אייל פידלמן. צילום עזרא לוי
אייל פידלמן. צילום עזרא לוי

"היו צוחקים עלי, אומרים לי 'יו..יו.. תעשה לי ראפ', עד שהבנתי שאני ראפר בנשמה"

הנער הרזה והממושקף מתיכון כצנלסון, שחבריו לעגו על שירי הראפ שכתב, מוציא בימים אלה סינגל, קליפ ואלבום חדשים, והוא רק בן 21. שיחה עם אייל פידלמן על סצנת הראפ בכפר סבא, על הקשר עם הראפר השכן איזי וגם מילה על הנערים מאיה נאפה

פורסם בתאריך: 26.7.19 13:58

בסוף החודש יצא הקליפ הראשון של הראפר הכפר סבאי העולה אייל פידלמן “כולם אותו דבר”, סינגל ראשון מהאלבום שיצא אחרי החגים. השיר מתמצת את סיפור חייו, את השינוי שעבר מילד אנדרדוג רזה, קטן וממושקף, שבתחילת דרכו ספג השפלות על הראפ שלו, לראפר שכובש את הבמה וסוחף את הקהל במילותיו. ויש לו מסר אחד: פשוט תעיזו להיות מי שאתם והשאר כבר יסתדר. “הראפ שאני עושה, המילים שאני כותב מבטאות את מה שיושב לי בראש, בנפש, את כל החיים שלי ואת מי שאני, זה הנשק שלי להתמודד עם העולם, ולהראות לכולם ולעצמי שאם משהו בוער בך אז לך תעשה אותו ושכולם יקפצו”.

במוצאי שבת האחרונה, במסעדת הצ’יל שבמתחם השוק של כפר סבא, התקיימה ההופעה של פידלמן, בן 21, מול קהל של 50 איש. בהופעה פידלמן חשף שירים מהאלבום הראשון שלו “קופץ מדבר לדבר”, שצפוי לצאת אחרי החגים, מועד שחרורו מצה”ל. באלבום יהיו 12 שירים שידברו על הכל, ובעיקר על תובנות, תחושות והמסע שלו בעולם הזה. פידלמן כבר הופיע קודם במועדונים הדופלקס והפסאז' בתל אביב וגם על הבמה באירועי יום העצמאות בכפר סבא. “אני לא מייצר ראפ מחאתי, אלא ראפ שהוא כמו פסיכולוג כזה, פורק לתוכו את מה שעובר עלי בחיים ובכלל. וככזה, האלבום שלי מאד מגוון. כמו השם שלו, גם השירים קופצים מנושא לנושא. יש שירים עצובים שירים שמחים, יש שיר אחד שהקדשתי למוות של סבא שלי שהיה יקר לי, שיר שמדבר על ההדחה שלי מבה”ד 1 שבוע לפני הסוף ושיר על הפרידה מהבת זוג לשעבר, שיר שבעזרתו השלמתי עם התקופה המסובכת שעברתי”, אומר פידלמן שיוציא את הקליפ הראשון מהאלבום שלו ב־31 ביולי.

פידלמן, 21, נולד וגדל בשכונת קפלן בכפר סבא. ביסודי למד ב”ס גולדה, בחטיבה באלון ובתיכון למד בכצנלסון. אז הוא כבר נחשף למוסיקת הראפ, אהב את הקצב שלה ואת האפשרות להוציא מחשבות ותחושות דרך מילים. “הגעתי לעולם הראפ בגיל 13 בגלל שאיזי (ארז שרון, ראפר ושחקן;א.ב), הראפר מכפר סבא, היה שכן שלי והערצתי אותו ואת הכתיבה ואת השירים שלו. הייתי מעריץ מושבע שלו. הכרתי את כל השירים שלו ומאוד התחברתי למוזיקה, שלא בהכרח צריכה כלי נגינה אלא מילים טובות וחזקות, דיבור בועט. אז בגלל שאיזי שכן שלי דיברנו פה ושם, התחלתי לדבר איתו על עולם הראפ כשהוא היה בשיא הפרסום שלו ובכלל הייתה ביננו דינאמיקה מצחיקה שבין מעריץ לשכן סלבריטאי, עם הרגישות הנדרשת כי היה שם קצת דיסטנס. לפני כמה חודשים אפילו שלחתי לו את הסינגל שיצא והוא התלהב ונתן לי עצות לגבי הקליפ של השיר”.

