הצפיפות בגנים, התקציבים החסרים: פאנל סוער בוועידת החינוך של כפר סבא

במסגרת ועידת החינוך של כפר סבא, שהתקיימה הבוקר במתחם הוט סינמה באושילנד, התקיים פאנל בנושא האתגרים של מערכת החינוך העירונית, בהנחיית כתב חדשות ערוץ 13, אלמוג בוקר, שבו הועלו הסוגיות הבוערות בחינוך בעיר. בפאנל, בו השתתפו מנהלת  אגף החינוך לשעבר, ח"כ אורלי פרומן (כחול לבן), יו"ר האופוזיציה בעיריית כפר סבא יוסי סדבון, סגן ראש עיריית כפר סבא עילאי הרסגור-הנדין והפעיל החברתי ויו"ר וועד שכונת 60 ערן ורנר, הוסכם על ידי כולם כי יש לחזק את מערכת ההוראה אולם היו גם סוגיות שנויות במחלוקת.

"די לקרוא את הדוח האחרון המשווה את תנאי העבודה של מורי ישראל אל מול מדינות ה-OECD אליהן אנחנו רוצים להידמות שלצערי שום דבר בו לא דומה", אמרה פרומן, "מורה מתחיל בישראל מרוויח 60 אחוז פחות מהממוצע. הפערים בין מורה מתחיל וותיק הם גדולים. וזו אחת הסיבות מדוע מורים לא רוצים להגיע למערכת".

באשר לסגירת הגנים בעיר שאל בוקר את סדבון: "היה קיץ סוער במיוחד כי נסגרו כאן שמונה גני ילדים בשנה האחרונה בשל מיעוט נרשמים. מצד שני רואים עליה משמעותית בתוצאות הבגרויות בעיר".

"אלו שתי שאלות נפרדות", השיב סדבון, "הבעיה היא לא בסגירת הגנים אלא בתהליך. הצרה הראשונה היא שלא שיתפו את ההורים ולא קבעו את הקריטריונים. ברור שאי אפשר לפתוח גן עם 5 או 10 ילדים, אבל צריך לדבר עם ההורים ולמצוא פתרונות. באשר לתוצאות הבגרויות – אנחנו לא מקום ראשון בשרון. העלייה שחלה יפה, אבל בעבר היינו במקום יותר טוב".

יוסי סדבון. צילום סלי לוי פרג'

ורנר: "אני לא מקבל את הטענה שגנים נסגרו בגלל העדר נרשמים. שנת הלימודים נפתחת עם גידול בנרשמים. מספר הילדים בממוצע בגן גדל מממוצע של 28 ילדים בגן ל-30, שני שליש מלאים עם 31 ומעלה ואחרים מלאים עד אפס מקום. ניהלנו בעבר מאבקים על שעת ארוחת הצהריים למשל והמפקחות אמרו לנו – 'על מה אתם נלחמים, תלחמו על מספר הילדים בגן שיעמוד על 26'. הן צדקו. בשנה שעברה היה גן אחד בודד בעיר שקיבל אישור חריג להכניס 36 ילדים. היום יש יותר מ-10 גנים כאלה. הגננות אומרות עד כאן".

ערן ורנר. צילום סלי לוי פרג'

הרסגור הנדין אמר בתגובה כי לדעתו הנתונים שגויים. "צריך לבדוק אותם", אמר, "מספר הילדים בגן זה נושא חשוב אבל צריך להסתכל על התמונה הכוללת. בגן של הבת שלי היו 32 ילדים. לפני שנה גרנו בטורונטו ושם היו לא פחות ילדים. אבל מערכת החינוך שם הייתה הרבה יותר טובה ממה שאנחנו רגילים אליה. השיטה הייתה שונה וגם התנאים הפיזיים. היתה הזנחה של שנים בתשתיות מוסדות חינוך בעיר. הם התפוררו. אלו היו מקומות מגעילים שהיינו שולחים אליהם את הילדים שלנו. עכשיו יש גל שיפוצים חסר תקדים. אז זה לא משמח שסוגרים גני ילדים, אבל צריך לדעת איך לנהל את תקציב העירייה. עכשיו כמשפצים והורסים גנים כדי לבנות מחדש – זה דבר גדול".

