הנס הפרטי של הדס בן אהרן: היא נפצעה באורח קשה, טופלה במרכז רפואי מאיר, עשתה הסבת מקצוע בעקבות פציעתה והשתלבה בעבודה במקום שהציל את חייה.
הדס בן אהרן (60), תושבת רשפון, אמא לשלושה וסבתא לארבעה נכדים, היא בת למשפחה ותיקה במושב. היא עבדה בשנים האחרונות ברפת "חוף השרון", השייכת לקיבוצים געש, יקום ושפיים ונמצאת בדרך לחוות רונית. ברפת עבדה כ"יונקיסטית", אחראית על המלטות וגידול העגלות והעגלים עד גיל חצי שנה ואהבה מאוד את עבודתה.
באוגוסט 2020 השתנו חייה בעקבות פציעתה הקשה, עליה היא מספרת: "ניקינו מעבר במבנה בעזרת טרקטור שופל. העובד שהיה איתי עלה על הטרקטור, אני לא הצלחתי לפתוח את המנגנון של השער והוא נסע רוורס עם השופל ונמחצתי בין הטרקטור לעמוד השער. המזל היה שעובד תאילנדי שראה הכל צעק לו לעצור, אחרת כנראה שלא הייתי חיה היום".
הדס הובהלה למרכז רפואי "מאיר" כשהיא בסכנת חיים וסובלת מפציעה קשה מאוד. היא עברה שלושה ניתוחים מורכבים והייתה מורדמת ומונשמת ביחידת טיפול נמרץ כללי במשך שלושה שבועות, שם הצליחו הצוותים לייצב את מצבה שהיה קריטי. הדס אושפזה במשך חודש וחצי ב"מאיר" ולאחר מכן הועברה לשיקום בבית רבקה ובבית לוינשטיין לעוד מספר חודשים.
היא החליטה לא לתת לתאונה הקשה לעצור את חייה. לעבודה ברפת כבר לא יכלה לשוב וחיפשה את החלום הבא: "הבנתי את המגבלות ומהן האפשרויות שלי. לאחר כמה שיחות עם יועצת שיקום של ביטוח לאומי החלטתי לעשות את קורס של מזכירות רפואית אותו התחלתי לפני שנה וחצי. תוך כדי הקורס, לפני כשנה, השתלבתי בעבודה במאיר. אני מאוד אוהבת את הצוות בבית החולים, אנשים עובדים מתוך כוונות טובות".
הדס מסבירה מדוע החליטה לעבוד במקום שהציל את חייה: "בחרתי להתחיל לעבוד במקום בו הצילו את חיי, במקום בו התחלתי מחדש. אני עובדת כמזכירה רפואית באחת המחלקות המתוקות, המורכבות, המעודדות והמחזקות שיכולתי להשתייך – הפגייה במרכז רפואי מאיר. כאן הנס הפרטי שלי מצטרף כל יום לניסים גדולים של תינוקות קטנטנים ולעשייה מופלאה של צוות מדהים. כולי תקווה שהסיפור שלי יעודד את מי שנמצא בצומת דרכים, גם אם היא נראית לרגע בלתי אפשרית. שידע שיהיה גם טוב."
אפרופו חנוכה, קרה לך נס גדול.
"קיבלתי את חיי בחזרה עם לא מעט פלטינות חדשות בגופי שמשפיעות עליי, תלוי במזג האוויר. קשה לי לעמוד באופן ממושך, אבל אני עושה הכי טוב שאני יכולה. היום אני עובדת 8 שעות ביום ומאושרת מכך. זה עושה לי טוב והתכנון שלי זה לעבוד עד הפנסיה כמזכירה רפואית במאיר".
איך הגיבו האנשים שהצילו את חייך כשראו אותך עובדת איתם?
"אני פוגשת מדי פעם במסדרון שתיים מטיפול נמרץ ואת ד"ר יעקובי שטיפל בי וכמובן שהם יודעים מה קורה איתי. הם ממש זוכרים את המקרה ושמחים לראות שאני עובדת במאיר".
מה המסר שלך לאנשים?
"להיות אופטימיים, להסתכל על המציאות בעיניים, להסתכל כל הזמן קדימה. אין מה להסתכל לאחור, לשקוע ולחשוב למה זה קרה לי. לא עוברות לי מחשבות כאלו בכלל. זה פשוט צירוף מקרים נוראי שגרם לי לעזוב עבודה שמאוד אהבתי".
ד"ר איל יעקובי, סגן מנהל המערך האורתופדי, משחזר: "הצלחנו להגיע לתוצאה טובה מאוד בהתחשב במורכבות השברים מהם סבלה. המשכנו לעקוב אחר ההתקדמות והשיקום שלה לאורך שנה מאז הפציעה".
תגובות