"זה דור שלא יחזור": המורה המיתולוגית פסיה זבאגין הלכה לעולמה

הלכה לעולמה המורה המיתולוגית פסיה זבאגין ז"ל. הלווייתה תתקיים היום (שני) בשעה 15:00 בבית העלמין פרדס חיים בעיר. זבאגין חינכה דורות של תלמידים בין השאר בבית הספר היסודי רמז.

זבאגין נולדה בישראל להוריה מרים ויחזקאל שטרן ב-20 ביוני 1931. היא למדה הוראה בשנות ה-50 ונישאה לעמוס זבאגין, בן לאנשי העלייה השנייה וממקימי כפר מל"ל. לשניים היו שני ילדים: בנם הביולוגי חזי ובתם המאומצת ציפי. זבאגין הייתה במשך 21 שנים מורה בבתי ספר במזרח כפר סבא ולפני כן עסקה בהוראה בקיבוץ רמת הכובש. היא הלכה לעולמה אתמול בבית החולים מאיר עקב מחלת ריאות ממנה סבלה.

"בסוף כיתה יא', חלה אבי ונפטר עמדתי בפני דילמה קשה מאוד האם לסיים את התיכון או לצאת לעבודה כי לא היה מי שיעזור לאמא", סיפרה זבאגין לנכדתה ליה כחלק מעבודת שורשים שפורסמה באתר "הקשר הרב דורי" בשנת 2018, "אמי עמדה על כך שיסיים את  לימודי ואגשים את חלומי להיות מורה. חבר משפחתנו עזר לאמי לפתוח קיוסק סמוך לבית הספר שבו למדתי וכך התפרנסנו. כאשר סיימתי את התיכון רציתי להמשיך בסמינר למורים אך אמצעים לא היו לי וכאן עזר לי מאוד אחד המורים, ברוך אזנייה, שמאוחר יותר היה חבר כנסת. הסידור היה שאשלם שכר לימוד כאשר אתחיל בעבודתי. למדנו ללא חופשים מכיוון שבאותה תקופה, 1950, הגיעו המוני עולים לארץ עם ילדים וחסרים היו מורים. לצבא לא גויסתי כי התחלתי לעבוד בהוראה ברמת הכובש. למזלי  מנהל בית הספר בקיבוץ היה אדם שלזכותו אני זוקפת את הצלחה בעבודת החינוך".

אחד מתלמידיה, סגן ראש עיריית כפר סבא דני הרוש, ספד לה בעמוד הפייסבוק שלו: "הבוקר התבשרתי בעצב רב על פטירתה של מורתי המיתולוגית מבית הספר 'רמז', פסיה זבאגין ז"ל. רק לאחרונה נפגשנו סמוך ללשכתי, והייתה זו פגישה מרגשת במיוחד בה העלינו יחד זיכרונות מאותה תקופה. פסיה הייתה דמות משמעותית בחיי כילד וספגתי ממנה ערכים לאהבת האדם והארץ וחינוך למצוינות. ביום שישי שעבר ביקשה פסיה לראותי ממיטת חוליה, ושוחחנו על בית הספר, כשהיא מספרת לי כמה אהבה להיות מורה ולחנך מאות ילדים בעיר שלנו. התרומה שלה לחינוך ילדי כפר סבא תיזכר לעד".

לצומת השרון אמר הרוש: "היא הייתה מורה שלי לפני כ-50 שנה, וחינכה את אחי אבי. היא הייתה מורה לחיים, אמא ומחנכת. היא לימדה, חיבקה ודאגה לכל צרכנו. והכל מתוך שליחות. אני מאמין שהקב"ה הביא אותה לשכונות המזרחיות. זה לא דבר מובן מאליו. היא חינכה מאות אם לא אלפים של תלמידים בימים הכי קשים של המדינה".

איך הבת שלה יצרה איתך קשר?

"דרך הפייסבוק, ביום שישי שעבר. התרגשתי מאוד מהפניה. תוך עשר דקות הייתי אצלה בבית החולים. היא הייתה עם מסכת חמצן אבל הסירה אותה כדי לדבר איתי. היא סיפרה לי על בית הספר ועל כמה היה לה טוב. היא תמיד חשבה שלא עשתה די, אבל לטעמנו היא עשתה המון. זה דור שלא יחזור. היא הייתה הכל עבורנו. היא חיברה בין כל העולמות וזו העוצמה של מנהיגות של מורה שהגיעה מתוך שליחות. היא הייתה מיוחדת".

הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו