המאירים, ראיון חובה לכל הורה | כיצד לטפל בהשמנת ילדים ולדאוג שיהיו בריאים ומאושרים

פרופ' דני נמט, מנהל המרכז לבריאות וספורט לילדים ונוער במרכז הרפואי מאיר, למד רפואה באוניברסיטת בן גוריון בנגב, וסיים בהצטיינות התמחות במחלקת הילדים במרכז רפואי מאיר. הוא עשה התמחות-על ברפואת ספורט באוניברסיטת קליפורניה ובעל דיפלומה ברפואת ספורט של הוועד האולימפי הבינלאומי. בנוסף, הוא בעל תואר שני במינהל מערכות בריאות. במסגרת עבודתו במרכז רפואי מאיר מוביל פרופ' נמט תוכנית שצוינה לשבח על ידי איגוד רופאי הילדים האמריקאי כאחת מהתוכניות המוכחות הטובות ביותר בעולם למניעת השמנה בקרב ילדים ובני נוער וטיפול בהשמנה.

פרופ' דני נמט, מדוע בחרת בתחום הרפואה ובתחום רפואת הספורט בפרט?
"הבחירה ברפואה נבעה מכך שמאז ומתמיד אהבתי ביולוגיה ומדעי החיים, אבל לרפואת הספורט החיים 'דרדרו' אותי" הוא צוחק.

החיבור המרתק בין רפואה לספורט נעשה הגיוני כאשר מכירים את ההיסטוריה האישית של פרופ' נמט, כפי שהוא מספר: "כשהייתי צעיר הייתי אלוף ישראל בהדיפת כדור ברזל ויידוי פטיש וחבר בנבחרת ישראל. לכן, כשלמדתי רפואה היה לי די ברור שבכל תחום שאבחר, יהיה קשר לרפואת ספורט. בתחילה עוד התלבטתי בין פנימית, כירורגיה ואורתופדיה, אבל כשהגעתי למחלקת ילדים במאיר הבנתי שזה המקום בו אני רוצה להיות".

החיבור הייחודי בין רפואת ספורט ורפואת ילדים הביא את פרופ' נמט להקים את המרכז לספורט ובריאות לילדים ונוער בבית חולים מאיר. בתשובה לשאלה מדוע צריך מרכז ספורט לילדים בבית חולים, הוא מסביר: "החיבור בין תחום רפואת הספורט ותחום הילדים בא לידי ביטוי בכמה אופנים: ראשית, הטיפול בילד הספורטאי. בתור ספורטאי צעיר, היה לי ברור שחלק ניכר מהרופאים אינם מבינים את צורכי הילד הספורטאי. מדובר בילד שמתאמן הרבה מאוד שעות, עומד בלחצים שהם מעבר לכל הלחצים הרגילים של גיל ההתבגרות, לאור שעות רבות של אימונים ותחרויות, הוא מחויב לתת חשיבות רבה לנושא השינה והתזונה ועלול לסבול מפגיעות ספורט ייחודיות לילדים ובני נוער. בעת טיפול בספורטאי הצעיר חשוב כי הרופא ידע להתייחס לכל המרכיבים הללו".

תחום נוסף של רפואת ספורט בילדים עוסק בפעילות גופנית כחלק בלתי נפרד מההתפתחות התקינה של ילדים. "אני מאמין גדול ברפואה מונעת", אומר פרופ' נמט, "הרבה יותר קל למנוע מחלות מאשר לטפל בהן ולפעילות גופנית יש אינספור יתרונות, במיוחד בגיל הילדות, בכל הקשור לטיפול ולמניעה של מחלות ילדים. במרכז הספורט לילדים ונוער במאיר אנו מקדמים פעילות גופנית אצל ילדים עם מחלות כרוניות וגם בקרב ילדים עם עודף משקל".

מותר לילד עם מחלות כרוניות לעסוק בפעילות גופנית?
"בניגוד למחשבה שהייתה מקובלת בעבר שאסור לילדים אלו לעשות פעילות גופנית, היום אנו יודעים שזוהי תפיסה מוטעית ושפעילות גופנית היא למעשה חלק בלתי נפרד מהטיפול בהם. "הילדים הללו מגיעים אלינו למרכז הספורט, אנו בודקים אותם ובונים להם תוכניות אימון אישיות בהתאם למחלה שלהם ולטיפול אותו הם מקבלים.
"בנוסף, אנו מטפלים בילדים עם עודף משקל. כיום יותר משליש מהילדים בישראל הם בעלי עודף משקל. הילדים של כולנו לא עושים מספיק פעילות גופנית וזה הביא לעלייה מאוד מדאיגה בשכיחות ההשמנה בעולם כולו ובישראל בפרט".

