סוכרת נחשבת למגיפה עולמית של המאה שלנו ועל פי ההערכות כ-10% מהאוכלוסיה בישראל סובלת ממנה ובקבוצות אוכלוסייה מסוימות, למשל בקרב אנשים בגיל 65 ומעלה, הנתונים מצביעים על כ-30% החולים במחלה.
מאז ומתמיד היה לרבים מהמטופלים קושי בהתמודדות עם המחלה המורכבת, וכמומחית בתחום כיום אני רואה יותר מתמיד את החשיבות של שילוב בין הטוב שהיה נהוג בעבר, אז סוכרת לא נחשבה למגיפה, למה שיש לעולם להציע כיום.
לרגל יום הסוכרת הבינלאומי המצוין היום, הנה מספר טיפים חשובים שכדאי שנכיר שיעזרו לנו להתמודד עם האתגרים שטומנת בחובה המחלה.
1. אוכל פשוט ולא מעובד – אין ספק מדובר באחת הנקודות הקשות ביותר ליישום. העולם של היום מציע לנו "FAST FOOD" ואוכל מעובד שחוסך לנו לא מעט זמן, אבל לחולה סוכרתי ישנה חשיבות קריטית בצריכת מזון לא מעובד, כזה שדווקא צריך להתאמץ בשביל לקנות אותו ולהכין אותו וכזה שגם מעניק למטופל יתרונות תזונתיים הקריטיים לו.
2. בכל הזדמנות לבחור לזוז – ולנהוג בדיוק ההפך ממה שאנחנו עושים היום. אתה יושב כל היום במשרד וצריך לדבר עם קולגה שנמצא לא רחוק ממך? אל תתקשר בשלוחה פנימית, אל תשלח מייל, אם אתה יכול לקום וללכת להגיד לו מה שרצית – הרווחת. שואב אבק רובוטי? להיפך – לעשות את עבודות הבית בעצמנו היא הזדמנות מעולה לזוז, להפעיל שרירים ולעזור לנו למצוא את הוויסות הנכון ולא לשקוע לחוסר תזוזה. כך גם כמובן בהקשר של קניות, לסחוב בעצמנו, לבחור לעלות ברגל ולא במעליות שלא היו קיימות לפני מאה שנה ועוד.
3. לחשוב צנוע ופשוט – אין ספק שהמחשבה הזו מאוד לא מאפיינת את העולם הנוכחי אבל חשוב להוריד את הסטרס, להתחבר לפשטות, להוריד את הטירוף שאנחנו חיים בו – בלי להפחית מהחשיבות של הקידמה, המצוינות וההתפתחות. היכולת לשלב בחיים מעט אורך רוח ולדעת לנשום עמוק מסייעת לנו להפחית הורמוני סטרס כמו קורטיזול שמעלים את התנגודת לאינסולין ובכך מגבירים את הסיכון שלנו לחלות במחלת סוכרת.
4. לישון לפי השעון הביולוגי הטבעי שלנו – לפי אור ולילה. אמנם החושך יורד עלינו בימים אלו כבר בשעות אחה"צ המוקדמות אבל חשוב להבין כי ההורמונים שמופרשים מהגוף שלנו מסונכרנים לפי גירוי של אור-חושך. חילוף החומרים שלנו מושפע משעון ביולוגי זה. מכאן טווח שעות השינה המומלץ של אדם מבוגר הינו לרוב בין השעות 23:00-07:00 ולכן אנשים שבאופן קבוע הולכים לישון מאוחר וקמים מאוחר או להיפך – פועלים בניגוד לשעון הביולוגי, דבר שיכול לפגוע במטבוליזם ובחילוף החומרים הטבעי של הגוף. בטווח השעות הזה הגוף שלנו מצפה לנוח וקצב חילוף החומרים שלו אמור להיות איטי יותר. במקום זה אם אנו ערים, פעילים ואף אוכלים, הגוף איננו מתמודד טוב עם העודף הקלורי ואוגר אותו כרקמת שומן, דבר שמעלה סיכון לתנגודת לאינסולין ולהופעת סוכרת.
