לתלמידי אורט שפירא יש מסר עבורכם: החיים הם לא פורנו. צפו בסרטונים שיצרו

בחור מזוקן ומסוקס שאוחז בארגז כלים דופק על דלת לבנה, ונכנס פנימה. במטבח ליד השיש עומדת צעירה חטובה עם מבט מפתה בעיניים. "הזמנת שרברב?", שואל השרברב. "כן", עונה הצעירה. "אתה בא לפתוח לי את הסתימה?". מוזיקת המעליות שברקע מתפיידת בפתאומיות עם סאונד של שריטת מחט על תקליט והקריין אומר: "החיים הם לא פורנו – make love not porn".

כן, זה בדיוק מה שאתם קוראים. מדובר בתשדיר שירות של השירות הסקסולוגי בבית החולים שיבא בתל השומר הקורא לצעירים שלא לצפות בפורנו. מה שמפתיע הוא שאת הסרטון הזה, וסרטונים דומים נוספים ואחרים, יצרו עבור השירות הסקסולוגי תלמידי מגמת הניו מדיה של תיכון אורט שפירא בכפר סבא, שכבר ידועה בפרויקטים החברתיים שלה.

מסתבר שהשמועות על טיב ההפקות של תלמידי המגמה עשו להן כנפיים, ולפני שנתיים פנו מבית החולים שיבא אל מנהל המגמה, איתי אברמוביץ', כדי שיפיק להם קמפיין חברתי חינוכי בנוגע לצריכת פורנו בקרב בני נוער. אחרי לא מעט לבטים ומבוכה לא קטנה החליטה אחת הקבוצות מכיתה י"א, שכללה שלושה תלמידים ותלמידה אחת – יהלי שיאון, עדן שרון, רועי עזר ואופיר בוגנים, לקחת על עצמה את המיזם. במשך שנה וחצי יצרו הארבעה מספר סרטונים שכוללים סרט דוקו קצר ומעורר מחשבה עם מומחים למיניות, סרטון בשם "הפעם הראשונה שלי" בו צעירים מדברים על הפעם הראשונה בה צפו בפורנו ושני תשדירי שירות שהאחרון בהם יצא קצת לפני סיום שנת הלימודים הנוכחית. הכל ברוח הומוריסטית וקלילה שעושה את הכל יותר נוח. את הקמפיין ליוותה הסקסולוגית הראשית של בית החולים שיבא ואחת המומחיות הגדולות בעולם בנושא, גילה ברונר, וחברים בעמותת "דלת פתוחה" שעוסקים במיניות בריאה.

הקמפיין מככב כיום באתר של האגודה לתכנון המשפחה, המייעצת באנונימיות לנוער ומתבגרים מגיל 12 ועד גיל 22 בנושא של מיניות, אינטימיות והתבגרות, וברור שלאתר שלהם נכנסים בני נוער במספרים גבוהים.

אחד התלמידים, יהלי שיאון, היום כבר בוגר בית הספר, החל ללמוד במגמה בכיתה י'. בכיתה י"א הוא וחבריו החליטו לקחת על עצמם את הפרויקט. "חשבנו שזה נושא מאוד מושך וחשוב שלא מדברים עליו בגלל איזה טאבו", הוא מספר, "לכן ידענו שאפשר לקחת את הנושא הזה למקומות מאוד רחוקים. זה נושא שבכל מקרה אנשים בדרך כלל צוחקים עליו בינם לבין עצמם, יש בו המון הומור אבל גם הסתרה. כלומר, בחברה הכללית מעדיפים לא לדבר עליו פומבית וצעירים לא ידברו על זה עם מבוגרים, אבל בקבוצות סגורות שם אין בעיה. אז הצגנו את זה בתשדירים. זה מעורר מבוכה וחוסר נוחות באנשים, אז נורא קל לצחוק מהנושא הזה".

ולכם?

"היו מי שנרתעו בהתחלה אבל שכנענו אותם. בסוף לא הרגשנו את המבוכה בפרויקט כי לדבר עם אנשים כל כך מקצועיים בנושא, כשהם לא מתייחסים לזה כמשהו מביך, עשה את זה נורא פשוט עבורנו. בסוף, בסך הכל, מדובר בנושא מאוד רציני".

ואיך החברים הגיבו?

"רוב הנוער אהב את זה. זה מצחיק וזריז והגיבו לזה טוב. לגבי המבוגרים, חלקם מאוד אהבו וחלקם לא הבינו את זה כל כך ולא התחברו. להם יש בראש שפורנו ומיניות זה דבר שלא מתייחסים אליו. אנחנו מנסים להבהיר לכולם שלא צריכים להיות רציניים לגבי הנושא הזה. הוא מאוד חשוב, אבל אפשר לקחת אותו יותר בקלילות ולא להימנע ממנו".

אתה מרגיש שיש בין החברים שלך מי שבסופו של דבר למד מזה משהו?

"המון חבר'ה בגיל שלנו אמרו לי שהם לא ידעו שהפורנו יכול לגרום לנזקים קשים. ואחרי שהם צפו בעבודה שלנו, כשהם נכנסו לקשרים, הם שמו לב שזה כן משפיע. הם הבינו שצריך להוריד את המינון, לצפות פחות ולהיות יותר ריאליים בעניין הזה".

חברה אחרת בקבוצה, עדן שרון אומרת: "הרבה ילדים צופים בפורנו וצורכים פורנו ביום יום, ולא מודעים למה שזה גורם לגוף ולתודעה. לכן החלטנו לקחת על עצמנו את הפרויקט. זו לא הייתה החלטה פשוטה ומהירה, לקח לנו זמן עד שלקחנו על עצמנו את הנושא. היו התלבטויות כי זה די מביך לדבר על פורנו ולהציג את הנושא בפני קהל מסוים. איך מתגברים על המבוכה? הבנו שזה נושא שצריך להבין אותו יותר לעומק בגלל שלא מדברים עליו ולא יודעים למה הוא יכול לגרום. חשוב שגם צעירים יבינו וגם ההורים שלהם. בסוף, אחרי כל הצחקוקים בזמן שהקרנו את הסרט, יש לי הרגשה שזה שינה באנשים משהו. שינה משהו בגישה, כי גם אנחנו, כשעשינו את הסרט, היו פעמים שאמרנו 'מעניין לדעת את זה ואת זה', אז אין לי ספק שגם אחרים לקחו מזה משהו איתם לחיים".

"אתה יודע איזה צחוקים הלכו בכיתה?", אומר אברמוביץ'. "עשינו קמפיינים חזקים אחרים, אבל עם הפורנו החלטנו ללכת על הצד הקומי כדי לעזור לאנשים להפיג את המתח. התחלנו לנהל שיחות על אתרי פורנו, הבאנו דוגמאות מהעולם, למדנו את החומר וגילה ברונר, שהיא אחת המומחיות העולמיות בתחום, עשתה הכל כדי לסייע לתלמידים. נרשמה הרבה מבוכה אבל בסוף כולם התגברו עליה והכל יצא מאוד מאוד מוצלח".

ברונר, שהקימה את השירות הסקסולוגי בבית החולים שיבא לפני 15 שנה וניהלה אותו עד לפני שנה, מספרת מדוע בכלל פנו לבית הספר בנושא. "מה שקרה הוא שהשירות הסקסולוגי מוצף בחבר'ה, החל מגיל 18, עם בעיות מיניות קשות", היא אומרת בקול ברור, "מדובר בבני נוער בריאים, ללא בעיות רפואיות, שלא נוטלים תרופות. הסיבה היחידה שבגללה יש להם בעיות ביצירת קשר היא צפייה ממושכת בפורונו שמתחילה מאוד מוקדם בגיל התבגרות. בממוצע הם מתחילים לצפות בפורנו בסביבות גיל 12, ובגיל 20 הם כבר מתפקדים לא טוב. לכן הרגשתי צורך עז לומר להם – תמתנו את השימוש בפורנו ואת האוננות מול הפורנו. זה יוצר שינויים במוח ובמערכת העצבים, בתפיסה וביכולת לקיים קשר אינטימי. מכיוון שאני אדם מבוגר אמרתי שלא נראה לי שלי תהיה לי השפה הנכונה לדבר עם צעירים וחשבתי מי יכול לעשות את זה. כששמעתי על המגמה באורט שפירא, והמליצו לי עליה כאחת הטובות, פניתי לרכז המגמה איתי, הסברתי לו את הבעיה והוא הסכים איתי שצעירים צריכים לדבר אל צעירים ומתבגרים אל מתבגרים בשפה שלהם.

"בסוף אני לא רוצה את התיכוניסטים האלה כפציינטים שלנו, עם קושי לייצר מערכת יחסים אינטימית על הרקע הזה. מערכת המין עוברת השפעות כי יש דברים מרתקים יותר מקשר אינטימי פנים אל פנים. התוצאה הייתה נהדרת. התלמידים המציאו סקר בקרב עשרות תלמידים ושאלו את החבר'ה שלהם כל מיני שאלות. הם עשו סרטון מאוד יפה שבו הם מצטטים את עצמם ומראיינים בני נוער וגם יצרו סרטונים פרובוקטיביים שהמסר שלהם היה 'מייק לאב נוט פורן'. כל היוזמה והיצירתיות היא שלהם".

איך בעצם הפורנו פוגע במי שצופה בו?

"הבנים והבנות אוכלים אותה כי זה משנה את סף הגירוי העצבי, והאזור היצירתי והאזור של הדמיון במוח מתכווצים. לכן הם לא מתפקדים טוב. בגלל הסרטים האלה הם מתחילים לחפור במקום להתארח בנרתיק כמו אורח מכובד. לכן אנחנו מקבלים כמויות עצומות של בנים ובנות שמגיעים עם נזקים בנרתיקים ושפשפות כרוניות, ומה שקורה שהשירות הסקסולוגי מטפל בעשרות צעירים שהיו צריכים להיות תקינים. הבנות סובלות מכאבים, וכשיש כאב אז 'אני כבר לא אוהבת סקס ולא רוצה ותרדו ממני', ובנים שמרגישים שמשהו לא תקין אצלם ומאבדים את הביטחון עצמי ואת היכולת ליצור קשר אינטימי. יש כאלה שמחליפים בנות זוג כל הזמן, מחליפים ומחליפים עד שהם מגיעים אלינו בגיל 30 כשהם לא מבינים למה אין להם קשר. זו האוכלוסייה שאנחנו עובדים איתה הרבה מאוד, בין גיל 20 ל-40. אנחנו עושים להם טיפולי תיקון ויודעים לטפל בזה".

כמה זמן לוקח לכם "לתקן" בסופו של דבר בחור בן 30?

"רק כדי לתקן את האפשרות ליצור קשר תקין עובדים כשנה".

הייתה מבוכה בעבודה מול בני הנוער?

"יש מבוכה, אבל ישבתי עם הקבוצה אישית והסברתי להם והם היו מדהימים ובוגרים מאוד. הייתה מבוכה עם בשלות. זה יכול לקרות גם לך ולי כשפתאום מדברים על הנושא הזה".

אילו עצות את יכולה לתת לתלמידים?

"אומר שהיום יש תחרות מאוד גדולה על סיפוקים ועונג. המוח נמצא בתחרות גדולה. יש המון דברים שמושכים ומענגים ומייצרים ריגוש מוחי גבוה ברמה של נוירוטרנסמיטורים ובעיקר דופמין. מכל הדברים שיש בניידים הפורנו עושה את מקסימום הריגוש. אני מציעה לצעירים למתן את השימוש. בגדול, אני ממליצה לא להשתמש בכלל בפורנו ולהתגרות עם דמיון, כי הם מאבדים את יכולת הדמיון במערכת האינטימית. העצה שלי נכונה לאנשים בכל הגילאים. המסר שלי הוא  – תנו לדמיון לעבוד, תיהנו מאהבה ותקטינו את השימוש בחומרים מיניים באינטרנט".

תלמידי אורט שפירא בצילומי את אחד הסרטונים

אבל פורנו זה לא דבר חדש. גם בעבר היו מגזינים כמו פלייבוי למשל.

"פלייבוי דורש דמיון, אתה קורא כתוב. אתה יודע מה, עדיף שיקראו סיפורים ארוטיים כי אתה צריך במוח להפעיל את אזור היצירה ואת המילים להפוך לתמונה. הפורנו משתק את החלק הזה של היצירה והדמיון והוא מוכר מסרים לא נכונים. הפורנו בוחר לך דמות של גבר שלרוב הבנים היא לא טובה. גם דמות הפרטנר לא טובה. בסוף צריך לבנות את המיניות שלכם ולא את מה שמכתיב לכם במאי שרוצה להרוויח מיליונים. ובסוף, אם אתם בכל זאת צופים בפורנו, תקטינו את הכמות".

ועצה להורים?

"לדבר על זה, אבל לדבר כללית. לא לדבר רק על סקס. להגיד שבאינטרנט יש המון דברים שמשקרים. לתת דוגמאות לילדים לפי הגיל. להראות שיש באינטרנט אלימות ודברים נוספים. להסביר שבאינטרנט יש הרבה דברים שבהם מרמים אתכם ושצריך להיזהר מזה. זה כמו שאתן נותנת לילדה בת ארבע להסתובב בעיר לבד. זה לא בגלל שהקניון רע, האינטרנט לא רע. אבל הילדים לא מסוגלים להעריך את הסכנות. המסר העיקרי הוא שהם לא יודעים איפה השקר ואיפה האמת. זה כמו שאתה לא מראה לבן ארבע סרט פעולה כי הוא לא מבדיל איפה עבדו עלי ואיפה לא".

תלמידי אורט שפירא בצילומים עם הסקולוגית גילה ברונר

הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו