כבר שבע שנים פועלת בתיכון רבין בכפר סבא, בניהולה של סימונה שאול, מגמה ייחודית – מדעי הבריאות ומערכות רפואיות. סביר להניח ששנה לא שגרתית כזו לא חוות המגמה, שבמסגרתה אמורים התלמידים לבקר בין היתר גם בבתי חולים. בראיון מיוחד מספרת לצומת השרון גלית שרם, רכזת המגמה, על הייחודיות שלה, על התכנים שהתלמידים מקבלים, ועל הלמידה בימים אלה של זום. "מדובר במגמה מאוד ייחודית שבה לומדים תלמידים בעלי יכולות לימודיות גבוהות ובעלי הישגים טובים, אשר מתעניינים בתחומי הבריאות, הרפואה והמחקר", מציינת שרם.
מסלול הרפואה בתיכונים נוסד בישראל לפני כ-15 שנים על ידי נציגים מטעם הפקולטות לרפואה, חיל הרפואה ועמותת פרחי רפואה, והוא פועל כיום במספר בתי ספר ברחבי הארץ. זאת מתוך רצון לקרב את התלמידים למקצועות הרפואה והמחקר, לפתח חשיבה מדעית גבוהה ולהגדיל את מספר הסטודנטים הפונים ללימודי רפואה, מחקר רפואי סיעוד ומקצועות פארא רפואיים. "הלימודים מיועדים כמובן לתלמידים שמעוניינים להכיר את תחום הרפואה", אומרת שרם, ומציינת שבין היתר הם לומדים על גוף האדם, מחלות ומצבים רפואיים, תחומים שונים ממדעי הרפואה כמו אנטומיה ופיזיולוגיה, וכן עוסקים במחלות ובמניעתן.
במגמה יש כיום כ-60 תלמידים, כ-20 בכל שכבה. שרם מדגישה כי דרישות הקבלה גבוהות ומסבירה: "הדרישות נועדו לאתר תלמידים שיוכלו לעמוד גם בעומס הלימודים וגם בעומס של השעות". בשגרה כוללים הלימודים במגמה לצד השיעורים בבית הספר, גם סיורים מרתקים בבתי חולים ובמכוני מחקר, הרצאות מרופאים מומחים ואנשי צוות בבתי החולים והתלמידים מחויבים לעבור קורס מד"א. אך מאז פרץ משבר הקורונה שגרת הלימודים השתנתה.
שרם מציינת כי התלמידים ניגשים לעשר יחידות בגרות במקצוע הרפואה, עושים עבודת גמר של חמש יחידות, חוקרים מחלה, נפגשים ומלווים מטופלים במספר פגישות וכן נפגשים עם רופא מומחה. היא מדברת גם על סוג של שליחות: "בית הספר רואה כערך עליון יצירת שגרירים של בריאות וידע בקרב בני הנוער והמסלול בנוי על הבנה של איך הגוף שלנו עובד", היא אומרת. "בכך אנחנו מבקשים להגדיל את המודעות לרפואה מונעת ולאורח חיים בריא, ולעורר חשיבה מדעית בקרב בני הנוער אותה הם יעבירו לקהילה ולחברה".
כמה תלמידים ממשיכים בסיום הלימודים ללימודי רפואה גבוהים?
"יש לנו כרגע שלושה תלמידים שהתקבלו לעתודה רפואית ולצד זה הרבה תלמידים שמקבלים סיכוי גבוהה להשתבץ כחובשים או פרמדיקים בצבא. ברור לנו שיש כמה תלמידים שיסיימו את השירות הצבאי וימשיכו ללימודי רפואה".
מה עושה את המסלול לכל כך אטרקטיבי מבחינת התלמידים?
"בשנה רגילה, משולבת בלמידה של התלמידים הרבה למידה חווייתית בשטח. אנחנו עושים בין שלושה לחמישה סיורים בשנה בבתי חולים, במעבדות רפואיות ובחברות אשר מתעסקות בפיתוח רפואי, ולצד זה מרצים ורופאים מגיעים אלינו. אנחנו עושים סדנאות בסימולטור בבית החולים מאיר ובטכנודע, נוסעים לחווה טיפולית ולבית חולים ווטרינרי. זו הזדמנות של התלמידים להיפגש עם אנשים שזו השפה שלהם ולבדוק עם עצמם את המסלול ולהתרשם. צריך להבין שזה לא מסלול קל והרבה פעמים גם תלמידים מצטיינים פוגשים בקושי ולכן הלמידה היא הדרגתית. השנה הראשונה מוקדשת להקניית השפה הרפואית והבנה של התהליכים ולאט לאט הרמה עולה".
ואיך כל זה מושפע ממשבר והגבלות הקורונה?
"בימים כתיקונם אנחנו יוצאים לסיורים ומגיעים אלינו ועכשיו הלמידה נעשית דרך הזום. בשגרה, הילדים גם מתנדבים בקופות חולים כללית, במד"א ובגופים ועמותות שעובדים עם בעלי צרכים מיוחדים. השנה, בגלל הקורונה, חלק מהתלמידים יצרו סרטונים בהקשר של הקורונה, ובנוסף התחלנו פרויקט חדש שהתלמידים יוצרים סרטוני אנימציה והסברים על גוף האדם, אותם נעביר לבתי ספר יסודיים".
הרישום למגמה מתחיל בחודש פברואר ולקראתו יתקיים גם ערב חשיפה. שרם: "בדרך כלל אנחנו עושים ערבי מגמה משותפת לתלמידים ולהורים מספר פעמים בשנה וכן סדנאות משותפות. השנה בגלל הקורונה, זה נעשה מרחוק. כך למשל תלמידי שכבת י"א קיימו ערב מגמה בזום, חדר בריחה בזום, והתלמידים הכינו סרטונים שסיפרו מה קורה בכיתה שלנו".
הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
תגובות