בחודשים האחרונים הוקם בבית החולים מאיר מערך רב מקצועי הכולל מומחים בתחום חיך ושפה שסועים. במסגרת המערך ניתן מענה מקיף וכולל לילדים ותינוקות בעלי חיך ושפה שסועים, יחד עם תוכנית טיפול מובנית על ידי כל הגורמים, ובראשו ד"ר יניב אבנר, מומחה אף-אוזן-גרון ילדים.
במסגרת היחידה מטופלים תינוקות וילדים שנולדים עם עיוותים בפנים, מסביר ד"ר עמי גליק, כירורג פה ולסת, המשמש כאחד מרופאי היחידה. "חלק מהמקרים הם עיוותים של רקמה רכה, כמו שסע בשפה ובחיך, וחלקם הם עיוותים בעצמות הפנים, דבר שמצריך ניתוחים לאורך כל שלבי הגדילה".
התופעה הנפוצה יותר היא שסע בשפה ובחיך, כלומר חוסר בחיבור של השפה, של החיך או של שניהם ביחד. אם מדובר בשסע מלא, נוצר גם פגם במראה של האף. תופעה זו מתרחשת בתדירות של 1 לכל 1,000 לידות. כלומר, בכל שנה נולדים בישראל כ-180 תינוקות עם שסע זה, שהסיבה להיווצרותו מורכבת מגורמים גנטיים וסביבתיים, בהם חסרים בתזונה של האם או שימוש בתרופות שונות במהלך ההיריון. תופעה זו מתרחשת בעיקר אצל בנות, פי שניים יותר מאשר אצל בנים. מומים בפנים, הכוללים פגיעה בעצמות, הם תופעה נדירה יותר, והם לרוב חלק מסינדרום כללי יותר, הכולל לעתים גם פגיעות מוחיות.
ד"ר גליק למד רפואת שיניים באוניברסיטה העברית בירושלים, ולאחר מכן עבר חמש שנות התמחות בכירורגיה של פה ולסת בבית החולים פוריה. הוא אחד מאנשי הצוות המרכיבים את היחידה, שהגישה המניעה את הפעילות שלה היא מולטי-דיסיפלינרית. כלומר, היחידה מורכבת מרופאי אף-אוזן-גרון, פלסטיקאים וכירורגים של פה ולסת, כמו גם רופא שיניים, עובדת סוציאלית, קלינאית תקשורת ותזונאית. "אנו מתקבצים אחת לתקופה לישיבות משותפות, אליהן מגיעים המטופלים עצמם, ואנו דנים יחד איתם במקרה שלהם ונותנים להם את תוכנית הטיפול. לא פעם מדובר בתוכניות ארוכות טווח – אם מדובר בילד עם שסע, הניתוחים שהוא עובר מתחילים בגיל שלושה או ארבעה חודשים, ולעתים מסתיימים בגיל 19-18. אנו מסבירים להם את השלבים השונים, והידיעה שיש מעטפת שלמה הסובבת אותם, נותנת להורים תחושת ביטחון במרבית המקרים".
הישארו מעודכנים בכל הסיפורים החמים בכפר סבא:
- להורדת אפליקציית צומת השרון כפר סבא: אנדרואיד, אייפון
- להצטרפות לקבוצת העדכונים של צומת השרון כפר סבא בווטסאפ.
- להצטרפות לקבוצת הפייסבוק.
באחת הישיבות האחרונות, מספר ד"ר גליק, הגיע זוג, כשהאישה בהיריון, לאחר שהתגלה שסע בפיו של התינוק בצילומי הרנטגן. "יש בזה משהו נכון שהם הגיעו לפגישה בשלב שקודם ללידה. זה יכול לעזור בהפגת החששות לפני הלידה ובהכנה שלהם לקראת העתיד לבוא, גם בהיבט של המועד הרצוי לניתוח וגם בהיבט של התמיכה הכללית. עתיד להיוולד להם תינוק עם מום פנים, וכדי לא להיבהל מהמראה הראשוני, זה נכון להיפגש איתם כבר בשלבים האלה".
הגישה המולטי-דיספילינרית, המאפיינת את פעילות המחלקה, הופכת להיות לסטנדרט טיפולי בעולם הרפואה, וד"ר גליק מברך על כך. "זו גישה נכונה יותר כשחולה אינו מגיע לרופא המתייחס רק להיבט אחד במצבו, אלא מקבל התייחסות כוללת".
המדור רופא/ה מומחה/ית הוא מדור מקודם הנעשה בשיתוף עם בית החולים "מאיר".
תגובות