פידלמן, שעשה בהמשך גם סדנה עם הראפר קאשי, גילה אז את גלריה 29 בכפר סבא, מרכז מוזיקה לנוער שהוקם לפני חמש שנים ברחוב גלר 29 ומטרתו לתת כלים מוזיקליים לבני הנוער בעיר ולהעצים את היכולות שלהם. במקום מתקיימים גם הופעות, ערבים פתוחים, מסיבות וערבי ג’אם. “הכל השתנה כשגיליתי את גלריה 29”, מספר פידלמן, “שם חברתי למפיק הראשון שלי, אוהד קוסקי, וכבר בכיתה י”ב הפקנו שני שירים ואז הכל התגלגל הלאה”.

אייל פידלמן. צילום עזרא לוי

כילד רזה, קטן וממושקף, כך לדבריו, תחילת דרכו של פידלמן כראפר לא עברה חלק ובתיכון הוא ספג עלבונות מחבריו. “בגיל 13 אתה עדיין ילד ואין מה לעשות שבהתחלה אתה גרוע ועושה דברים בלי טיפה של מודעות עצמית. אז כמובן שהיו כאלה שהריחו את זה והציקו לי, היו צוחקים עלי במסדרונות, אומרים לי ‘יו..יו.. תעשה לי ראפ’, ובאמת בהתחלה הייתי נעלב כי זה מבייש. מצאתי את עצמי נבוך מהבחירות שלי. עד שהבנתי שאני ראפר בנשמה וככה אני מבטא את עצמי את הכאב והרגשות שלי, הראפ הוא הפסיכולוג שלי, זמין לי 24/7. ואני מבטא עצמי דרך המילים אז למה לצחוק על זה? הסינגל שאני מוציא, ‘כולם אותו דבר’, מדבר בדיוק על זה. על ההבנה של מה אני ומי אני בכל העולם הזה. בבית השני של השיר אני אומר ‘כבר שנים שמרפרף ואין לזה מרפא, זה לא צריך להיות כי רק ככה אני מתבטא, לכל אחד ייחוד שונה, מגוון צבעים שלא דוהה ורק אתה קובע מה אתה שווה’. וככה אני חי כיום. זה האני מאמין שלי”.

לקראת הגיוס פידלמן התמקד בתפקידו החדש כמדריך בתנועת הנוער העובד והלומד, קן כפר סבא החדש, עד שהתגייס לחיל התקשוב בתור מש”ק קורסים בשלישות שברמת גן. “דווקא בצבא קיבלתי את ההוכחה המוחצת כמה הראפ מחזק אותי ואת הבחירה שלי בראפ כדרך חיים. היה אירוע לציון 25 שנה ליחידה וכל אחד היה צריך להביא קטע ייחודי משלו, ואני עשיתי קטע של ראפ על חדר האוכל וכולם נהנו וצחקו ממנו. אז טפחתי לעצמי על השכם ואמרתי איזו גאווה זה שאני יכול לעשות את הדבר שאני טוב בו, את הראפ שלי, במסגרת צבאית ועם ביטחון עצמי”.