מדברים הרבה על השמנה וסוכרת, אילו מחלות נוספות מושפעות ממנה?
"צריך להבין שהשמנה היא לא רק בעיה אסתטית. על הסיבוכים של מתבגרים עם השמנה בישראל יש הרבה מאוד נתונים הודות לחובת הגיוס לצה"ל, איסוף הנתונים בצו ראשון ומערכת המיחשוב הטובה של קופות החולים. אנחנו יודעים שבמקביל לעלייה בשכיחות ההשמנה יש עלייה מאוד משמעותית בשכיחות של מחלות כרוניות גם בגיל הצעיר, וכמובן בגיל המבוגר, הנובעות מהשמנה: סוכרת מסוג 2, יתר לחץ דם, הפרעות בשומני הדם, מחלות לב ועוד. יש גם מחקרים רחבי היקף שנעשו בישראל, המראים שמבוגרים שהיו ילדים שמנים, הם בעלי שכיחות גבוהה יותר של מחלות סרטן".

לפרופ' נמט חשוב להדגיש שהבעיה אינה רק עודף המשקל אלא גם היעדר פעילות גופנית. "אם מישהו חושב שמאחר שהוא רזה הוא יכול לא לעשות פעילות גופנית, הוא טועה", אומר פרופ' נמט, "גם ילדים או מתבגרים ומתבגרות שהם במשקל תקין, אבל אינם עוסקים בפעילות גופנית והרכב הגוף שלהם אינו תקין – כלומר יש להם יותר שומן ביחס למסת השריר, גם הם עלולים לסבול מאותם סיבוכים של ילדים בעלי עודף משקל".

פרופ' נמט מוסיף: "לצערי, ילדי ישראל אינם פעילים גופנית דווקא בגיל ההתבגרות, שבו הכי חשוב מבחינה בריאותית לעשות פעילות גופנית, ויש לזה מחיר: גם מחיר בריאותי וגם מחיר נפשי. המטרה שלנו היא לא להפוך את כולם לילדים רזים, כי לא כולם יהיו רזים, וזה בסדר גמור. המטרה שלנו היא להשפיע עליהם לשנות את אורח החיים כך שיקפידו על פעילות גופנית, על תזונה בריאה, וכן, גם על כך שיהיו שמחים. אם אנחנו מצליחים לעשות את זה, אפילו בילד שלא יורד במשקל בכלל, אבל הוא משפר את הכושר הגופני שלו, מתאמן ארבע-חמש פעמים בשבוע והוא שמח וטוב לו – אז זו הצלחה אדירה".

איגוד רופאי הילדים האמריקאי מציין את התוכנית שלכם כדוגמה לדרך הטובה ביותר להתמודד עם השמנה, ספר לנו על כך.
"הטיפול בילדים במרכז הספורט כולל שלושה מרכיבים חיוניים: תזונה נכונה, פעילות גופנית וטיפול תומך התנהגותי-רגשי. אנחנו נותנים לילד ולמשפחה שלו את שלושת המרכיבים האלה, כי אנחנו מאמינים שגם הילד וגם המשפחה שלו חייבים את שלושתם. בנייר העמדה של איגוד רופאי הילדים האמריקאי, שהוא הגוף המוביל בעולם בתחום רפואת ילדים, מופיעה התוכנית שלנו כאחת התוכניות המהוות דוגמה לתוכנית רב תחומית אינטנסיבית מוצלחת להתמודדות עם השמנה. הצוות של מרכז הספורט והבריאות כולל רופאים, דיאטניות, פסיכולוגית, מאמנים, מטפלים מתחומים שונים, כגון מטפלים בתנועה וכמובן מזכירוּת שמנצחת על כל העסק הזה. הצוות עושה עבודה נפלאה עם הילדים והמשפחות והופך אותם להיות ילדים הרבה יותר בריאים – גם בגופם וגם בנפשם, שזה מאוד מאוד חשוב".

