגדל שן ולא רואה את הרחוב. המדינה לא יכולה להרשות לעצמה שב-2020 יהיו ילדים ומבוגרים רעבים. החלק השני זה 'להציל את המציל'. לאחים ולאחיות ולעובדים הסוציאליים יש תפקידים משמעותיים בעולם הרווחה והבריאות לחוזקה של החברה. הם הורעבו שנים ובמשבר זה פורץ החוצה. אנשים רוצים לעבוד, אז מעבר לשיקום הכלכלי המיידי צריך להשקיע ביצרת תעסוקה, לעשות הסבות מקצועיות וזו הזדמנות לשנות סטטוס – הטובים והטובות לחינוך, לעבודה סוציאלית, לאחים ולאחיות. אנחנו נעצים את המקצועות האלה וננצל את המשבר להזדמנות".

לדעתך יש סיכוי שהלימודים לא יפתחו בספטמבר?

"זה עוד תחום עם כאוס גדול. יושב צוות שרים ודן במערכת החינוך ולא מזמינים את שר החינוך לדיון? אני חושבת שאנחנו צריכים ללמוד לחיות עם הנגיף. הוא ילווה אותנו בשנה הקרובה ואין שום סיבה כרגע לסגור את בתי הספר של הקיץ. סגירה שלהם משמעותה ההפך משיקום המשק. מה יעשו ההורים? אם הם לא יעבדו תקעת את אותם מנועי הנעה שמנסים להניע ולשקם את המשק. כל סגירה של מערכת חינוך היא פגיעה רחבה ולא רק בילדים. צריך ללמוד לחיות ולהתנהל בעידן של אי ודאות יחד עם הנגיף. יש אנשים שזו המומחיות שלהם. צריך יציבות. תחליטו על מודל של פתיחת שנת הלימודים, תפעילו ותעמדו בו. בינתיים הם מחליטים ומשנים, סוגרים ופותחים. זכותם של ההורים לדעת ב-1 באוגוסט מה יהיה ב-1 בספטמבר".

הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו