המתמודדים לראשות עיריית כפר סבא
המתמודדים לראשות עיריית כפר סבא

מערכת החינוך של כפר סבא: המתמודדים לראשות העיר עונים על השאלות הקשות

הבעיות, האינטגרציה, החזון: שאלנו את תשעת המתמודדים לראשות העיר שלוש שאלות זהות על מערכת החינוך העירונית. כל התשובות

פורסם בתאריך: 10.8.18 12:23

"נשמור על עקרונות האינטגרציה"

צביקה צרפתי

צביקה צרפתי. צילום רמי זרנגר

הבעיה והפתרון: “ראשית, אני מאמין במערכת החינוך שלנו, מערכת חינוך מצוינת שנמצאת בעשירייה הפותחת בכל המדדים. מערכת שתפקידה הוא לבנות חברה אנושית. אני נפגש עם המורים המצוינים שלנו, עם התלמידים האיכותיים ועם הבוגרים שלנו. בוגרים ערכיים ומצליחנים, בוגרים המתגייסים לצבא ביחידות המובחרות ביותר, שמקימים סטארט-אפים, כותבים מחקרים מדעיים, מקבלים תארים אקדמאים, עושים אקזיטים, ממציאים אלגוריתמים וחש גאווה אמיתית. עם זאת אני חושב שתמיד יש מה לשפר, לשאוף ליותר ואני יודע שיש מחסור במורים בכל הארץ. זה המקום לקרוא מכאן לצעירים שמקבלים החלטה מה ללמוד – לימדו את תחום ההוראה, היו משפיעים על דור העתיד. אנחנו עושים כל שביכולתנו על מנת לקבל לשורותינו מורים מצוינים אך חשים בחוסר”.

האינטגרציה: “נשמור על עקרונות האינטגרציה שהוכיחה את עצמה בכפר סבא. האינטגרציה היא אבן יסוד של העיר, השילוב וההיכרות של התלמידים עם כל תלמידי העיר, מכינה את הבוגר לעתיד, לכור ההיתוך של הצבא, לחברה צודקת יותר. מרקם החברה הכפר סבאי מושתת על האינטגרציה ואני מאמין שבגלל האינטגרציה אחוזי ההתנדבות בעיר כפר סבא הם יותר מכל מקום אחר, אחוז ההתגייסות לצה”ל עומד על 86 אחוז והוא מבין הגבוהים בארץ ולא בכדי. עד כה שמרתי על העקרונות הללו ואני מבטיח להמשיך ולשמור על המרקם הקיים ועל הערך החשוב הזה”.

החזון: “מערכת חינוך טובה, ערכית ומקצועית חייבת להיות מושקעת בתקציבים ולכן אמשיך להקצות למערכת החינוך יותר מ-40 אחוז מהתקציב, כפי שעשיתי עד כה. אמשיך במדיניות התאמה חינוכית לכל ילד על מנת להעצים את האינדיבידואלי של הבוגר, אפעל שכל ילד, ילדה, נער ונערה יוכלו למצוא את מקומם להתפתח וללמוד במערכת החינוך העירונית – אפתח מגמות חדשות, הרחבת תוכנית חינוך אישי חינם לתלמידים שצריכים חיזוק במקצועות שונים, קידום תוכנית לטיפוח מצויינות שיעלו משמעותית את הישגי התלמידים, קריית חינוך מעצימה עם בתי ספר דמוקרטי, סדברי וכיוצא בזה, פיתוח מגמות חדשות. אמשיך לפתח את מרכזי הלמידה בבתי הספר תוך מענה לשעות הפנאי. אני מאמין בערכים והטמעת ערכים כגון בגרות ערכית. אני רואה חשיבות עליונה בהשקעה בדור העתיד ואף בזמן כהונתי כראש עיר הקמתי אגף נוער. בנוסף, שיפצנו את בית הנוער על מנת לייצר בית אחד לכל בני הנוער בעיר. זאת במקביל להתאמת מערכת החינוך לעידן הדיגיטלי להכין את הבוגרים שלנו לדור העתיד”.