5. חשיפה למסכים ולאור כחול לפני השינה – הנטייה שלנו להמשיך ולגלול במכשירים הסלולריים עד שאנו נרדמים או ללכת לישון כשהטלוויזיה מלווה אותנו ברקע פוגעת באיכות השינה שלנו, משפיעה באופן ישיר על בלוטת האצטרובל האחראית על מנגנוני הערות והשינה שלנו ושוב אנו יכולים לפגוע באיכות השינה שלנו ומכאן להעלות את הסיכון למחלות כרוניות כמו סוכרת סוג 2 ויתר לחץ דם.
6. 'אל תלכי קרן שמש' – לא מעט מהעבודות של רובנו מתבצעות בין ארבע קירות, חלקן מהבתים שלנו וחלקן כמובן ממשרדים. כשאנחנו יוצאים מהעבודה אנחנו מגלים שהחושך כבר הגיע וחלף יום שלם בו לא נחשפנו לשמש בכלל. חשיפה נכונה ומבוקרת במהלך היום עוזרת בהפרשת מלטונין בהמשך היום לקראת הלילה ומשפיעה גם היא על מנגנוני הערות והשינה שלנו ויכולה לשפר את איכות השינה.
7. 'שבט אחים גם יחד' – הסביבה השבטית של פעם חיזקה את חוסנו האישי של האדם שידע כי הוא נמצא בסביבה שתעשה בשבילו הכל. גם במחלות כרוניות ישנה חשיבות לשמירה על סביבת משפחה קרובה וחברית תומכת המהווה עוגן עבור המטופל ומסייעת לו בהתמודדות עם המחלה.
לצד הבנה של חשיבות נושאים אלו וכמובן נטילת תרופות וארוחות בזמן, חשוב להדגיש כי בשנים האחרונות ישנה התפתחות מטאורית במדע שעושה מהפכה של ממש בהתמודדות עם המחלה. בכל שנה כשאני מעבירה הרצאה בנושא סוכרת אני יכולה לספר על עוד קבוצת תרופות שעובדת על בסיס מנגנון המחלה, כולל האפשרות באמצעות הטיפול התרופתי המתקדם למנוע סיבוכים של הלב, המוח, הכליות, כלי הדם, דמנציה ועוד – זו התקדמות אדירה.
גם מבחינת הטכנולוגיה והמחשוב אנו חיים היום בעולם חדש בו אנו יכולים להעניק למטופלים שלנו מדי סוכר רציפים בלי הצורך לדקור את האצבע, אלמנט שכה מזוהה עם הטיפול במחלה. עברו מאה שנה מאז גילוי האינסולין וחשיפתו לעולם אבל היום הרפואה מציעה ארסנל שקשה היה לדמיין בעבר מבחינת אפשרויות הטיפול וההבנה הטיפולית של המחלה.
נדבך חשוב נוסף הוא ההבנה של הצוותים המטפלים. יש הכרה בחשיבות קיומו של צוות רב מקצועי שצריך להקיף את המטופל הסוכרתי שמשלב לצד הרפואה, הדיאטה והסיעוד, גם פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, פסיכולוגיה ועבודה סוציאלית – מדובר באינסוף דיסציפלינות חשובות נוספות שמצליחות להעניק מעטפת הוליסטית למטופל ולסייע לו. לצד כל אלו גם העובדה שהמטופל של היום הוא שותף פעיל בהתאמת הטיפול שהוא מקבל, כזה שנחשף לידע מהעולם, חוקר ובודק ומאפשר לרפואה המותאמת אישית לעשות את הבחירות הטובות ביותר עבורו.
לסיכום, התמודדות עם סוכרת בשנת 2024 משמעה לקחת את הטוב משני העולמות וביחד היא אכן מצליחה לעשות מהפך של ממש בחיי המטופלים. יש לי את האתגר, הכבוד והעונג לטפל במטופליי שמתמודדים מחלת הסוכרת.
תגובות