משרד החקלאות לא יממן סירוס ועיקור חתולים בכפ"ס. החשש: ההתרבות תצא משליטה

משרד החקלאות לא כלל את כפר סבא בין 18 הרשויות שזכו לקבל את התחייבות המשרד לתמיכה כספית בעיקור ובסירוס חתולי רחוב לשנת 2018, כך נודע לצומת השרון. המשמעות היא שאם העירייה תרצה להמשיך לקיים את הקצב הנוכחי של הסירוסים והעיקורים, היא תאלץ לממן זאת מקופתה. מנגד, אם תקצץ באלה, קצב ההתרבות של החתולים בעיר עלול לצאת מאיזון.

במכתב ששלחה לאחרונה לוטרינרים העירוניים ימית פינטו – המשמשת כרכזת בכירה לצער בעלי חיים במחלקה לשירותים הווטרינריים במשרד החקלאות – היא כותבת שמתוך 88 בקשות לתמיכה של רשויות מקומיות, נענה המשרד ל-18 בקשות. בין הרשויות שקיבלו תמיכה ראשון לציון, אילת, ערד, איגודי ערים גוש דן ושומרון, אשדוד אשקלון, ירושלים, תל אביב ועוד. כפר סבא, שביקשה לעקר ולסרס כאלף חתולים, הצטרפה לרשימה של עשרות רשויות שלא קיבלו את התמיכה. נציין כי קבלת התמיכה תלויה בדירוג אותו עורך המשרד.

במכתב ששלח יו"ר סיעת קול-החינוך, המתמודד על ראשות העיר, יאיר אברהם, לשר החקלאות ופיתוח הכפר, אורי אריאל, בנושא כתב: "אלפי חתולים נולדים מדי שנה בישראל, ואין להם דורש. רבים מהם מושלכים לרחוב, נדרסים, מושמדים או מתים ממחלות ומרעב. אחת הדרכים היעילות ביותר לעזרה הינה עיקור וסירוס. לאחרונה קיבלנו הודעה כי משרדך החליט להפסיק את התקצוב לעיקור וסירוס שניתן מזה למעלה מעשר שנים לעיריית כפר-סבא ולעיריות אחרות. ברצוני לומר כי החלטה זו תגרום סבל רב הן לחתולים והן לתושבים בעיר".

יאיר אברהם. צילום יפית צרפתי

הוא הוסיף: "ללא הסירוס נחזור לימים בהם חתולים זכרים מטרידים וגורמים למריבות בין השכנים. כתוצאה מזה יזרקו את הנקבה לרחוב, ואחרים יתנו לה להזדווג ורק לאחר מכן ישליכו את הגורים לרחוב או ימסרו אותם לכל המעוניין. בנוסף, הפסקת הפעילות הזו תשבש לחלוטין את האיזון הקיים בעיר, זאת לאחר שנים רבות שבהן בוצעו עיקור וסירוס לטובת כל האוכלוסייה. אבקש איפה לבדוק הסוגיה הזו ולשנות האת רוע הגזירה לאלתר".

יו"ר עמותת "כפר סבא ורעננה אוהבות חיות", רונית רמז לא מבינה את התנהלות משרד החקלאות. "קטונתי מלהבין מה שר החקלאות שלנו רוצה", היא אומרת, "בסופו של דבר זה לא לטובת בעלי החיים. אתה צריך להשקיע כסף בעיקור ובסירוס החתולים וכל הזמן לתחזק אותו. למשל, בעיר כמו כפר סבא מעקרים ומסרסים מזה 14 שנה. 90 אחוז מהחתולים בעיר הם מעוקרים ומסורסים. מספיק ששנה אחת אתה לא מעקר זה יורד לכיוון ה-70 אחוז – כשכל חתולה מסוגלת להמליט בין עשרה ל-15 גורים בשנה. הדבר הנוסף הוא שחתולים מגיעים לבגרות מינית בגיל מאוד צעיר, בגיל חצי שנה הם כבר במעגל הרבייה. כלומר שאותה גורה שרק נולדה כבר תמליט תוך חודשים ספורים גורים משלה. שר החקלאות לא מבין שברגע שמורידים את הרגל מהדוושה ולא מתחזקים, המצב מדרדר מאוד מהר. אחר כך יצטרכו להשקיע פי שלושה יותר כסף כדי לחזור לאותו מקום שכבר היינו בו".

איך המשרד משתתף בסבסוד בדרך כלל?

"הסבסוד הוא לפי חתול. אם העירייה סירסה בשנת 2017 כאלף חתולים, חצי מזה בעקרון בהשתתפות של משרד החקלאות. זאת אומרת שהוא נותן אחד מול אחד. הבעיה שעכשיו הם לא יתנו, וזה אסון".

איך זה משפיע על התושבים?

"תתאר לך שאתה גר בבית פרטי או בבית משותף. אותה חתולה נכנסה לחצר והמליטה, והגורים האלה נשארים יחד איתה באזור. מה עכשיו אתה עושה עם חמישה גורים שצריכים לאכול? בנוסף, אנחנו יודעים שתופעות ההתרבות גורמות למטרדים נוספים. האימהות בזמן שהן מניקות לא נותנות להתקרב לאזור והן מסוגלות אפילו לתקוף כלב או ילד. בדרך כלל, האוכלוסייה מאכילה את החתולים באזור ואם היום מאכילים עשרה חתולים בקרוב המספר יוכפל. במשך הזמן זה יהפוך למטרד, גם עבור אנשים שאוהבים חתולים".

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה לאנדרוייד

הורידו את האפליקציה לאייפון

עקבו אחר דף הפייסבוק שלנו

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ שלנו

תגובת משרד החקלאות: "משרד החקלאות מעולם לא הפסיק לתמוך בסירוס חתולי הרחוב, אך האחריות לטיפול בבעלי חיים משוטטים ובמניעת התרבות חתולי הרחוב היא בידי הרשויות המקומיות. לאור החשיבות הרבה שמשרד החקלאות רואה במניעת התרבות חתולי הרחוב, מוקצים בכל שנה 4.5 מיליון שקלים לטובת פעולות אלה, זאת כי תמיכת המשרד בפרויקט זה נועדה לתמוך ברשות המקומית בפעולות ולא להחליף את הפעילות העירונית. המשרד מממן את העיקור של כמחצית מהחתולים שהרשות מתחייבת לעקר בכל שנה, ומעודד את הרשויות להקים פינות האכלה לטובת חתולי הרחוב".

מעיריית כפר סבא נמסר: "מדובר בהחלטה של משרד החקלאות ופיתוח הכפר. ההודעה התקבלה לאחרונה במשרדינו, ובימים אלה נבחנים הפתרונות המתאימים".