 

"אוביל את העיר למקום הראשון בארץ בזכאות לבגרות"

יוסי סדבון

יוסי סדבון

הבעיה והפתרון: “מערכת החינוך בכפר סבא אינה ניצבת במקום הראוי לתושביה והעיר מדורגת במקומות האחרונים מבין הרשויות בזכאות לבחינות הבגרות באזור השרון. לכפר סבא נחוצה מערכת חינוך איכותית שתיתן מענה רציף מגיל ינקות ועד בגרות – כולל מענה מלא ומקצועי לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים ולתלמידים מצטיינים. נדמה כי מערכת החינוך בכפר סבא קפאה על שמריה ואינה מתחדשת מזה שנים. מצופה ממערכת חינוך להתאים עצמה לצרכים השונים של כל תלמידה ותלמיד ובו בזמן להכינם לאתגרי המאה ה-21. כראש עיר, אדאג לעדכן ולחדש את מערכת החינוך בכפר סבא בהתאם לנדרש בימים אלו ואובילה למקום הראשון בארץ בזכאות לבחינות הבגרות – בשאיפה להגיע ל-99% הצלחה. עוד אפעל להגדלת היקף מוסדות החינוך בעיר, במקביל להעצמתם וטיפוחם של אלו הקיימים. לנגד עיני עומדים גם סגלי ההוראה והנהגות ההורים ובכוונת לייצר קשרי עבודה פוריים עמם למען הילדים כל כולנו במערכת החינוך”.

האינטגרציה: “בכוונתי לשמר את האינטגרציה במערכת החינוך. יחד עם זאת אפעל להתאימה לשינויים הדמוגרפיים שחלו בעיר למען מענה מתאים לכל תלמידה ותלמיד”.

החזון: “אנו, תושבי כפר סבא, ראויים למערכת חינוך פורצת דרך ומתקדמת שתסב לכולנו גאווה גדולה. בכוונתי לשמש כ’ראש רשות החינוך העירונית המקומית’. בהובלתי, ובשותפות עם כלל הגורמים במערכת החינוך העירונית: מחלקת החינוך, משרד החינוך, ההורים והקהילה כולה, ניישם מודל של ‘פדגוגיה מוניציפאלית’ למען טיפוח רב תחומי של מערכת החינוך בעיר – הפורמאלי והבלתי פורמאלי כאחד. כראש עיר אספק למערכת החינוך את מירב הכלים שיאפשרו לה לפעול למיצוי הפוטנציאל הגלום בכל אחד ואחת מן התלמידות והתלמידים בכפר סבא על פני כל הרצף החינוכי – מינקות ועד לבגרות. כפר סבא תוביל בכל תחומי החינוך – במערכות הפורמאליות והבלתי פורמאליות שיפעלו בשילוב לאורך כל שעות היום. בכוונתי לתקצב באופן הולם השקעות בתשתיות כדי לחדש את מוסדות החינוך בהתאם לפדגוגיות החדשניות והעדכניות ביותר. אדאג למתן מענה הולם לילדים בעלי צרכים מיוחדים ותלמידים מצטיינים למען מיצוי מלא של יכולותיהם. כפר סבא תהיה עיר בה הקהילה כולה שותפה בעשייה החינוכית למען הובלת ילדינו אל עבר עתידם באופן הטוב ביותר. אטמיע את הביטוי ‘עד אחרון התלמידים’ הלכה למעשה. החינוך הוא הלב הפועם של חיינו וכל תלמידה ותלמיד הם עולם ומלואו וזה בסיס תפיסת עולמי”.

 

"אקצה 50 מיליון שקל לשיפוץ העל יסודיים"

יובל לוי

יובל לוי

הבעיה והפתרון: “התוצאות מדברות בעד עצמן. החינוך בכפר סבא נמצא במדרון תלול, ואם לא נבצע מיד שינויים משמעותיים המצב רק ילך ויחמיר. זה מתחיל עם הניראות. בתי ספר במצב פיזי ירוד. סביבת לימודים לא נאותה, וזה ממשיך לעולם התכנים והערכים.
“כראש העיר של כפר סבא אני מתכוון לשים את החינוך בראש סדר העדיפות שלי ולקדם גישות שמעודדות חדשנות ויצירתיות. בכל העולם הבינו שצריך לצאת מהקופסה ולהכין את התלמידים למקצועות העתיד. המקצועות של היום ייעלמו מחר, ואם לא נכין את הילדים שלנו לעתיד הם ימצאו את עצמם מאחור כשהם מובטלים ומתוסכלים. ברמה הפרקטית, אכניס תכניות לימוד חדשות למערכת, נקים חטיבות ביניים חדשות ותיכון נוסף כדי שנקלוט את אלפי התלמידים בעיר. אני מדבר על בניה של לפחות שתי חטיבות ביניים חדשות. צריך לשפץ ולדאוג לסביבת לימודים חדשנית בבתי הספר. כבר הודעתי שכראש עיר בכוונתי להקצות 50 מיליון שקלים לשיפוץ מוסדות החינוך העל יסודיים בעיר, ובכלל זה לבנות כבר בשנתיים הראשונות לכהונתי חטיבת ביניים חדשה תוך חילופי קרקעות ופינוי חלק מהמוסדות הקיימים”.

האינטגרציה: “זו סוגיה שיש בה לא מעט דעות לכאן ולכאן. העמדה שלי היא ברורה. צריך לקיים אינטגרציה. גם כאשר מפזרים את חטיבות הביניים ברחבי העיר. באופן הזה גם נקטין את הצורך בהסעות של אלפי תלמידים כל בוקר, נחסוך את ההוצאה של כמאה אוטובוסים כל בוקר בשעות העומס למרכז העיר וכמובן גם את ההוצאה הכספית שנפנה למקומות אחרים לקידום החינוך”.

החזון: “אמרתי, ואבצע – בכוונתי להביא לכפר סבא שלוחה של מוסד אקדמי מוכר כדי לפתח ייחודיות עבור בתי ספר העל יסודיים. אמרתי שהחזון שלי הוא מאוד פשוט: להכין את הילדים שלנו למקצועות המחר. צריך להתאים את החומר הנלמד והמיומנויות לקצב החיים המהיר שמשתנה כל הזמן; שיטות לימוד חדשניות, מרחבי לימוד ייחודיים תגבור של מקצועות הליבה, לימוד אנגלית כבר בגני הילדים ועוד. יש מודלים מצליחים שיושמו בעולם של חינוך למצוינות. אני מאמין שכפר סבא יכולה להיות העיר הראשונה בארץ בה החינוך באמת מכין את הבוגרים ללימודים אקדמיים ואף מקנה להם כישורי חיים וכלים להצליח בחיים. הילדים שלנו לומדים מבוקר עד ערב, אבל מעט מאוד מזה באמת עוזר להם לבנות חיים מוצלחים ומאושרים”.


הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו


"כפר סבא תהיה עיר החינוך העצמאית הראשונה בישראל"

רפי סער

רפי סער

הבעיה והפתרון: “כבר תקופה ארוכה שמערכת החינוך בכפר סבא סובלת ממשבר אמון עמוק. הורים מרגישים שטובת הילדים אינה השיקול המוביל בתהליכי קבלת החלטות בעירייה, מנהלים מרגישים שמונחתות עליהם הוראות ללא כל התייעצות עימם וסייעות מתלוננות על חוסר הערכה ועל תנאי העסקה פוגעניים. ניראה כי העירייה וההורים מצויים במאבק מתמיד, וכי את המחיר משלמים הילדים וצוותי החינוך. הנושא הזה עולה בכל מפגשי התושבים שאני עורך, בפניות שמגיעות אלי מהורים ומאנשי חינוך, והוא מחלחל גם למערכת היחסים בין המורים והתלמידים: כ-70 אחוז מתלמידי העיר מדווחים כי אינם מרגישים בנוח לפנות למורה בעת משבר. שיקום האמון בין ההורים, אנשי החינוך והעירייה, הוא תנאי בסיסי לשיפור החינוך. שיקום האמון יתבסס בראש ובראשונה על החלטה גורפת כי השיקול המוביל בכל החלטה חינוכית יהיה טובת הילדים. כמו כן, התחייבתי כי מיד עם כניסתי לתפקיד ראש העירייה אקים מועצת חינוך עירונית בעלת מעמד סטטוטורי. במועצת החינוך יהיו שותפים נציגי המנהיגות החינוכית בעיר, ההורים, התלמידים והנהלת העירייה. כפר סבא תהיה העיר הראשונה בישראל בה החלטות חינוכיות יתקבלו במשותף”.