האם יש דיאטה המומלצת במיוחד לילדים?
"השימוש שנעשה במילה דיאטה אינו נכון. משמעותה של המילה דיאטה מיוונית היא אורח חיים תזונתי המותאם לצרכי האדם, אולם רוב המשתמשים במילה מתכוונים לדיאטת הרזיה, שהיא בוודאי אינה נכונה לילדים ובני נוער. אני באופן אישי לא מאמין בדיאטות או בתפריטים, אני לא חושב שזה עובד. כל אחד הוא אחר וכל אחד אוהב אוכל אחר וצריך להקפיד על עקרונות מסוימים שטובים לכולם – ושכל אחד ימצא לעצמו בתוך אותם עקרונות את הדרך לאכול את הדברים שמתאימים לו ושהוא אוהב. אפשר ליהנות מאוכל בריא. אנחנו מאמינים שהתזונה הים תיכונית מתאימה לרוב האנשים. עקרונותיה הם שתייה על בסיס מים ולא שתייה ממותקת, הימנעות ממזון מעובד, אכילת ירקות ופירות, פחות בשר אדום ויותר בשר עוף, הודו ודגים. אלו עקרונות שמאוד קל ליישם, ובבסיס הפירמידה כמובן גם פעילות גופנית. אגב, העקרונות נכונים לכל הילדים ולא רק לילדים עם עודף משקל, וכאשר כל המשפחה מתגייסת זה עוזר לכולם – גם להורים וגם לשאר האחים, גם אם הם אינם סובלים מעודף משקל, כי זה שיש ילדים רזים זה לא בהכרח אומר שההרגלים שלהם נכונים".

וזה כל כך מזיק אם הילד שותה פעם ביום כוס שוקו או שתיה ממותקת?
"יש הבדל בין פעם ב… לבין פעם ביום בקביעות. אנחנו מאוד מדגישים את הנושא של חטיפים וממתקים, כי אלו באמת כמויות של קלוריות שאנשים לא מבינים את משמעותן. למשל, ילד בכיתה א' שצריך לאכול 1000 קלוריות ביום והוא מקבל מדי יום פחית משקה או כוס שוקו, שהוא לא צריך, אז כשמכפילים את זה בשבעה ימים בשבוע, ארבעה שבועות בחודש, ו-12 חודשים בשנה, מגיעים ל-50 אלף קלוריות בשנה, שזו כמות מטורפת של קלוריות, שיכולה לגרום לילד לעלות במשקל בחמישה-שבעה ק"ג באותה שנה.
"אם אנחנו כהורים מבינים את זה ומעודדים את הילד לשתות מים, מגיל צעיר, אנחנו חוסכים ממנו את כל הצרה הזאת. יש הרבה מאוד הורים שלא יודעים שבשקית חטיף יכולות להיות בין 300 ל-400 קלוריות, ולילד שאוכל 1000 קלוריות ביום, לתת שקית חטיף נוסף על האוכל הרגיל שהוא אוכל, הסיכוי שלו לשמור על משקל תקין בסוף השנה הוא מאוד-מאוד קטן. זה עולם השפע שלנו – אז אני לא אומר לאסור ואני לא אומר למנוע, אבל לעשות את הדברים בחוכמה – למצוא תחליפים יותר בריאים. וכן, אם אתה אומר לילד לשתות מים ולא משקה ממותק, זה לא עושה אותך הורה פחות טוב, להיפך".

עקרון נוסף שפרופ' נמט ממליץ לאמץ הוא ארוחות משפחתיות. "יש מחקרים המראים שארוחה משפחתית משותפת מסביב לשולחן מורידה את השכיחות של ההשמנה באופן ניכר", הוא אומר.

מה לגבי אכילה מול מסכים?

"אכילה מול מסכים היא בעייתית מאוד. מחקרים מראים שילדים שאוכלים מול המסך, אוכלים בהשוואה לעצמם הרבה יותר – כמעט פי 1.3. כלומ, אם היית צריך לאכול 1000 קלוריות בארוחה, אתה תאכל 1300 קלוריות, רק מאחר שאתה יושב מול המסך. משפחות שיקבלו החלטה שבזמן הארוחה יושבים בפינת האוכל ולא מסתכלים בטלפון או בטלוויזיה, יחסכו מהילדים שלהן עלייה ניכרת במשקל. וכך, לא מדברים עם הילדים – לא על אוכל ולא על משקל – אלא רק על כך שבבית אוכלים כולם ביחד בפינת האוכל. כך לא עוסקים בדיאטה, אלא רק בעקרונות".

מהן ההמלצות לפעילות גופנית לפי גילאים?
"ההמלצות לפעילות גופנית משתנות לפי גיל. לאחרונה פורסמו המלצות לילדים מתחת לגיל 5, לפיהן נדרש משחק פעיל של שלוש שעות ביום. ילדים בגילאים הללו אוהבים לרוץ, לקפוץ ולהשתולל. אבל עם השנים, בגלל ההתמכרות למסכים, הפעילות הזו פחתה מאוד, ואנחנו לוקחים את הילדים הרבה פחות לגינת משחקים. ילדים מגיל 5 ומעלה צריכים לעשות במצטבר שעה של פעילות גופנית ביום. כאן חשוב להבדיל בין פעילות גופנית וספורט. היפנים למשל, שהם בעלי תוחלת חיים ארוכה, לא עושים הרבה ספורט, אבל הולכים הרבה ברגל, כלומר הם עושים פעילות גופנית, אבל הם לא עושים ספורט. מומלץ, למשל, במקום להסיע את הילד שלנו לבית הספר שנמצא במרחק 500 מ' מהבית, לתת לו ללכת ברגל וגם לחזור ברגל. זה מצטבר. אם הוא יעלה במדרגות במקום במעלית, גם זה מצטבר".

מה המצב אצל ילדים ישראל? 

בישראל, יש ירידה מאוד משמעותית בהיקף הפעילות הגופנית של ילדים. במחקרים תואר ש-90 אחוז מהבנות ו-80 אחוז מהבנים בישראל אינם עומדים בהמלצות של ארגוני הבריאות לפעילות גופנית, ואלו מספרים מאוד מדאיגים. זה קורה כתוצאה משילוב של מספר גורמים, למשל: אנחנו נותנים לבני הנוער לנסוע לבית הספר באופניים או בקורקינטים חשמליים במקום ללכת ברגל. אלה דברים שגורמים לילדים שלנו לא לעשות פעילות גופנית. גם שיעורי ההתעמלות לא נותנים כיום מענה מספק, גם משום שרק חלק מהילדים משתתפים בהם וגם מכיוון שבכל שיעור הם עושים דקות מעטות של פעילות גופנית. לגבי חוגי ספורט, עד כיתה ו', ילדים הולכים לחוגים שמעניינים אותם – כדורגל, כדורסל וכדומה. אחר כך, מחטיבת הביניים, החוגים עוסקים כבר בספורט תחרותי, וילד רגיל, שלא מצטיין בכדורסל, אבל רוצה לשחק כדורסל, אין לו מענה לא תחרותי מגיל החטיבה. נתוני החברה למתנ"סים בישראל מראים שעד כיתה ו' 100 אלף ילדים רשומים בחוגים, ולאחר מכן המספר יורד ל-15 אלף. בתיכון, מספר הילדים בחוגים כבר יורד ל-5,000".

ומה באשר למתבגרים ומתבגרות?
"חשוב לדעת שככל שתיעשה יותר פעילות גופנית בגיל צעיר, ההשפעה על הבריאות בגיל הבוגר תהיה משמעותית יותר. כך למשל, בקרב מתבגרות הפעילות הגופנית משפיעה רבות על בריאותן ועל חוזק העצם. מה שיקבע אם יהיה לך אוסטאופורוזיס בגיל המבוגר מלבד לגנטיקה זה גם אם עשית בגיל ההתבגרות פעילות גופנית והקפדת על תזונה נכונה. למעשה, בגיל הצעיר אנחנו עושים מעין 'תוכנית חיסכון' לבניין העצם, כאשר העצם יכולה להתחזק עד תחילת העשור השלישי לחיים, ומעבר לכך, היא כבר לא יכולה להתחזק. לכן אם הגעת לשנות ה-20 עם עצם חלשה, הסיכון לאוסטאופורוזיס בגיל המבוגר גדול. הוכח אגב, כי אי עשיית פעילות גופנית ותזונה לקויה מקרבת את השבר העתידי בשמונה שנים, כך שברור שפעילות גופנית היא אחת מתוכניות החיסכון הטובות ביותר שניתן לתת לעצמך".

האם יש המלצה לפעילות גופנית מסוג מסוים?
"לא כולם אוהבים את אותה פעילות גופנית וזה בסדר. יש כאלה שאוהבים ללכת, יש כאלה שאוהבים לרכוב על אופניים, יש כאלה שאוהבים לקפוץ בחבל ויש כאלה שאוהבים לרקוד. תבחרו את הפעילות הגופנית שממנה אתם הכי נהנים ותעשו אותה".

ומה עם ילדים שלא אוהבים ספורט?
"ילדים קטנים הם לרוב מאוד פעלתנים. קורה משהו עם השנים שהופך אותם פחות פעילים. יש ילדים שאומרים שהם לא אוהבים ספורט, ובדרך כלל אלו ילדים שמתקשים בספורט, שהם פחות טובים בזה, שיש להם קצת עודף משקל או סרבול. די ברור שהם 'לא יאהבו' פעילות גופנית. אני תמיד אומר שזה כמו שאין ילד שהוא גרוע במתמטיקה ויאמר שהוא מאוד אוהב את המקצוע. לכן צריך לסייע לו להתמודד וללמד אותו. כך גם בספורט – חשוב ללמד את הילדים האלו לעשות פעילות גופנית, וזה משהו שאנחנו עושים במרכז הספורט שלנו במאיר. באים אלינו ילדים שלא יודעים לשחק משחקי ילדות אפילו לא לזרוק ולתפוס כדור. אנחנו מלמדים אותם את הדברים הבסיסיים, הם משתפרים בצורה דרמטית ואחר כך הם חוזרים לבית הספר ומשתתפים במשחקים וגם מתחילים ללכת לחוגי ספורט".

ומה לגבי שינה?
"שאלה מעולה, היום אנחנו מבינים יותר ויותר את חשיבות השינה בהתפתחות הפיזית, הנפשית והשכלית התקינה. שינה טובה היא מרכיב חיוני באורח חיים בריא. בשנים האחרונות מתפרסמות עדויות רבות הקושרות בין שינה לקויה לבין השמנה בקרב ילדים ובני נוער. בשינה לקויה אין הכוונה רק למספר שעות לא מספק, אלא גם לשעה המאוחרת שבה הולכים לישון. הקפדה על היגיינת שינה טובה, יכולה להיות דרך מצוינת לקידום בריאות".

עד כמה הגנטיקה משפיעה?
"אנחנו נוטים להאשים את הגנטיקה בהשמנה, אך צריך להבין שהגנטיקה שלנו לא השתנתה ב-50 השנה האחרונות, וכל מי שמכיר את ההיסטוריה יודע שבשנת ה-60 של המאה הקודמת אנשים היו מאוד רזים. אז נכון שגנטיקה היא חשובה, אבל חשוב יותר הוא מה שאנחנו מכנים 'אפי-גנטיקה', כלומר כיצד ההתנהגות שלנו משפיעה על הגנטיקה. ואכן, יש אנשים שיש להם נטייה להשמנה, אבל אם הם שמרו על אורח חיים בריא, הנטייה הזו לא תבוא לידי ביטוי. לעומת זאת, אם ההרגלים שלהם היו לקויים, ברור שאלו מתוכם שהם בעלי נטייה להשמנה יעלו במשקל".

פרופ' נמט מוסיף: "צריך לזכור שמאז ומעולם האדם היה יצור פעיל. הוא רק הפך להיות לא פעיל בשנים האחרונות, וישנן עבודות מחקר המראות שילדים קטנים שעשו פעילות גופנית, רצו ושיחקו, גדלים להיות פעילים גם בגיל המבוגר. לכן, צריך לדאוג שילדים יהיו פעילים כבר בגיל הצעיר – בגן ואחר כך בבית הספר. במקום לנסוע לטיול ג'יפים, מומלץ לעשות טיול הליכה או לשלב את שניהם. חשוב, כמובן, שגם ההורים יעשו פעילות גופנית, כי הם מהווים דוגמה. אנחנו פשוט צריכים לחזור קצת לעבר. לא כל מה שהיה בעבר היה רע. אני מבין שאי אפשר להילחם בטלוויזיה ובמסכים, אבל זה לא תמיד רע לסגור את הטלוויזיה ולצאת החוצה להליכה, לקחת את הילד לגן המשחקים, לשחק איתו כדורגל, תופסת או מחניים. זה זמן פעילות משותף שהוא חשוב מהרבה בחינות".

גזרו ושמרו: טיפים לאורח חיים בריא

* ילדים יאכלו את מה שתשימו להם בצלחת. אם תשימו להם עגבניות שרי או מלפפונים קטנים, הם יאכלו אותם. אם תשימו להם שוקולד, הם יאכלו אותו. כשילד מבקש לאכול משהו טעים, שימו לו בצלחות פירות, עגבניות שרי וירקות שהם אוהבים.
* בזמן האוכל יושבים בשולחן האוכל ולא מול מסך.
* בבית שותים מים. זה לא קשור למשקל. גם אם הילד שלכם רזה, הוא לא צריך לשתות שתייה ממותקת ולאכול חטיפים עתירי קלוריות כדבר שבשגרה.
* כשבוחרים חוגים – אחד מהם יהיה חוג פעילות גופנית.
* הקפידו על שגרת שינה – הליכה לישון בשעה מוקדמת ושעות שינה מספיקות.
* והכי חשוב: תאהבו את הילדים כמו שהם, אבל אל תפחדו לכוון ולהדריך אותם, ואם אתם חשים שאתם צריכים עזרה, פנו לאנשי מקצוע.

להרשמה וליצירת קשר עם מרכז הספורט והבריאות לילדים ונוער במרכז רפואי מאיר:
טלפון: 09-7471076
דוא"ל: [email protected]
וניתן גם באמצעות הוואסטאפ: 050-5927757