פידלמן כבר הופיע עשרות פעמים על הבמה ובכל פעם שהוא עולה לבמה הוא מתרגש מחדש, כי עבורו כל הופעה כזו היא צעד נוסף לקבלה העצמית. “אני יודע שיש לי אופי שוני וחיצוניות שונה. בתיכון כשכולם גדלו והפכו לגורילות אני נשארתי נמוך, מטר שבעים, רזה וצנום. תמיד היו לי משקפיים ועד כיתה י”ב הייתי פוזל.. דרך הראפ והבמה שחררתי את זה והבנתי שזה מי שאני וזה מה שמייחד אותי. ככל שאתה מקבל יותר כאפות בחיים, ככה כאומן יש לך יותר בשר ועומק. הבמה נותנת לי בטחון עצמי לעמוד ולתת לקהל את המילים שלי והתחושות שלי על מגש. ככה למשל, הבית השלישי של הסינגל זה בית שסוגר חשבון עם כולם. אני כאן כדי להישאר, ואני והחבר’ה שלי באנו לעשות ברדק ולא לנוח על זרי דפנה, ולא אכפת לי מי אתם ומה אתם חושבים. ‘לא יושבים בשקט לא עומדים בדום באנו כדי לשבור את המקום’”.

אי אפשר להגיד שסצנת הראפ בכפר סבא חזקה במיוחד, למרות שניתן למצוא פה ושם אירועי ראפ. בעבר היו מעגלי ראפ ברחבת קניון ערים, וכיום בגלריה 29 מתקיימים ערבי ראפ, ביטבוקס והופעות ראפ, ויש גם הופעות ראפ בחצר השוק וראפרים שלוקחים בהן חלק.

יש בכלל סצנת ראפ בכפר סבא?

“סצנת הראפ בכפר סבא לא חזקה כמו שהייתי רוצה, לצערי. באלבום שלי יש שיר שהופק על ידי חבר כפר סבאי שאותו הכרתי דרך הסצנה הקטנה הזאת וראיתי בו כשרון ולכן החלטתי לתת לו להפיק לי שיר. הוא יצא ממש טוב והתהליך שקרה עורר בי תאבון להמשיך לפתח עוד אמנים כפר סבאים. אני מקווה שזה יקרה בקרוב. אני לא נוהג לכתוב ראפ מחאתי, אלא בעיקר תחושות שלי, למרות שאני חושב שצריך לייצר ראפ מחאתי כמו למשל נגד אונס ופשעים נוראים כמו זה”.

היית כותב שיר נגד האונס באיה נאפה, אולי עם מסר לדור הצעיר, לחבריך?

“אני חושב שאנחנו גדלים לתוך דור מאוד מיוחד. מצד אחד אנחנו מתקדמים והופכים להיות מודרניים יותר ויותר, ונותנים ביטוי לכל אדם להיות מי שהוא, ומצד שני אנחנו עדיין שומעים על מקרים בהם הביטוי העצמי והיכולת לומר ‘לא’ נשללת מאיתנו. אונס הוא דבר פרימיטיבי ונוראי ששייך לעבר ואסור שימשיך איתנו בעתיד. אני מאד מקווה שכל אדם יחפור לתוך עצמו וידע איך לבטא את התחושות והרגשות שלו בצורה הטובה ביותר ובאותה נשימה אני מקווה שהדרך שבהם הם יעשו זאת לא תלכלך את הנפש של אחרים”.

ומה החלום הגדול שלך?

“אני רוצה להיות זמר, יוצר שעושה מוזיקה, עושה ראפ, מתפרנס מזה בלי דאגות או פשרות, בלי לעבוד במקום שלא בא לי אלא נטו לייצר מוזיקה. וכן, על הדרך גם להשפיע על אנשים אחרים בשירים שלי. חשוב לי להעביר לאנשים אחרים את המסר של כמה שהראפ, או בכלל כל סוג מוזיקה, זה ביטוי של הנפש, עוזרת בדימוי העצמי. בזכות המוסיקה שלי אני מבטא את עצמי ואני אדם הרבה יותר טוב ושלם עם העולם ועם עצמי”.

תגובות

תגובה אחת
תגובה אחת

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"צומת השרון כפר סבא"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר