שנות ה־50: ממושבה לעיר
בפרק זמן של קצת יותר מעשור הפכה כפר סבא ממושבה בת 5,500 תושבים לעיר מחוז בשרון
ילדים במעברת כפר סבא. צילום ZVI GLASER לע"מ
בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל הלכה וגדלה המושבה כפר סבא במספר תושביה ומשאביה העירוניים. ראש המועצה, מרדכי סורקיס, ששימש במשך בתפקיד במשך 11 שנים (1951-1962) סלל את הדרך להפיכתה לעיר בפרק זמן של קצת יותר מעשור.
הפיכתה של כפר סבא, ממושבה בת 5,500 תושבים עם הקמת המדינה, לעיר מחוז לא הייתה תמיד קלה, אבל מהירה. העיר קלטה עולים במהירות והוקמו השיכונים קפלן ויוספטל על מנת לקלוט את גלי העלייה מארצות ערב. הנח"ל הקים את קיבוץ ניר אליהו צפונית מזרחית אליהן כדי לייצר רצף התיישבות יהודי. הגידול באוכלוסייה אילץ את הקמת אזור התעשייה משום שלא ניתן היה יותר להסתפק בחקלאות בלבד כמקור תעסוקה. ב־1956 הוקם גם המרכז הרפואי מאיר. בתווך, היו שנים סוערות מבחינה ביטחונית. פעולת התגמול הגדולה ביותר נערכה כנגד משטרת קלקיליה בליל ה-10 באוקטובר 1956. כוח צה"ל יצא מקיבוץ ניר אליהו ונתקל בהתנגדות עזה של הצבא הירדני. בקרב נהרגו 18 מלוחמי צה"ל וכ־100 ירדנים.
את הפירות קצרו בעשור הבא. כשהוכרזה כעיר ב־1962 כבר היתה כפר סבא מספר שנים עיר בפועל. "גם כפר סבא רוצה להיות עיר", נכתב בכתבה שפורסמה בשנת 1961 באחד העיתונים הארציים לקראת פניית ראש המועצה למשרד הפנים בבקשה לאשר את הפיכתה לעיר. "אולי יותר מאשר למושבות רבות אחרות, שבשנים האחרונות הפכו לעיריות, יש לה לכפר סבא את כל הנתונים לזכות במעמד של עיר. אוכלוסייה של 20 אלף נפש, שטח שיפוט של 17 אלף דונם… ו־30 מפעלי תעסוקה המעסיקים למעלה מ-1,000 ראשי משפחה. שכנותיה של כפר סבא מתקנאות בה שהצליחה למשוך לתחומה משרדי ממשלה חשובים כמשרדי מס הכנסה נפתיים, משרדי ביטוח לאומי, בית משפט שלום ועוד. בשטחה של כפר סבא הקימה קופת חולים הכללית בית חולים ענקי בן שבע קומות עם 400 מיטות".
סורקיס, שהפך לראש עיריית כפר סבא כאשר המועצה הוכרזה כעיר, צוטט כאומר: "יש לנו את כל הנתונים להפוך מקום זה כעיר פורחת ומשגשגת. אין אנו חדלים מלדרוש תוספת של תושבים חדשים למקום, פיתוחה המהיר של התעשייה, הכנסת שלוחת רכבת לתוך המושבה, המעמידה בינתיים רק תוצרת חקלאית ותעשייתית, מצדיקה לכל הדעות שינוי הסטאטוס המוניציפאלי של כפר סבא והפיכתה לעיר".
אריה אברמזון
שנות ה־60: פגזים על קפלן ויוספטל
עד מלחמת ששת הימים עבר קו הגבול של ישראל בין כפר סבא לקלקיליה. העיר סבלה מפעולות חבלניות וגם מהפגזות
בית בכפר סבא שנפגע מפגזים ירדניים. צילום דניאל קפלן. באדיבות ארכיון כפר סבא
הגבול בין ישראל לירדן, שנקבע במלחמת העצמאות, עבר בין כפר סבא לבין היישוב השכן קלקיליה. רוב הזמן החיים עברו בשקט יחסי, אולם החל משנת 1965, לקראת מלחמת ששת הימים ב־1967, הלכו וגברו הפעולות החבלניות, במהלך המלחמה סבלה העיר מהפגזות של תותחים ירדניים. במקביל הוחלט על הקמת סיירת חרוב שמשימתה האסטרטגית הייתה לאפשר את מהלך החיים התקין בעיר.
