השבוע התארח אצלנו חבר של הילד. החבר הגיע עם הסמארטפון המשוכלל שלו, שבידו הילדית נראה ענק – הוא לא הצליח גם לאחוז בו וגם לבצע פעולות באותה היד. קנו לו אותו רק לפני שבוע וזה הנייד הראשון שלו.
הם שיחקו יפה, זללו חטיפים ונהנו מהחיים כמו שרק ילדים בכיתה ג' יכולים ליהנות האחד מחברתו של האחר. ואז הנייד החדש צלצל. על הקו היה ילד אחר מהכיתה, שהזמין את החבר אליו לישון. ואוו. שמחה והתלהבות אחזו בחבר ששהה אצלנו. הוא מיהר לסיים את השיחה והתקשר להורים לקבל את אישורם. כשהכל היה סגור הוא נעל נעליים ויצא מביתנו בלי לומר מילה.
הבן שלי נותר ישוב על הרצפה, לוח משחק פתוח בפניו, כל הכלים מסודרים מחכים לילד שיבוא להזיז אותם. הוא לא הבין מה הרגע קרה. כל מה שרציתי היה לחבק אותו. וכך עשיתי. ניגשתי אליו, חיבקתי אותו, דיברנו על מה שקרה ושיחקתי איתו במשחק קופסה האהוב עליו.
האירוע הקטן הזה (אם תגללו עד סוף הטור תגלו איך הוא הסתיים) חידד לי את ההבנה – ילדינו לא מוכנים להתמודד עם טלפונים חכמים. אין להם מושג איך להתנהל איתם ברמה החברתית, הבטיחותית, האישית. זה לא נועד בשבילם. כשאני רכשתי לעצמי את הנייד הראשון שלי (שכמובן לא היה חכם), זה היה כשהייתי בת 18. היה לי מושג או שניים איך מתנהגים בחברה ולמה זה עלול להיות מעליב לקבוע עם חברה אחת בזמן שאני מתארחת אצל חברה אחרת, או למה אי אפשר לחייג ללא הרף כשחברה לא עונה. אין להם את ההבנה הזו. וזה עוד לפני שבכלל התייחסתי לטלפונים החכמים.
אנחנו נותנים ניידים חכמים לילדים שלנו בלי לתת להם הכנה מספקת לכך. הם לא יודעים מה מותר ומה אסור לעשות איתם. הם לא יודעים איך לשמור עליהם ועל עצמם. הם לא יודעים מה עלול להתפרש במעשה חסר נימוס ומה עלול להיות בריוני או אפילו מנוגד לחוק. אמות המוסר שלהם עדיין לא בנויות. זה כל כך מסוכן.
נאמר לי שזה אמור להיות חלק מתוכנית משרד החינוך. אני לא יודעת אם זה נכון, אבל אם כן, אנחנו תכף מאחרים את הרכבת. צריך להזדרז.
לעזרתם של ההורים (ומשרד החינוך) הכנתי רשימה של נושאים שכדאי לדבר עליהם עם הילד לפני שנותנים לו את הגישה לעולם כולו:
1. הנייד הזה הוא שלכם ולשימושכם. בראש ובראשונה הוא נועד ליצירת קשר עם ההורים ולהפך.
2. עליכם לשמור על הנייד בכל זמן. אסור להשאיר אותו בצד ללא השגחה (על ספסל בגינה, למשל), מחשש שיאבד או ייגנב.
3. עליכם לוודא שהוא טעון בכל פעם שיוצאים מהבית, כדי שנוכל להיות בקשר.
4. תיקון טלפונים ניידים הוא יקר מאוד (כמה מאות שקלים). לכן עליכם לשמור עליו שלא יישבר. מומלץ להחזיק אותו בתיק בתא סגור בזמן שלא משתמשים בו.
5. לטובתכם אין להשתמש בנייד בזמן כל פעולה אחרת – הליכה, חציית כבישים, אכילה, צפייה בטלויזיה וכן הלאה. זה לא בריא ועלול להיות מסוכן מאוד.
6. בזמן ארוחות – הנייד תמיד בצד. כדאי להתרכז בארוחה ובאנשים שסביבכם.
7. שימוש בנייד בלילה פוגע בשינה. לכן אין להשתמש בנייד לאחר השעה שבע בערב. אין להיכנס עם הנייד למיטה או ללכת לישון לידו.
