1 שוב בחירות. באסה, אבל ננסה להוציא מזה את המיטב. מזכירה לכם/ן את כללי האצבע: מצביעים למפלגות שעוברות מסך בערכים של ייצוג מגדרי, דאגה לפרט, העמדת האדם לפני האדמה ודאגה לחברה הישראלית. כאשה בעלת ערכים חופשיים, מדובר גם בערכים סוציאליים גבוהים כמו חופש מדת (וגם חופש דת) ופלורליזם רעיוני, פוליטי וחברתי. לא לשכוח את מרכיב השחיתות: אם כולכם/ן לא תתנו קול למושחתים, יצמח כאן משהו טוב. עזבו את הפלפולים המדיניים, הבטחוניים וכיוצא בהם. פשוט לא למושחתים. לפעמים, רק לפעמים, מותר להחליט למי מצביעים/ות על דרך השלילה.
2 מה אנחנו יודעים על קהילות פייסבוק? בעת האחרונה הצטרפתי לחבורה של מנהלות ומנהלי קהילות (קבוצות) בפייסבוק, שכוללת ביחד למעלה ממיליון בני/ות אדם. מיליון! תחשבו על הכוח האדיר הזה. פייסבוק קוצרים הרבה תועלות מהמיזמים הללו, של מנהלי/ות שמשקיעים/ות שעות מזמנם/ן מדי יום בניהול הקהילה ללא תמורה כספית. התועלות הן תועלות כלכליות (בעיקר מתעבורת גולשים/ות המאפשרת הכנסות עתק ממקורות אחרים, פרסום למשל). בעת האחרונה נכנס מושג חדש ומרענן לחיינו הסיזיפיים: מוניטייזנג (Monetizing) – הפקת הכנסה (כסף) מהפעילות ההתנדבותית הזו. אט אט מחלחלת בנו ההבנה, שמדובר בעבודה לתועלת הציבור, ומעבודה צריך וחשוב להתפרנס.
3 השבוע נחשפתי לתופעה הבעייתית, שידעתי כמובן על קיומה, של משרדי עורכי דין שפועלים כקבלני גביה של רשויות מקומיות, לגביית דוחות חניה שלא שולמו בעתם. ב-13 בנובמבר יצא ממשרד גבייה כזה מכתב שאומר לי שלא שילמתי דוח חניה שקבלתי מתחת לביתי, שם חניתי עם תו אזורי כדין, ואני נדרשת לשלם לא יאוחר מ-9 בדצמבר סך 379 שקלים, אחרת יינקטו נגדי צעדים משפטיים. ההרים גבוהים יותר בדרכו של המכתב לנמעניו, והוא הגיע לתיבת הדואר שלי כמעט חודש מאוחר יותר. כשבאתי לשלם, ב-9 בדצמבר וללא דקת איחור מהמועד המצוין במסמך, הראה לי אתר התשלומים שפג תוקף היתר התשלום. ככה ירוויחו עלי עוד ריבית והצמדה? חברה שואלת…
נכון שאין ממשלה ואין כנסת והרשות המחוקקת קורסת לנגד עינינו (מבלי לשכוח להעלות את שכר חבריה, יש לציין), אבל ברגע שתתייצב המערכת הפוליטית זה בדיוק משהו שאני חשה ששווה לנו לפעול למענו: חקיקה שתגביל את הטיות ועיוותי הגבייה מצד רשויות ציבורית. למשל, לא סביר בעיני שרשות הניזונה כלכלית מתושביה, תשתמש בכספם לתשלומי עמלות למשרדים חיצוניים, שיפעלו מול התושבים. במקרה דנן, נכנסתי לאמביציה ואין לי כוונה לוותר. חותרת לבטל את הדוח על כל ריביותיו. תאחלו לי בהצלחה.
4 ומשהו אישי: בימים הקרובים מתגייסת בתי הצעירה לצה"ל. יש התרגשות מובנית בפתח המסע הזה שלה ושלנו, עם סוג של פרספקטיבה על החיים עד כה. ככל שאני מרבה להציף את נקודת המבט הביקורתית שלי, זוהי דווקא הזדמנות לומר תודה לכל המערכות שסייעו לנו להביא אותה עד הלום: המשפחה המורחבת, מערכת החינוך, א/נשים ספציפיים/ות בתוך מערכת החינוך שראו בחינוך שלה ערך, הקהילה, השכונה, הכפר השלם שכולנו נדרשים לו על מנת לגדל ילד/ה. תודה גם לכם/ן קוראיי הנאמנים, שהיוויתם ערוץ ונטילציה ללא מעט מהקשיים והאתגרים שהמסע הציב בפנינו. תודה.
תגובות