"הטווחים היו קצרים ביותר", נכתב במסמך בעקבות ביקור צוות לוחמים של סיירת חרוב בנובמבר 2017 בעיר שסיפרו את סיפור התקופה, "בתוך דקות הליכה ניתן היה להגיע מקלקיליה והכפרים לפאתי כפר סבא. החודרים מירדן הגיעו לעיתים עד לעיר ממש. קיבוץ ניר אליהו היה אחד מבסיסי היציאה שלנו למשימות השונות. לעיתים, במהלך ביצוע משימות מתמשכות אף התגוררנו בו. אחת הפעילות שביצענו היה שמירה על מסילת הרכבת הטורקית הישנה מירושלים לחיפה. בחסות החשיכה התמקמנו בצמוד אליה ובנינו מסתור מאדני רכבת… זכורני שממרומי העצים היינו מבחינים מטווח קצר ביותר בחקלאים והשוטרים הירדנים עם כובעי השוטר הבריטיים, אשר פעלו ממש בשדות מתחתנו וכמובן לא היו מודעים כלל לנוכחותנו בשטחם למעשה".
בשנת 1967, פרצה כאמור מלחמת ששת הימים וכפר סבא סבלה מהפגזות של תותחים ירדניים. הפגזים פגעו בשכונות קפלן ויוספטל וכן ביישובים הסמוכים לעיר – אייל, רמת הכובש וניר אליהו. מטוסים ירדניים הפציצו את מפעל "אלבר" בכפר סבא, וארבעה אזרחים נהרגו ו-15 נפצעו. בעיר הוכרז מצב חירום עד תום המלחמה. אחד ההרוגים היה ניסים ונונו ז"ל, תושב רעננה, בן 35 במותו. בני המשפחה סיפרו כי בבוקר ההפצצה הוא קם מצוברח וחסר חשק לצאת לעבודתו, כאילו ידע מהצו פן היום. חבריו לעבודה ציינו כי הוא נפגע במרוצתו למקלט, ממש בפתחו.
אריה אברמזון
שנות ה־70: שנות הזוהר של הפועל כפר סבא
במצב העניינים הנוכחי של הפועל כפר סבא, אך טבעי להתרפק על שנות הזוהר של הבעלים הכושל בהווה, יצחק שום, כשחקן בשנות ה-70
אברהם מרצ'ינסקי קפטן הפועל כפר סבא, עם הגביע ב-1975. צילום רפרודוקציה עזרא לוי
את יום העצמאות הבא עלינו לטובה "יחגגו" בהפועל כפר סבא, ובכן, בחיפוש אחר עצמאות. הקבוצה שחלמה עד לא מזמן על ליגת העל נמצאת כעת בקריסת מערכות כללית ונכון לעכשיו תודה למזלה הטוב אם תשרוד בליגת המשנה. במצב העניינים הנוכחי אך טבעי להיזכר ואף להתרפק על שנות הזוהר של הבעלים הכושל בהווה, יצחק שום, כשחקן בשנות ה-70 וה-80.
שנת 1975 הייתה הראשונה בה הטביעה כפר סבא חותם משמעותי עם זכייה היסטורית בגביע המדינה. אחרי ניצחון דרמטי בדו קרב פנדלים על הפועל תל אביב בחצי הגמר פגשה כפר סבא בגמר את בית"ר ירושלים וניצחה 1:3. יורם מור כבש צמד נוצץ בירוק, שום יצחק הוסיף שער נוסף ואפשר לאברהם (אברשה) מרצ'ינסקי, שלימים גם אימן בקבוצה, להניף את הגביע. בעונות 1975/76 ו-1976/77 המשיכו הירוקים להרשים וקבעו את ניצחונם הגדול בהיסטוריה – 0:8 על נצרת עילית במסגרת הגביע ובנוסף הביסו 1:7 את מכבי פתח תקוה, שהיה גם שיא המועדון בליגה הבכירה.
המאמן שלמה שרף, שזכה עם הקבוצה בגביע הראשון, עמד שוב על הקווים בכפר סבא חמש שנים מאוחר יותר, עת זכתה בגביע השני. שער בודד של אלי יאני הכריע את חצי הגמר מול שמשון תל אביב ובגמר משחק גדול של כפר סבא הסתיים בניצחון 1:4 על מכבי רמת עמידר. הקפטן ישראל פוגל שהניף מאוחר יותר את הגביע כבש צמד, יאני ויצחק נעמן הוסיפו שער כ"א.
תקופת הזהב של המועדון המשיכה גם לעשור הבא. עונת 1981/82 היתה בתחילה רשומה על שמה של מכבי נתניה, אבל פיניש מדהים של כפר סבא העניק לה בסיומה של העונה אליפות היסטורית וסופר דרמטית תחת המאמן דרור קשטן. שומי הוכתר למלך הבישולים עם 9 במספר, לצד 13 כיבושים של מלך השערים יאני. גביע שלישי ותואר אחרון של כפר סבא הושג בעונת 1989/90.
אור בוקר
שנות ה-80: ההחלטה על אינטגרציה במערכת החינוך
בכפר סבא כולם מכירים את כולם. זאת לא קלישאה אלא מדיניות מכוונת
מתחם החטיבות בכפר סבא. צילום עזרא לוי
אחד הדברים שכפר סבאים הכי אוהבים להתגאות בהם הוא ש"בכפר סבא כולם מכירים את כולם". והמשפט הזה הוא לא קלישאה. למרות שהעיר כבר עברה את רף 100 אלף התושבים, הוא עדיין נכון, וחלק גדול לאינטימיות העירונית הזאת נזקף לזכות שיטת האינטגרציה שמונהגת במערכת החינוך בעיר מאז שנות ה־80.
בעקבות הקמת המעברות לאחר מלחמת השחרור, שהפכו עם השנים לשכונות המזרחיות של כפר סבא, הגידול באוכלוסייה והחשש כי שכונות מסוימות יהפכו לחזקות ואליטיסטיות על חשבון אחרות – הוחלט בצעד די יוצא דופן בשנות ה-80 לבצע אינטגרציה בין תלמידי בתי הספר היסודיים כשהם עולים לחטיבות ולתיכונים.
"הייתה אפשרות כמובן להמשיך באופן כזה שכל בית ספר יקבל את התלמידים מהאזור שלו", מספר ראש העיר לשעבר יצחק ולד שבתקופתו הוחלה הרפורמה, "בתי הספר היסודיים אוסישקין, ברנר וגורדון כמובן הוקמו על בסיס של אזורי רישום. אבל ברור היה ששכונות גבעת אשכול, גאולים ועלייה למשל לא היו חד גוניות. כך, באופן טבעי, עלה הצורך באינטגרציה שעמד אצלנו בסולם עדיפות גבוה".
ההחלטה הייתה שבתי הספר היסודיים, בהם התקיימו הלימודים אז עד כיתה ח', יסתיימו בכיתה ו' וחטיבות הביניים החדשות יקלטו תלמידים מכל העיר. "הוחלט שבכל חטיבה ובכל כיתה יהיה מסלול של קליטת תלמידים מכל אזורי העיר", מוסיף ולד, "כדי שלא ייוצר מצב שאף אחד לא מכיר את השני באותה כיתה יצרו מקבצים של שבעה תלמידים מכל כיתה ופזרו אותם בכל אחד מהכיתות של חטיבות הביניים. בכל כיתה יכולת למצוא תלמידים ממספר בתי ספר יסודיים וזה יצר אפשרות לא רק ללמוד ביחד אלא גם להכיר אחד את השני כדי שלא תהיה זרות. זוהי האינטגרציה".