8. אסור ללחוץ על לינקים. אם הלינק מגיע מחבר יש לשאול קודם את אחד ההורים אם מותר ללחוץ עליו. לינקים חשודים עלולים להוביל לוירוסים או לנסיונות לגניבת מידע אישי. גם אם מגיעים מחברים או אנשים מוכרים.
9. למען בטחונכם אסור בתכלית האיסור לצלם תמונות של עצמך או ילדים אחרים ללא פריטי לבוש.
10. מותר לצלם חברים רק אם מסכימים לכך. זה לא נעים אם מצלמים אותך בניגוד לרצונך.
11. כמו בחיים האמיתיים כך גם בנייד – אין לדבר עם זרים. גם לא באמצעות אפליקציות. גם לא באמצעות צ'אט של משחקים.
12. התקנת אפליקציות באישור הורים בלבד. יש אפליקציות שלא תואמות לגילך, או לא בטוחות.
13. אין לשוחח או להתכתב עם מבוגרים שאינם בני משפחה כלל. במקרים חריגים יש לבקש אישור הורים. אין סיבה שמבוגר ידבר עם ילד, בטח לפני שיבקש רשות מההורים.
14. אם אתם צופים בתמונה או בסרטון שלא נעימים לכם – מפחידים, אלימים, מופיעים בהם אנשים בלי בגדים – יש לסגור את האפליקציה ולספר להורים. אנחנו צריכים לדעת מה הסיבה שהגיע אליכם לנייד התוכן הזה והאם יש וירוס במכשיר או אפליקציות שלא תואמות לגילכם ומסכנות אתכם.
15. אין למסור שום מידע אישי (למשל כתובת, שם, מספר כרטיס אשראי) לאף אחד. גם לא תמורת קודים לשלב הכי קשה במשחק הכי מגניב. זה מסוכן ועלול להוביל לגניבות של אלפי שקלים ויותר.
16. אין להשתמש בנייד בזמן שהות עם חברים, אלא אם כן משחקים בנייד יחד, או שההורים מתקשרים. זה פשוט לא מנומס ועלול להעליב חברים.
17. אם חבר לא עונה לשיחה שלכם שלחו לו הודעה וחכו שיגיב. אסור לחייג לחבר שוב ושוב. זה פשוט לא מקובל ולא נעים.
18. כאשר הנייד מצלצל או מצפצף צריך להפעיל שיקול דעת האם להיענות לו:
a. במידה ואתם מבצעים פעולה חשובה מאוד כמו חציית כביש יש לסיים את הפעולה ורק אז להתפנות לנייד. אף פעם אל תסכנו את עצמכם בגלל טלפון נייד.
b. במידה ואתם עושים את אחת הפעולות הבאות – שינה, למידה, חוגים, משפחה או חברים – יש לענות רק להורים. ניתן במקרים חריגים (אם מחכים לשיחת טלפון מחבר למשל) לענות ולומר שתחזרו אליו אחר כך.
c. במידה ומדובר במספר לא מוכר אין לענות כלל.
d. במידה ואתם פנויים ניתן לענות לנייד, תענו ותשוחחו במצב דיבור רגיל (לא ספיקר), להיכנס לחדר שלכם ולשוחח בנעימות.
19. אסור בתכלית האיסור לשלוח הודעות, תמונות או סרטונים שעלולים לפגוע במישהו אחר.
20. כל דבר שקורה בנייד שלכם בבקשה שתפו אותנו. אם קיבלתם סמס, סרטונים, קופצות לכם תמונות מפחידות בגלל אפליקציה שהתקנתם בלי רשות – לא משנה מה, אנחנו נוכל לעזור לכם לפתור את זה בצורה הכי מהירה ובטוחה ולפני שייגרם נזק נוסף. אנחנו אוהבים אתכם.
אחרי שסיימנו את המשחק ואכלנו ארוחת ערב שלחתי הודעה לאמא של החבר. כתבתי לה על מה שקרה ושהבן שלי נעלב מכך. היא התנצלה והודתה לי שכתבתי לה. לא היה לה מושג שכך התנהלו הדברים. היא הבטיחה לשוחח עם הבן שלה. הקראתי לבן שלי את התגובה הרגישה וחיוך עלה על פניו. הוא הבין.
אנחנו ההורים חייבים לשוחח ביננו לבין עצמנו, כי לפעמים הדברים שנראים לנו הכי טריוויאליים בכלל לא מובנים לילדים שלנו. הם עוד לא רכשו את ההבנה הזו. אפשר להבין אותם. הם רק בני שמונה.
תגובות