בשנים האחרונות העיריות השונות ברחבי הארץ מתחילות להבין שבהוצאה לא גדולה כל כך, הן יכולות פשוט להציל חיים. לשם כך הן רוכשות דפיברילטורים (מכשיר המחזיר קצב לב לפעולה סדירה על ידי מתן שוק חשמלי ללב) ומציבות אותן בכל מתקן עירוני. כך גם עושים מנהלי קניונים פרטיים וחנויות, ואין כמעט מתנדב בגוף הצלה כלשהו, שלא מסתובב עם מכשיר כזה צמוד. מנהל טיפול נמרץ לב בבית החולים מאיר, ד"ר דוד פרג, מסביר כי ההבדל בין חולה שקיבל מכת חשמל מהירה לבין חולים שעברו החייאה ארוכה עם עיכוב עד מתן מכת החשמל – הוא עצום.
"חולים שמקבלים מכת חשמל מהירה מתאוששים טוב ובדרך כלל לא נשארים עם נזק מוחי והשיקום, אם הוא נחוץ, הוא קל", הוא מסביר, "חולים שלא מגיעים מוקדם למכת חשמל, חלקם הגדול מת, וגם מי שמגיעים אנחנו עדים לרוב לפגיעה קשה ובלתי הפיכה ללב ולמוח שדורשת שיקום ארוך. בעקרון, השלב הקריטי למתן מכת חשמל הוא סדר גודל של כחמש עד עשר דקות. ברור שככל שהמכה ניתנת מוקדם יותר כך עדיף. טוב שיש תכניות עירוניות להצבת דפיברילטורים, ויש בקניונים ובחדרי כושר. כמובן שגם מד"א יודעים לעשות את זה מצוין, אבל לפעמים האמבולנס מתעכב וטוב שיש אלטרנטיבה זמינה".
אז מה קורה כשאתם מקבלים חולה אחרי שעבר החייאה?
"ברגע שמגיעים לבית החולים והמצב טוב, החולה עובר צנתור. אבל הטיפול הכי משמעותי אחרי מכת החשמל הוא טיפול חדש יחסית מהשנים האחרונות בקירור, שמוריד את הטמפרטורה של הגוף ל-34 מעלות. התהליך הזה מוריד את רמת הפעילות של הגוף ושל המוח ל-24 שעות וכך הוא עוזר להתאושש ומקטין את הפגיעה המוחית אחרי החייאה".
איך זה נעשה?
"עוטפים את החולה בשרוולים שעוברים בהם מים קרים ובמקביל מרדימים את החולה כדי לשתק את השרירים שלו שהיו מתחילים לרעוד מתוך רפלקס טבעי. כל זה נעשה בהדרגה, תוך כמה שעות, וכך גם החימום בחזרה. הטיפול הזה משפר את הפרוגנוזה של החולים ומקטין את הנזק המוחי".
מי שעבר דום לב בוודאי נמצא בסיכון גבוה לקבל דום לב נוסף.
"נכון, ולכן אנשים כאלה צריכים הגנה על ידי השתלה של דפיברילטור, שמיועד לאנשים בסיכון גבוה עם ירידה קשה בתפקוד הלב".
רוצים להישאר מעודכנים?
ד"ר דוד פרג. צילום באדיבות בית החולים מאיר
ד"ר פרג גם מתריע בפני עיכוב בקבלת טיפול בזמן קבלת התקף לב. "בהתקפי לב, הביטוי העיקרי הוא כאבים בחזה", הוא מסביר. "ברוב המקרים זה מה שיהיה. מהרגע הזה יש משמעות גדולה להבחנה מהירה כי ברוב המקרים כשחולה כזה מגיע לבית החולים הוא עובר צנתור מיידי – אחרת זו סכנת חיים והנזק ללב יגדל. המסר העיקרי שלי הוא שבמקרה כזה אותו אדם חייב להזמין אמבולנס ולא להגיע ברכב פרטי, כי אנשי מד"א יכולים לעשות את ההבחנה כבר בבית ולהתחיל את שרשרת הפעולות לצנתור. מרגע קבלת ההודעה אנחנו מתחילים להתארגן לצנתור וברוב המקרים אותו אדם לא עובר לחדר המיון אלא לטיפול נמרץ לב או אפילו ישירות לחדר הצנתורים אם זה בשעות היום. אם האירוע בערב, הצוות המצנתר כבר מתארגן ויוצא מהבית וזה חוסך הרבה מאוד זמן יקר שהיה מתבזבז אם החולה היה נוסע באוטו, מחפש חניה ונרשם במיון. באופן הזה חסכנו זמן, הקטנו את הנזק ללב והצלנו חיים".
ד"ר פרג, בן 44, מנהל מזה שלוש שנים את מחלקת טיפול נמרץ לב בבית החולים מאיר. הוא מתגורר בהוד השרון, נשוי ואב לארבעה. הוא בוגר הפקולטה לרפואה באוניברסיטת בן גוריון בנגב. את ההתמחות ברפואה פנימית ובקרדיולוגיה עשה בבית החולים מאיר, אחר כך עבר שנתיים של התמחות בצנתורים בבית החולים "סאני ברוק" בטורנטו קנדה.
המדור רופא/ה מומחה/ית הוא מדור מקודם הנעשה בשיתוף עם בית החולים "מאיר"
תגובות