עם הזמן אמנם השתנה שיעור התלמידים מהאזורים השונים בכיתות החטיבות, אבל העיקרון נשמר, וגם בעלייה לחטיבות העליונות בבתי הספר התיכון. "אם היה למישהו רצון להגיע למגמה מסוימת שלא קיימת בחטיבה הייתה גמישות והעבירו", מספר ולד, "אבל הבסיס היה אינטגרציה בחטיבות העליונות. זה כמובן חייב מערך הסעות מכל קצווי העיר, ולכן ארבעת חטיבות הביניים הראשונות הוקמו ברחוב גלר. רק לאחר מכן, כשהוקמה חטיבת הביניים בר לב, היא יצאה מאותו מקבץ כי לא היה מקום להקים חטיבה באותו אזור. כך גם הוחלט באשר לבתי הספר התיכונים. היתה מגמה למקבץ של אזור אחד כדי להקל על האינטגרציה ועל ההסעות".
אף שהייתה גם ביקורת על התהליך, בסך הכל ולד מרוצה. "היו ערים, לא משנה איפה, שהיו בעיות חמורות של קליטה", הוא מספר. "אמרתי לאותם ראשי הערים – 'תלמדו מהמודל הכפר סבאי – תלכו על פיזור ולא על אזור אחד'. אם אתה משתית תוצאות על אזור אחד עם אוכלוסייה חזקה שיש להם אפשרות לימודית והשקעה כספית של הורים, זה פוגע באוכלוסיות שאין להם אפשרות להשקיע הרבה. אני חושב שהמודל הכפר סבאי היה ממש כורח וצורך השעה. לשמחתי הנושא של האינטגרציה נותן את אותיותיו גם היום בכל הנעשה בעיר ובזכותה חיים בעיר במעורבות ובכובד הדדי".
אריה אברמזון
רוצים להישאר מעודכנים?
שנות ה־90: הקמת קניון ערים ורצח אסף שטיירמן
כשעל הפרדסים האחרונים של כפר סבא החליטו להקים קניון, והרצח שזעזע מדינה שלמה
קניון ערים. צילום עזרא לוי
בשנת 1994 נפתח בכפר סבא קניון ערים, הקניון הראשון בעיר, שהוקם על מרבית שטחם של הפרדסים האחרונים בכפר סבא שהיו שייכים למשפחת חבס. הקמת הקניון הזה מסמלת יותר מכל את סיומו של תהליך השינוי שעברה כפר סבא: ממושבה, דרך עיר שהקפידה לשמור על צביון כפרי מסוים ועד לעיר גדולה ומתועשת עם חמישה קניונים נוספים בתחומה שנבנו בהמשך.
עד אז להקמת קניון ערים, קניות בכפר סבא עשו בעיקר ברחוב ויצמן, הציר ההיסטורי הראשי של העיר פתיחתו של קניון ערים התבססה על תוכנית המתאר הרביעית של העיר, שנוצרה בשנות ה-70, והוא נבנה במקביל לפתיחתו של היכל התרבות החדש.
הקניון שינה את הרגלי הצריכה של תושבי העיר והסביבה, והביא לפגיעה בחיי המסחר השוקקים, שאפיינו עד אז את רחוב ויצמן הוותיק שעם השנים גם הלך והוזנח. ייתכן והשניים יכלו להסתדר זה בצד זה, אילולא קנו כאמור בעקבותיו ארבעה קניונים נוספים: G, אושילנד, קניון כפר סבא הירוקה ו־B-סנטר. 23 שנה אחרי שהוקם קניון ערים, היקף שטחי המסחר בכפר סבא הגיע לנתון מדהים של 108 אלף מ"ר, מ"ר של מסחר לכל תושב בעיר, נכון לשנת 2017. שני קניונים אחרים עתידים להיפתח בשנים הקרובות: מתחם אאולט צים סנטר באזור התעשייה החדש 50 שבמזרח כפר סבא ומתחם "לב" של קבוצת לוינשטיין בשכונה הירוקה הדרומית – מול קניון כפר סבא הירוקה.
***
אסף שטיירמן ז"ל. צילום מוטי קמחי
ב־5 בדצמבר 1996 הזדעזעה כפר סבא, והמדינה כולה, כשגופתו של אסף שטיירמן, נער בן 18 לפני גיוס, נמצאה בכפר סבא כשעליה סימני אלימות קשים. רקע לאומני לרצח נשלל והמשטרה החלה לחקור את הרצח כאירוע פלילי. במשך ארבע שנים לא נמצא הרוצח. התפנית אירעה כאשר אישה התלוננה על אלימות בעלה במשטרה, ואף סיפרה כי בעלה הודה בפניה כי רצח את שטיירמן. הבעל, רועי חורב, נעצר, ולאחר מספר שעות של חקירה הודה ברצח, לו היו שותפות סיגלית חיימוביץ, שסייעה במעשה, וליהי גלוזמן, שברחה מבלי לעשות דבר. השלושה, שהיו קטינים בזמן הרצח, ראו את שטיירמן כשישבו במרפסת דירת הוריה של חיימוביץ' והחליטו להרוג אותו, ללא מניע נראה לעין. הם הלכו אחריו לחורשת אוסישיקין ושם תקפו אותו חורב וחיימוביץ' בדקירות, מכות אבן וחניקה. חורב נידון למאסר עולם, ואילו חיימוביץ' נידונה ל-24 שנות מאסר, חרף העובדה כי שניהם היו קטינים בעת הרצח. גלוזמן הפכה לעדת מדינה ושוחררה.
שחר בן פורת
שנות ה־2000: בניית השכונות הירוקות
השכונות הירוקות הוסיפו מסה קריטית של תושבים וארנונה לכפר סבא. אבל לא בטוח שהמיתוג הירוק בא לידי ביטוי גם בשטח
כפר סבא הירוקה. צילום עזרא לוי
בעשור הראשון של שנות ה-2000 החלה הבנייה של השכונה הירוקה בכפר סבא, הראשונה בארץ שהוכרה על ידי משרד הפנים כ"שכונה ירוקה". 5,000 יחידות דיור אמורות בסופו של דבר לקום כשתושלם כל הבנייה בשני המתחמים בשכונה – הירוקה הדרומית שכונת 60, והצפונית – שכונת 80, ולהגדיל משמעותית את מספר התושבים בעיר ב־20 אלף ויותר.
המשמעות של שכונה ירוקה באה לידי ביטוי במספר רב של היבטים, בהם מיחזור מים, מערכות בידוד מתקדמות, רחובות ירוקים שיקשרו בין הבתים לבין הגינות הציבוריות והפארקים, מסלולי הליכה ומסלולי נסיעה לאופניים, ועוד. במרוצת השנים התפתחה בשכונה קהילה חזקה עם ועדי שכונות פעילים והתארגנויות שכונתיות שונות.
אך מה שאמור להיות סביבה ירוקה אינו מושלם – השכונה, שנבנתה על אחת מעתודות הקרקע האחרונות בעיר, נמצאת בסמוך למפעלים בראון וקניאל והתושבים נאבקים לפנות אותם. אם יפונו, יגדלו עוד השכונות כשתוכניות להקמת מאות רבות של יחידות דיור על שטחם ייצאו לפועל. בנוסף, תושבי השכונה אמנם נהנים משטחים ירוקים רבים יחסית, אבל הם נדרשים להתמודד עם אחת הבעיות התחבורתיות הקשות בעיר – הפקקים ביציאה ובכניסה אליה בשעות העומס בבוקר ובערב.
השכונה הירוקה היא חלק מהחזון הכולל של העירייה, שבא לידי ביטוי במיתוג שהחל בסוף העשור הראשון של שנות ה־2000 – כ"עיר ירוקה", תחת ראש העירייה לשעבר יהודה בן חמו. החזון משלב עקרונות כגון צמצום נפח הפסולת העירונית, טיפוח ושמירה על שטחים פתוחים, אימוץ מדיניות של "צדק סביבתי וחברתי", פתיחתן של למעלה מ-200 נקודות מיחזור, כולל תחנה לאיסוף פסולת אלקטרונית, והכרזתם של בתי ספר "ירוקים". עם זאת, בפועל לא בטוח שמדובר בצעדים שונים מהותית מכאלה שננקטו בערים אחרות בארץ. מה גם שכפר סבא סובלת ממפגעי זיהום דוגמת המפעלים בירוקה, פקקים, עשן משריפות פסולת במזרח העיר. אבל מיתוג הוא מיתוג.
שחר בן פורת
2010 ואילך: פרשת יהודה בן חמו
ראש העירייה נאשם בשחיתות ומותיר את התושבים המומים
יהודה בן חמו. צילום עזרא לוי
במוקד העשור השני של שנות ה-2000, עומד ללא ספק הנושא הבוער של השנה הנוכחית: פרשת ראש עיריית כפר סבא לשעבר, יהודה בן חמו. בפברואר 2017, נעצר בן חמו בחשד ללקיחת שוחד, מרמה, הפרת אמונים ועבירות לפי חוק איסור הלבנת הון והורחק מהעירייה, אף שהמשיך לקבל משכורת, רכב צמוד ונהג. בן חמו, יליד 1961, חבר מפלגת העבודה ויו"ר סיעת "מעוף" במועצת העיר, כיהן כראש העיר החמישי של כפר סבא במשך שלוש קדנציות משנת 2003 עד 16 בפברואר 2018 – אז התפטר לאחר שהוגש נגדו כתב אישום בגין מרמה והפרת אמונים.
בן חמו הואשם בין השאר כי השתמש בתווי קנייה בסך מאות אלפי שקלים שסופקו על ידי אנשי עסקים וקבלנים הפועלים בעיר, ועשה בהם שימוש בין השאר לצרכיו האישיים ואת חלקם חילק כראות עיניו. על פי האישום בן חמו גם לא דיווח על התקבולים לרשות המסים ולא שילם את המסים הנובעים מפעילות זו. עוד הוא הואשם שקידם את ענייניו של חברו, בעל עסקים בעיר, מול גורמי טיפול עירוניים מבלי לדווח על קשריו עמו ועל ניגוד העניינים לכאורה. בחלק מהוועדות בעניין הוא השתתף באופן פעיל וחתם על היתרים כיו"ר הוועדה.
"במעשים המיוחסים לו בכתב האישום, ניצל בן חמו לרעה את מעמדו, סמכויותיו, השפעתו הרבה והכוח הנובע מתפקידו כראש העיר והסמכות המוניציפלית העליונה בעירו, ועשה בכל אלו שימוש לרעה, לצורך עשיית רווחים אישיים על חשבון ציבור בוחריו וציבור נזקקי עירו", נכתב בכתב האישום.
נזכיר כי ההתחלה הייתה שונה לחלוטין, בנעוריו הצטרף בן חמו לקן כפר סבא ישן של הנוער העובד והלומד. לאחר שחרורו מהצבא יצא בעידוד התנועה ללמוד חינוך בסמינר הקיבוצים וברמת אפעל, הדריך במשך שנים בחטיבה המקצועית של התנועה, ולאחר מכן נשא בתפקידים שונים בהסתדרות.
בתקופת כהונתו כראש העיר נבנתה השכונה הירוקה בעיר. בשכונה הוקם בית הספר הירוק, ובנוסף, בעיר החל פרויקט הפרדת האשפה, שמטרתו היא לשמור על הסביבה. גירעון העירייה צומצם באופן משמעותי וכפר-סבא זכתה בפרס החינוך בפרס הנוער ובפרס הניהול התקין.
קמעונאי שזןכר גם תקופות יפות יותר
כואב הלב על קניון ערים