דרמה על הכביש: האם ראתה את שמלת בתה לצד הרכב ההפוך

"אם עברתם גם אתם אתמול בשבת בצהריים בצומת אלישמע וראיתם את הרכב המרוסק שמרוח הפוך על עמוד רמזורים, בטח חשבתם שאין מצב שמישהו יצא משם בחיים. גם אני הייתי שם ולא חשבתי שמישהו יצא משם בחיים. חשבתי את זה במהלך חמש השניות שעברו לפני שהבנתי שהרכב המרוח הזה הוא הרכב של בן הזוג שלי, שנסע בו עם הילדה הקטנה שלנו".

במילים האלה פתחה סמדר כפרי (38) את הפוסט הויראלי שכתבה שעות לאחר שבן זוגה ובתה נקלעו לתאונה שאירעה אתמול בצהריים בצומת אלישמע. בפוסט, תיארה כפרי כיצד היא ובן זוגה נקטו בכל אמצעי הבטיחות האפשריים שיגנו עליהם מפני תאונה אפשרית – החל מרכישת אוטו בעל חמישה כוכבים במבחני ריסוק בין לאומיים, רכישת כיסא בטיחות לילדה שעומד בתקנים הגבוהים ביותר שמצאו ולאחר שיטוטים באינטרנט, ועד לרגע בו, לפני שבוע, כמעט החליפה את אותו הכיסא בבוסטר בחנות "בייבי אאוטלט" בכפר סבא, עד אשר עובד בחנות הפציר בה להישאר עם הכיסא בטיחות ולא לרכוש בוסטר, מכיוון שהם אינם בטיחותיים.

"אנשים אומרים מסביבי את כל המשפטים האלה: איזה נס, איזה מזל, תלכו לברך ברכת הגומל", אומרת היום כפרי, "אני בלב שלי אומרת זה לא מזל. אנחנו חשבנו על הדברים האלה. חשבנו בדיוק על התרחישים המחרידים והנוראיים האלה כשעשינו את כל הבחירות שלנו, ולא טמנו את הראש בחול. אנחנו בדקנו את כל הפרטים האלה, ולכן זה לא רק המזל. זה גם אנחנו".

אתמול (ש'), סמוך לשעה 12:40 התהפך הרכב בו נהג בן זוגה של כפרי יחד עם בתה בת הארבע כאשר חזרו מפארק ארץ הצבי שבאלישמע. המשפחה חזרה מהפארק בשני רכבים, כאשר כפרי נהגה ברכב שמאחור. "הגעתי ממש כמה דקות אחרי שזה קרה", היא מספרת, "מזל שלא הייתי שם בזמן התאונה עצמה כי מרוב פחד לא נראה לי שהייתי יוצאת בחיים בעצמי. ראיתי תאונה לפני, ואמרתי לעצמי וואו בטוח אין כאן שורדים. ואז ראיתי את הלוחית זיהוי, ואת הצבעים של הרכב ובחצי עין גם הספקתי לראות את השמלה של הבת שלי. זאת הייתה דווקא סוג של הקלה, כי כשראיתי אותה מישהו החזיק אותה מחוץ לאוטו, אבל בן הזוג שלי היה בפנים והייתי משוכנעת שאני רצה לשם ורואה אותו מת".

סמדר כפרי

לאחר התאונה, הגיעו בן זוגה ובתה למרכז הרפואי מאיר יחד עם הנהגת השנייה, וכולם יצאו בחבלות קלות יחסית מהתאונה. בשעה שתיים בלילה, כשנשארה ערה לבדה, החליטה לכתוב את הפוסט. "כתבתי אותו מהר מאוד, בלילה, כשכולם כבר ישנו ואני הייתי צריכה לשבת ולעכל את מה שקרה. חשבתי שאנשים צריכים לדעת. אני מכירה כאלה שחוגרים את הילד שלהם בכיסא עם רצועות משוחררות לחלוטין כי לילד זה לא נוח או לא נעים. אני אומרת להם שהם חייבים לקשור כמו שצריך. צריך להתעקש על זה, כי ככה הכסא לא מגן על הילד. אני חושבת שאין מספיק מודעות לנושא של הבטיחות, ורציתי להעלות את המודעות לזה, שאנשים יבדקו. ניסיתי גם להיאחז במשהו, כי זה היה קשה מאוד להבין מה קורה כשאת רואה את ההרס הזה ואת האנשים שלך יוצאים ממנו בחיים ושלמים. זה לא היה רק מזל".

ובכל זאת, המפגש עם הבעלים של החנות, שהודית לו מאוד בפוסט, נראה פתאום כמעט גורלי.

"זה נכון שזה גורלי, אבל אני ידעתי גם למה אני נוסעת לשם. ידעתי שאני נוסעת לשם ספיציפית כי זכרתי את הבן אדם הזה, שכשהייתי אצלו בביקור הקודם שלי בחנות שלו, לפני כשלוש שנים, ראיתי שהוא פריק של בטיחות. חיפשתי אותו ספיציפית הפעם. כשהלכתי אליו עכשיו הוא לא חסך ממני את האמת המרה, שבוסטר לא שווה הרבה מבחינה בטיחותית. אני בהחלט מייחסת את זה גם אליו, אני לא מאמינה שאני אומרת את זה, אבל הבת שלי ניצלה ממוות, זה מטורף. אבל אני מייחסת את זה גם אליו וגם אליי ואל בן הזוג שלי שאנחנו לא מקלים ראש ושהלכנו למקום הנכון".

הפוסט של כפרי זכה תוך מספר שעות למספר שיתופים עצום, יותר מ-30 אלף. "כל הבוקר הזה אנשים מתקשרים אלי אנשים ותומכים, מספרים שהם זורקים את הבוסטר וקונים מושב בטיחות נורמלי", אומרת כפרי.

גם גיל ספקטורמן, העובד בחנות בייבי אאוטלט בכפר סבא, שהתעקש שלא למכור לכפרי את הבוסטר והנחה אותה להישאר עם הכיסא הבטיחות הקיים, הוצף באותו בוקר בהודעות וטלפונים מחברים ומזרים, וזכה לתור המתנה ארוך של עשרות לקוחות שהגיעו לחנות בעקבות הפוסט.

"אני נחשפתי לפוסט הזה בחמש וחצי לפנות בוקר", מספר ספקטורמן, "ראיתי שמכר שלי, שהוא מומחה ארצי ובר סמכה בכיסאות בטיחות, שיתף את הפוסט של סמדר. כשראיתי את מה שנכתב, הצטמררתי וכמעט דמעתי. המחשבה שהצלת נפש, בעצה קטנה שלך, במעשה הקטן שלך. כשראיתי את התמונה של התאונה בפוסט, והבנתי שהם יצאו בחיים על הרגליים, זה היה מדהים. אין לי מילים. רק להזיל דמעה מהתרגשות".

אתה זוכר את הסיטואציה הזו, כשהיא הגיעה אליך וביקשה להחליף את הבוסטר?

"כן. היא באה לפה, ורצתה לקנות בוסטר לילדה שלה ומבחינת המשקל והגיל היא הייתה יכולה לקנות לה כזה. אני לא אוהב למכור בוסטר לילדים בגיל שלה, כי כיסא בטיחות הוא הרבה יותר בטיחותי, כשיש לו גם שתי חגורות על הכתפיים וגם שתיים על המותניים, שזה מרסן טלטולים אפשריים באוטו. עדיף לילד להיות כמה שיותר שנים עם כיסא בטיחות. שאלתי אותה איזה כיסא בטיחות יש לה, וזה היה דגם טוב והרבה יותר בטיחותי מבוסטר, אז המלצתי לה להישאר איתו. בתאונה שקרתה להם, אם הילדה הייתה יושבה על הבוסטר, זה היה נגמר אחרת".

החנות "בייבי אאוטלט" כבר קיימת 15 שנה, והחלה את דרכה במושב בצרה שבשרון, עד שלפני שש שנים העביר אותה הבעלים, שגיא שילר, לרחוב היוצרים 11 באזור התעשייה בכפר סבא. בחנות הגדולה ניתן למצוא מגוון מוצרים לילדים ולתינוקות, ולהיות בטוחים שהבעלים של החנות והעובדים בה בקיאים ומתעקשים על הפרטים הקטנים בנושא הבטיחות. שילר, גם מתחזק בלוג שהוא מנהל תחת השם "נוסעים בטוח" בו הוא מייעץ להורים על בטיחות פעוטות בדרכים, ועבר קורס של ארגון בטרם להתקנת כיסאות בטיחות, בזכותו הוא מלמד את עובדיו להתקין כסאות בטיחות באופן המיטבי ביותר. ספקטורמן, עובד בחנות בחמש השנים האחרונות.

גיל ספקטורמן

למה בעצם בחרת שלא למכור לה בוסטר, למרות שזה כביכול לא תורם לעסק?

"כי הערך המרכזי שלנו בחנות זה בטיחות. אני מחזיק בתפיסת עולם של שלח לחמך, כשאתה עושה טוב אתה מקבל טוב. גם אם לא הייתה מתרחשת התאונה, אם היא הייתה יודעת שחסכתי לה את הבוסטר, היא תזכור אותנו לטובה ותמליץ אולי גם לאנשים. במקרה הזה, זו באמת הייתה המלצה גורפת. אבל עוד המון לקוחות מקבלים את הטיפול הזה. כל יום באים אלינו אנשים שקנו את הכיסא שלהם במקום אחר, וכשאתה רואה איך התקינו להם את הכיסא זה פשוט בושה וכלימה. אנחנו מתקינים להם את הכיסאות האלו בחינם, כי זה המנטליות שהבוס שלי התווה. אנחנו מוכרים בטיחות".

גם הבעלים, שילר, הוצף בעשרות לקוחות, הודעות וטלפונים מחברים ומזרים. "אני אחד שאין לי פייסבוק", אומר שילר, "אבל מהבוקר אני מקבל הודעות מכולם ומכל הכיוונים. זה לא הפתיע אותי. ההתמחות שלנו בחנות זה בטיחות, ואנחנו לוקחים את זה מאוד ברצינות. אנחנו מייעצים את מה שטוב ללקוחות ולא את מה שטוב לעסק, והרוב מקבלים את מה שאנחנו ממליצים. זה מרגש מאוד. קולגות מפרגנים, יש טלפונים מאנשים. זה כמו לקבל פרס על מפעל חיים, רק שבמקרה הזה בן אדם קיבל את החיים שלו בחזרה. זו לא הפעם הראשונה שזה קרה לי. לפני כמה זמן, ידידה שלי ביקשה שאהפוך לה את כיסא הבטיחות של הילדה שלה לכיוון התנועה כי לא נוח לה ככה. אמרתי לה שאני לא הופך אותו בשום פנים ואופן, והוא צריך להישאר נגד כיוון התנועה. חודש לאחר מכן היא נסעה איתה בכביש 4 וילד בן 18 נכנס לה באוטו בצורה קשה. בבית החולים הרופא אמר לה שזה שהכיסא היה נגד כיוון התנועה הציל לבת שלה את החיים. זה בהחלט מחמם את הלב לשמוע שבן אדם קיבל את העצה שלך. צר לי שקרתה התאונה, אבל אני שמח לשמוע שבאיזשהו מקום העצה שנתנו בחנות, אולי הצילה חיים".

שגיא שילר