תדמיינו לעצמכם את כלי הדם בגוף, מערכת סבוכה של צינורות שמספקים לכל התאים בגוף את כל צרכי הקיום שלהם. הם אחראים בין היתר על אספקת חמצן, מים, מזון וחומרים חיוניים נוספים לכל חלקי הגוף, גם לאיברים הכי משמעותיים שלנו – הלב והמוח. אז מה קורה במקרים של מחלה הפוגעת בהם או במקרי פציעה משמעותיים הפוגעים במערכת הכל כך עדינה הזו? באילו דרכים מתקדמות ניתן היום לתקנם? ומה קרה מאז ה-7 לאוקטובר?
ישבנו לשיחה מרתקת עם ד"ר עדי בכר, מנהלת מחלקת כירורגיית כלי דם במרכז רפואי מאיר מקבוצת כללית, בה היא משתפת על התחום המרתק.
ד"ר בכר, החליטה כבר בתיכון שיום אחד היא תהיה רופאה. היא חיפשה מקצוע שישלב את תחום המדע ואת הקשר עם אנשים, "וזו בדיוק הרפואה", היא אומרת. לתחום כירורגיית כלי הדם נחשפה כבר במהלך היום הראשון של הסטאז', אז נקראה לסייע ביחידת כלי דם, והבינה את המורכבות והייחוד של התחום. את ההתמחות בכירורגיה כללית ולאחריה בכירורגית כלי דם עשתה בבית החולים כרמל ואת הפלושיפ עשתה במאיו קליניק בארצות הברית, שם עסקה במחקר מרתק שהתמקד בתאי השכבה הפנימית של העורק. בעברה ניהלה בין היתר את היחידה לכירורגיה אנדווסקולרית בבית החולים בילינסון והחל מיוני 2022 היא מנהלת את מחלקת כירורגיית כלי דם במרכז רפואי מאיר.
לצד הקריירה המרשימה, ד"ר בכר היא אמא לשלושה ילדים שעושים חיל. "בן הזקונים שלי הוא חובל בחיל הים, הבן האמצעי הוא סטודנט לרפואה ובתי הבכורה היא עורכת דין העובדת במשלחת הישראלית באו"ם", היא מציינת.
אז מה זו כירורגיית כלי דם?
"כירורגיה של כלי דם עוסקת בפן הכירורגי של המחלה הכי קטלנית בעולם המערבי שיש שזו טרשת עורקים", היא מסבירה. "בעוד שכירורגים של הלב מטפלים בעורקים של לב, כירורגים של כלי דם מטפלים בעורקים הנמצאים לאורך הגוף. אנחנו מטפלים בכל פגיעה שיש "בצנרת של הגוף", בין אם זו חסימה של כלי הדם, התרחבות שלהם (במחלות מפרצתיות למשל) היצרות של כלי הדם או שליחה של תסחיפים למוח. בנוסף אנו מטפלים בפציעות המצריכות שחזור של כלי דם שנפגעו כתוצאה מתאונות דרכים, תאונות עבודה, פעולות איבה, פציעות בקרב חיילים ועוד".
מה אנו רואים מאז מלחמת חרבות ברזל?
"מאז המלחמה לא מעט אזרחים וחיילים איבדו גפיים כתוצאה מפגיעות בכלי הדם ופגיעות רקמתיות נרחבות. צה"ל, חיל הרפואה והרופאים בשטח, הצליחו לייצר שיפור מדהים בטיפול המיידי, ביכולות הפינוי, בתחום מתן הדם ועוד, והשיפור הזה הביא לכך שיש יותר ויותר חיילים שמצליחים להציל בשטח ולהביא לבתי החולים. לשמחתי בחלק גדול מהמקרים אנחנו מצליחים לשחזר לחלק גדול מהם את כלי הדם שנפגעו".
מהם החידושים בתחום?
"כירורגיית כלי דם הוא אחד התחומים בכירורגיה שכל הזמן מתחדש ומשנה את פניו, והיום אנחנו משלבים בעשייה שלנו, לצד הכירורגיה הוותיקה, יכולות מתקדמות של צנתור וניתוחים זעיר-פולשניים. באמצעות שילוב זה אנו מעניקים למטופלים שלנו את הרפואה ההיברידית הטובה ביותר בעבורם ומנסים למזער את הניתוחים (למשל במקום ניתוח ענק מבצעים ניתוח קטן וצנתור)".
"לא סתם אני מעניינת את הבן שלי בתחום", היא ממשיכה ואומרת בחיוך, "זהו תחום מרתק, יצירתי ופתוח לרעיונות חדשים. הבעיות של המטופלים שלנו, לצד הקידמה הטכנולוגית מחייבות אותנו לחשוב כל הזמן מחוץ לקופסה. למעשה, היום לכל חולה יש פתרון שנתפר במיוחד עבורו. אם בעבר היינו מגבילים את גיל המטופלים מחשש שלא יעמדו בניתוחים המורכבים, היום אנחנו מסוגלים לתת יותר ויותר פתרונות לאנשים שבעבר לא יכולנו, לטפל בחולים מאוד מורכבים ובגילאים מבוגרים ולהעניק להם שנים טובות וחשובות לאין ערוך, וזה סיפוק אדיר".
"החידושים בתחום מרתקים – עולם הצנתורים הולך ומתפתח בצעדי ענק. אם בעבר היינו פותחים בעזרת הצנתר את העורק החסום ומרחיבים אותו, היום יש כלים שיודעים לנקות את החסימה מתוך העורק. העתיד יהיה עתיד משולב של ניתוחים ממוזערים יחד עם צנתורים מסובכים. נוכל מתוך העורק לנקות אותו ולהצליח לשחזר יותר ויותר כלי דם. כבר היום יש אפשרויות לתיקון מפרצות עם תומכנים (סטנטים) מורכבים לעורקי הכליות, ולעורקים של מערכת העיכול. אנחנו בונים יותר ויותר סטנטים מותאמים אישית למטופלים, בונים דגם תלת מימד של העורק הספציפי של אותו אדם ובהתאם לכך מדפיסים במדפסות תלת מימד את הפתרון לאותה בעיה".
האם אפשר לדעת מראש שיש מפרצת?
"ישנן בדיקות לאנשים בסיכון. אריק איינשטיין ז"ל, לא רק השאיר אחריו מורשת תרבותית אדירה. בזכותו כל גבר מעל גיל 65 שמעשן זכאי לסקר הכולל בדיקת אולטרסאונד בטן שמטרתה לאתר האם יש לו מפרצת או לא, משום שאנחנו יודעים שעישון הוא גורם סיכון אדיר. לצד אלה אנחנו שולחים לאולטרסאונד גם אנשים שיש להם סיפור משפחתי של מפרצות".
יש מקרה שזכור לך במיוחד? שהשפיע עלייך במיוחד כרופאה?
לפני מספר שנים טיפלתי בבחור צעיר שהיה אז בן 36 ואבא לארבעה ילדים קטנים. הוא הגיע למחלקה עם הפרעה מאוד קשה באספקת הדם ברגלו, כתוצאה ממחלת בירגר שלא ידע כי הוא סובל ממנה. מדובר במחלה שתוקפת גברים צעירים מעשנים, שהיא כמו אלרגיה לעישון: בתחילה היא גורמת לחסימת העורקים הקטנים בידיים וברגליים ובהמשך נחסמים כלי הדם הגדולים יותר. למרות שהפסקת העישון עשויה למנוע באופן דרסטי את התקדמות המחלה, הבעיה היא כי החולים בה מתקשים במיוחד להפסיק לעשן. הטיפול באותו בחור היה מורכב וקשה ביותר. הוא כלל בין היתר צנתורים רבים, ניתוחי מעקפים ופרוצדורות נוספות רבות. באופן ממש יוצא דופן הוא הצליח להפסיק לעשן ולאחר מאבק מאוד ארוך הצלחנו להציל את חייו ואת רגלו. הוא בקשר איתי כבר שנים ולפני כשבוע התקשר אליי וסיפר שחזר לעבוד אחרי 10 שנים בהן לא עבד. אותו מטופל מקסים הראה לי שזה אפשרי ושאסור לוותר או להתייאש, גם אם לא תמיד נצליח. צריך לזכור שאנחנו לא יודעים הכל, ואנחנו לא תמיד מבינים עד הסוף את היכולות של אנשים. לכן התפקיד שלנו הוא גם ברגעים הכי קשים לא להתייאש ולנסות עוד פעם ועוד פעם".
מה חשוב לך בטיפול?
"הכי חשוב שתהיה שותפות אמיתית בין הרופא והמטופל – להבין שאנחנו מתמודדים ביחד עם המחלה. מחלת כלי דם היא מחלה קשה ואנחנו צריכים להתמודד יחד ולהבין ביחד איך עוברים את המשוכה הזאת. למשל לחשוב ביחד מה אנחנו יכולים לעשות כדי להציל את הרגליים, כדי למנוע אירוע מוחי או לבבי, וכדי שאם קורה אירוע חריף המטופל ידע להגיע בזמן כדי שנוכל להצילו. כמובן שחשוב גם שהמטופל ידע כיצד לשמור על עצמו כדי לא להגיע למצבים אל חזור. בשנים האחרונות הרפואה הצליחה להעלות את תוחלת החיים והרפואה במדינת ישראל היא מהטובות בעולם. לצד זאת אנו עדיין רואים אנשים רבים מעשנים, וחשוב להבין כי העישון מזיק בצורה קשה לכלי הדם. הסיכון למשל של חולה סכרת שמעשן לאובדן גפיים הוא עצום. גם התרבות היושבנית היא בעייתית ואני ממש מפצירה באנשים לקחת לעצמם שעה אחת ביום ולעשות משהו בשביל הגוף שלהם".
"יש לנו מחלקה מצוינת שנותנת מגוון של פתרונות וחושבת מחוץ לקופסא בהרבה תחומים", מוסיפה ד"ר בכר. "יש לנו מתמחים מצוינים, אנחנו מקפידים לעסוק במחקר ולהשתתף בפרויקטים של חדשנות. חשוב לנו לתת למטופלים שירות מיטבי, ולתפור לכל חולה את חליפת הטיפול המיוחדת שלו, כאשר לעיתים החליפה היא לא בהכרח כירורגית, אלא למשל מתן תמיכה על ידי מעקב ובדיקה תקופתית. כחלק מתפיסת עולם זו אנחנו פותחים עכשיו מרפאה מיוחדת לחולים נפרו-וסקולרים המיועדת לחולי דיאליזה, ועובדים בשיתוף פעולה נהדר עם היחידה לטיפול בכף רגל סוכרתית של המערך האורתופדי. בכל יום יש חידושים בתחום ואנחנו קשובים לכל אחד מהם בכדי שנוכל להמשיך ולתת את הטיפול הכי טוב שיש למטופלים שלנו", מסכמת ד"ר בכר.
תגובות