עילאי הרסגור הנדין. צילום סלי לוי פרג'

בוקר הזכיר את תוכנית החינוך האסטרטגית של פרומן בקדנציה הקודמת, שמשמעותה היתה ביטול האינטגרציה בכפר סבא. "לא ביטלנו את האינטגרציה", תיקנה פרומן. "העיר כפר סבא התברכה הרבה מאוד תושבים חדשים. הגיעו לעיר הרבה מאוד זוגות צעירים וילדים וזו ברכה ועדנה למערכת החינוך. בעת הזאת חשבתי שצריך לעשות מיפוי דמוגרפי של העיר. איפה יש יותר תלמידים ואיפה פחות. יש שכונות מתבגרות, האם נכון שתלמידים ייסעו מקצה אחד של העיר למשנהו כשהיא עמוסה בתנועה בבוקר? זה מצריך חשיבה מחודשת. לכן חשבתי ביחד עם צוותי החינוך, אנשי הציבור וההורים שמה שהתאים לכפר סבא לפני 40 שנים לא מתאים בהכרח היום".

אורלי פרומן. צילום סלי לוי פרג'

"אורלי אני מברך אותך על הרעיון", אמר סדבון. "אבל אני לא קולט איך תוכנית שהושלמה לפני למעלה משנה לא זכתה לדיון במועצת העיר, לא תוקצבה ולא נבנו אבני הדרך ליישום שלה ופה אני רואה כישלון גדול".

בוקר: "למה זה תקוע?".

ורנר: "ראש העיר הבטיח שעם היכנסו לתפקיד יושלם התהליך. כמעט שנה מאז התקיים דיון אחד בלבד בוועדת החינוך ואני מתפלא, כי בנושא של מעורבות ציבור ושקיפות יש פה פספוס".

בשלב בו ניתן לקהל לומר את דברו אמר המורה אליאב שילור: "בפאנל היקר הזה לא יושב איש חינוך אחד שבא מהשטח. לא מורה ולא גננת. יש פה פוליטיקאים ומנהלים אבל אותנו המורים לא משתפים. הגיע הזמן שנשב בקדמת הבמה עם כולם. לגבי כפר סבא, אני חש כמורה פער אדיר בין ההצהרה לביצוע. במשך 15 שנה אני פונה למנהלת ומבקש כך וכך והיא אומרת 'אין תקציב'. אין אישורים אפילו על הדברים הפעוטים. מעבר לכך, כשבאים ואומרים 'תחנכו ותלמדו', אז אם אני נכנס לכיתה והמקרן לא עובד אז הרסתם לי שיעור. בסוף אני נאלץ לחזור ללוח. לדבר גבוהה אפשר, אבל בשטח אנחנו צריכים עזרה. כשמספרים על גנים שנסגרים – אני לא מבין את זה. זה סיפורים. כמו שאני מכין מערך שיעור מראש וכמו שאני מגיש את התלמידים לבגרות, אז הציפייה שלי מהראשים הגדולים שיכינו תוכנית מסודרת ולא יופתעו למשל מגידול באוכלוסייה".

המורה אליאב שילור. צילום סלי לוי פרג'

"לא מספקים דברים בסייסים לעובדי החינוך", הסכימה יו"ר סניף השרון בהסתדרות המורים ענת רז, "מקרר, מתקן מים וכוסות הרבה פעמים אין. ארגוני המורים מספקים את זה במקום להיות אמונים על הזכויות. כראש סניף אני מתעסקת השכם וערב, גם בכפר סבא, ב'אין לי מתקן מים' ובתקציבים שלא מועברים ממשרד החינוך. אנחנו לא אמורים להתעסק בזה. לדעתי, ברגע שאנחנו מוציאים את האצבע מן הסכר תיווצר בעיה גדולה יותר במשרד החינוך".

גננת בשם אביבית אמרה: "אני חושבת שהפיל הגדול זה מספר הילדים בכיתה. יש לי 34 ילדים. שמעתי פה על גנים של 36. כשזה אחד וזה חריג, אז אולי זה יכול לעבור. איך ארגוני המורים מאפשרים שזה יקרה? איך אפשר לעבוד רק על כיבוי שריפות?".

פרומן הגיבה ואמרה: "שנים אף אחד לא חשב לגעת בנושא הגיל הרך. כשהייתי מנהלת מחוז תל אביב התחלפו חמישה שרים וחמישה מנכ"לים. כל אחד הביא את הצוות שלו והמערכת מטלטלת. כל שנה וחצי בממוצע מתחלף שר. אין רציפות, אין יציבות ואף שר לא מחויב לרפורמה שקודמו התחיל".