המחאה הכי צודקת שהייתה כאן | טור של אלי אליהו

כל מי שחושב שבני העדה האתיופית יצאו למחאה רק בגלל בן העדה שנורה על ידי שוטר, ומחו אך ורק נגד התנהגות המשטרה, הוא או טיפש או גרוע מזה – עוצם את העיניים.

הם יצאו למחאה כי נמאס להם. נמאס להם שהדם שהם תורמים נזרק לפח. נמאס להם שחטוף שחור לא שווה לחטוף לבן. נמאס להם שכשהם מקבלים חמשוש מהצבא ויוצאים עם חברים למועדון, הם אלה שכמעט תמיד ישארו בחוץ. נמאס להם שכמעט בכל שכונה שהם גרים, חלק מתושבי השכונה ירימו גבה וידאגו לערך הדירות "כי כאן גרים אתיופים". נמאס להם שכאשר בן או בת העדה מביאים הביתה חתן או כלה, לא משנה באיזה צבע, הם מתקבלים באהבה. אבל חלילה, אם קורה מצב הפוך, זה ממש לא מתקבל בהבנה. או כמו שאמרה מישהי שראיתי בטלוויזיה "עדיף שהבן שלי ישאר רווק ולא יביא לי כלה שחורה". נמאס להם לצאת לרחוב בשעות הלילה ושוטר מבקש מהם תעודת זהות כי הם נראים חשודים. נמאס להם. פשוט נמאס להם להיות אזרחים סוג ז'. ותמיד חובת ההוכחה היא עליהם, כמו גם הסטיגמות והדעות הקדומות.

בחלק גדול מזה אשם הממסד, שלא למד מטעויות עבר ושיכן את העולים מאתיופיה בשכונות, מעין גטאות, בדומה למה שעשו לעולים ממרוקו או מעירק בשנות ה-50. כך יצר בידוד שקשה לצאת ממנו. המצב בכפר סבא לא שונה מהמצב בישראל בכלל. גם כאן שיכנו את כל בני העדה יחד במזרח העיר. לשמחתי, אני גם מתגורר במזרח העיר (קפלן-יוספטל) ואני יודע עד כמה בני העדה הם אנשים חמים וטובים, שאוהבים את המדינה ותורמים לה לא פחות – ואולי הרבה יותר – מתושבי השכונה האחרים. כל מי ששופט לפי עדה או צבע מפסיד היכרות עם אחת העליות הכי טובות שהיו בישראל.

אז בפעם הבאה שאתם שומעים שיש הפגנה, או למעשה זעקת כאב של בני העדה האתיופית, אל תתעלמו. עשו כמוני והצטרפו לתמוך. מי יודע, אולי מחר הבת שלכם תנשא לאחד מבני העדה ואז תבינו מקרוב איזו טעות עשיתם כששפטתם מראש.

ואגב, אני עדיין ממתין שמישהו מבני העדה יזמין אותי לאינג'רה.