תכירו: האשכול המשותף של כפר סבא עם רעננה, טייבה וכפר קאסם

משרד הפנים פרסם באחרונה קול קורא לרשויות המקומיות, במסגרתו מעודד המשרד רשויות מקומיות בכל רחבי הארץ להקים אשכולות, שיאפשרו לרשויות הנכללות באשכול לקדם עשייה משותפת בנושאים מרכזיים העומדים על סדר יומן. הערים שיכללו בכל אשכול יעבדו יחד לשיפור השירותים לציבור, תוך ראייה כלל אזורית, שיתוף בידע המקצועי ובניסיון שנצבר בכל רשות, העמדת מערכות קיימות ברשות לטובת הרשויות האחרות ותוך איגום משאבים, חיסכון והתייעלות.

כפר סבא הביעה עניין להיות חלק מאשכול השרון שאמור לכלול גם את הערים רעננה, טייבה, כפר קאסם, כפר ברא וקלנסוואה. שש הרשויות החליטו לפעול בשלב הראשון בשיתוף פעולה בשלושה תחומים מרכזיים: היערכות והתמודדות הרשויות בשעת חירום, איכות הסביבה ותחבורה. מסגרת האשכול תאפשר לרשויות להרחיב פעילותו בעתיד גם לנושאים אחרים, ככל שתסכמנה על כך הרשויות השותפות באשכול.

בראש כל אשכול יעמוד מנכ"ל וצוות במימון משרד הפנים שינהלו את שתופי הפעולה. במשרד הפנים מממנים את הקמת האשכולות בתקציב מיוחד, אבל הכסף הגדול לאשכול עוד לא שולם והוא יועבר רק לאחר הקמתו הרשמית של האשכול. בסך הכל נענו 93 רשויות לקול הקורא והן מבקשות להקים ביחד 14 אשכולות ישובים, מצפון ועד דרום. אלה שיזכו לאישור משרד הפנים יצטרפו לחמשת האשכולות שכבר פועלים מזה תקופה בגליל ובדרום. לאחר פרסום ה"קול קורא" במאי, יזמו ראשי ישובים שכנים מכל הארץ מפגשים, ליצירת האשכולות. לא כולם הסכימו על הכל, היו שסירבו, התנגדו, בחרו להיות באשכולות אחרים, אבל הרוב כאמור הצביעו בעד.

אשכול נוסף באזור השרון אמור לכלול את הרצליה, רמת השרון וכפר שמריהו, אך שם שיתוף הפעולה, לפי משרד הפנים, יסתכם ב"סיוע הדדי בעת חירום".

מעיריית כפר סבא נמסר: "עיריית כפר סבא השתתפה בקול הקורא של משרד הפנים ובוחנת את הנושא בימים אלה יחד עם הרשויות השכנות. מוקדם להשיב על שאלות קונקרטיות מאחר וכל הנושא נמצא כאמור בהליכים ראשוניים".

מעיריית רעננה נמסר: "עיריית רעננה מברכת על הקול הקורא ורואה בהקמת האשכול צעד חשוב לשיתוף פעולה אזורי שיאפשר לאגם משאבים עם רשויות שכנות ולשפר את השירות לכלל התושבים בתחומים אלה", נמסר מהעירייה.

במשרד הפנים מסבירים כי הרעיון של "אשכולות ישובים" מגיע מהמחוזות במדינות אירופה, שם פועלות רשויות מקומיות במסגרת מחוזות. לטענתם שיתוף הפעולה מוליד כוח רב ליישובי האזור, ומשאבים, שהישובים הקטנים כיום, יכולים רק לחלום עליהם – כשהמרוויחים הגדולים הם התושבים. עוד נמסר מהמשרד כי הרשויות המקומיות שמבקשות להתאגד באשכולות מגיעות מכל רחבי הארץ וכוללות רשויות חזקות וחלשות, יהודים, ערבים ודרוזים, חילוניים ודתיים, שמבקשים לחיות ביחד ולשפר את השירות לתושב. בנוסף, משרד הפנים מקפידים על גיוון באשכולות: סוציואקונומי, דתי מגזרי ועוד. בקשות להקמת אשכולות הומוגניים נפסלים על הסף.

מנכ"ל משרד הפנים, מרדכי כהן: "המשמעות העיקרית של ההתארגנות כאשכול היא מקסום המשאבים ברשויות מקומיות. יש יתרון חשוב לגודל, וכוחו של ישוב קטן אינו דומה לכוח הכלכלי של עשרה ישובים המאוגדים במטרה אחת – למשל בהקמת מוסדות חינוך מיוחדים, או אפילו תעסוקה. זה די טבעי שרשויות רבות מבינות את הפוטנציאל בעבודה המשותפת ובשיתופי פעולה כלכליים אזוריים".