"התושייה של הסבתא הצילה את חייו": אמו של בן השש שקיבל דום לב משחזרת את רגעי האימה

לפני כשלושה שבועות התמוטט ילד בן שש מכפר סבא, בבית סבתו לאחר שעבר דום לב. הוא עבר החייאה, תחילה על ידי סבתו ולאחר מכן על ידי אנשי איחוד הצלה ומד"א וחייו ניצלו. השבוע הוא השתחרר מבית החולים במצב טוב, כשהוא מטופל בתרופות וכשהוא צמוד לדפיברילטור.

בני משפחתו, אמו ואביו, מנסים לחזור לשגרה. "זו שגרה חדשה ולא מוכרת, עם המון פחדים וחששות", מודה האם, מזכירה בבית החולים מאיר בכפר סבא, בראיון לצומת השרון, "כעת הוא נמצא אצל הסבתא, אמא שלי, מכיוון שאנחנו צריכים לחזור לעבודה. אני הכי סומכת עליה בעולם ומרגישה בטוחה שהוא אצלה, כי היא זו שלא איבדה את התושייה כשזה קרה וזה מה שהציל את חייו".

באותו היום, ב-11 בנובמבר, חזר הילד מהגן כרגיל עם ההסעה, בשעה רבע לשתיים, לביתה של הסבתא. "הוא אכל רגיל, שיחק קצת במחשב ופתאום אמא שלי שמה לב שהוא עוצם את העיניים ועייף. הוא בדרך כלל לא ישן צהריים, אבל היא שאלה אותו אם הוא עייף והציעה שילך לישון. הוא אמר בסדר, ובדרך למיטה היא שמעה נפילה. באותו רגע היא דיברה עם אחותי בטלפון, וצעקה לה שהוא התעלף. היא ניסתה להעיר אותו, הרימה אותו למיטה, צעקה את שמו והביאה מים והתיזה על פניו. באותו הזמן אחותי שומעת את מה שקורה מעבר לקו הטלפון, ואמא שלי אומרת לה שהוא לא מתעורר ושתתקשר אלי. אחותי התקשרה קודם כל למד"א והם חזרו מיד לאמא שלי וביקשו ממנה להתחיל בעיסויים. אחותי, שהייתה בדרך לאיזשהו אירוע, שינתה כיוון ונסעה לבית של אמא. היא קלטה שהיא כבר באפיסת כוחות והחליפה אותה בעיסויים. תוך שתי דקות הגיע שוטר שהוא גם פרמדיק באיחוד הצלה והחליף אותן. אחרי כמה דקות הגיעו מד"א והתחילו בפעולות החייאה כולל שוק חשמלי. העבירו אותו מורדם ומונשם לחדר המיון בבית החולים מאיר".

ואיפה את היית באותו הזמן?
"אני הייתי בהלוויה בצפון הארץ. כשאחותי סיפרה לי התמוטטתי. הרגשתי שזהו, שאני לא מסוגלת יותר. התחלתי לבכות וכמעט התעלפתי באמצע הלוויה. באותו הרגע פשוט איבדתי את עצמי. למזלי, הייתי עם חברות מהעבודה שתמכו בי. עשיתי את הדרך בחזרה, שעתיים וחצי של בכי. במקביל התקשרתי למנהל שלי בבקשה שיעזור לי ושילך לחדר המיון ויראה מה קורה איתו כי פחדתי שתהיה לו פגיעה נוירולוגית. למזלנו, מבדיקת הגזים ומכך שהוא קצת השתולל כשהרדימו אותו, הם הבינו שכנראה אין כזו. אלו סימנים טובים".

ואיפה בעלך היה?
"בעלי במקרה היה בבית שלנו, ניסיתי להשיג אותו עוד בצפון והוא היה בממתינה. חשבתי שהוא כבר יודע. כשהוא ראה את כמות השיחות שלא נענו הוא הבין שמשהו לא בסדר וענה לי. שאלתי אותו איפה הוא, הוא ענה בבית, אז אמרתי 'הילד התמוטט'. הוא מיד ניתק את הטלפון ונסע עם האופנוע לאמא שלי וכשהוא ראה את אחותי, שגרה בכלל ברמת גן, הוא לא הבין איך היא הגיעה לפניו. הוא הבין שהאירוע מתנהל זמן רב ונכנס ללחץ גדול, התחיל לצעוק ולקרוא לו בשם".

כשהאם הגיעה לחדר טיפול נמרץ בבית החולים היא התמוטטה. "ראיתי אותו עם הצינורות וההנשמה ולא יכולתי יותר. הסתבר שהוא סבל מהפרעת קצב שגרמה לפרפור חדרים ואז לדום לב. הוא היה כמה ימים לא יציב ולאט לאט העירו אותו. הוא יציב, מטופל בתרופות והולך עם דפיברילטור חיצוני צמוד. למזלו, אמא שלי לא התבלבלה ועשתה מה שצריך. היא בקלות היתה יכולה לצאת מהבית ולחפש עזרה בחוץ, מה שהיה גורם לאיבוד זמן קריטי במצב הקשה שהילד היה בו. עכשיו הוא חזר לעצמו, הוא פעיל וחיוני אבל טרם חזר לגן. אנחנו ממתינים לסייעת רפואית צמודה שתהיה אתו, ושכל הצוות של הגן יודרך על הדפיברילטור ושידע לעשות החייאה".

זה ממש נס שקרה לכם.
"אני ממש מודה לצוות איחוד הצלה למד"א ולצוות בטיפול נמרץ ילדים שפשוט הצילו לנו את הילד".