האינטגרציה: “אני חושב שרבים מבלבלים בין המושגים ‘אינטגרציה’ ו’חיטוב’. הכוונה באינטגרציה היא לשילוב בין תלמידים משכונות שונות בעיר, מתוך הנחה כי השכונות נבדלות זו מזו. מעבר לכך שהאינטגרציה מזמנת לתלמידים אפשרות להכיר ילדים השונים מהם, היא מאפשרת לתלמידים שהתקשו מבחינה חברתית להכיר חברים חדשים ולפתוח דף חדש בחייהם החברתיים ואף בלימודים. כעקרון, אני תומך באינטגרציה, אך צריך לזכור כי ראשיתה בשנות ה-70, כשהעיר מנתה כ-35 אלף תושבים. כיום, כשאנו קרובים ל-110 אלף תושבים יש לאמץ מודל חלופי, השומר על העיקרון האינטגרטיבי, ובו בזמן, נותן מענה לשיקולים תחבורתיים. קיימים מספר מודלים, כשאחד מהם הוא ה’אינטגרציה ברבעים’. המשמעות היא לחלוקת העיר למספר אזורים, שבתוך כל אחד מהם מתקיימת אינטגרציה אזורית. כמו כל החלטה משמעותית בחינוך, אביא את הנושא לדיון במועצת החינוך העירונית, נציג את החלופות השונות ואת המשמעות של כל אחת מהן, ונקבל יחד את ההחלטה הטובה ביותר עבור ילדי כפר סבא”.

החזון: “התחייבתי לקחת אחריות מלאה על החינוך. אפעל מול משרד החינוך להעברת מקסימום אחריות וסמכויות ממשרד החינוך לעירייה; החל מסמכויות הקשורות למה ילמדו הילדים שלנו ואיך ילמדו ועד לסמכויות הקשורות למי ילמד אותם. משרד החינוך מבין כי הרשויות נבדלות זו מזו ביכולתן המקצועית לנהל את החינוך בתחומן, ומוביל מהלך של רגולציה דיפרנציאלית. כפר סבא תהיה עיר החינוך העצמאית הראשונה בישראל”.

 

"כיתות קטנות שווה הישגים גדולים"

מירית שקד ברק

מירית שקד ברק צילום אבישג שאר-ישוב

צילום אבישג שאר-ישוב

הבעיה והפתרון: “הבעיה הקשה ביותר בעיניי היא בעיית הצפיפות בכיתות. זו בעיה מוכרת, ויחד עם זאת אינה מטופלת כראוי. צפיפות בכיתות משפיעה באופן ישיר על היחס האישי לכל תלמיד ותלמידה. כך הופכים ילדים מסויימים לשקופים במערכת ואינם ממצים את הפוטנציאל הגלום בהם. הפתרון לבעיה הוא הקטנת מספר התלמידים בכל כיתה. לפני כחמש שנים הובלתי את הקמת בית הספר ‘רמות’ בהוד השרון, שם טבעתי את המונח שהפך להיות עובדה בשטח – כיתות קטנות שווה הישגים גדולים. את ההישג שהשגנו שם אשיג גם פה בכפר סבא”.

האינטגרציה: “סוגיית האינטגרציה היא סוגייה מורכבת. חשוב לגשת אליה בפתיחות מחשבתית ובגישה פרגמטית וחדשנית. אין כאן תשובה נכונה ולא נכונה, נדרשת יצירתיות ומחשבה חופשית ותעוזה על מנת לייצר פורמט חדש שאינו בעד או נגד האינטגרציה, אלא כזה שיודע לבחון היכן האינטגרציה נדרשת והיכן לא, היכן ראוי לממש אותה והיכן לא. כל זאת בראי טובת הילד, ובשקיפות ובשיתוף מלא של הנהגות ההורים ובתי הספר”.

החזון: “שלושה דברים הם ליבת התפיסה החינוכית שלי והם הנושאים שבהם אטפל מיד עם הכניסה ללשכת ראש העיר: יום הלימודים הארוך; הכנסת תכני העשרה כבר בכיתות הנמוכות – אנגלית, פיזיקה, שחמט, אומנות, מוסיקה ועוד; צמצום מספר התלמידים לעד 27 תלמידים בכל כיתה, וכך לאפשר לצוות החינוכי יחס אישי לכל תלמיד ותלמידה”.

 

 

"אבטל את אזורי הרישום לבתי הספר היסודיים"

עילאי הרסגור הנדין

עילאי הרסגור-הנדין צילום ליאור פילשטיינר

צילום ליאור פילשטיינר

הבעיה והפתרון: “הבעיה הבולטת ביותר, שהיא השורש לשאר הבעיות, היא חוסר השיתוף בקבלת ההחלטות. יש תחושה חזקה של ניתוק, שבסופו של דבר מתבטאת באי מענה לצרכים שעולים מהשטח, אם כשמדובר במתכונת הפעלת היול”א, אם כשמדובר בשיפוץ מבני חינוך ואם כשמדובר בתכנים כמו הכנסת עמותות הדתה לבתי הספר נגד רצון ההורים. לעירייה יש השפעה עצומה על החינוך, לא פחות מאשר משרד החינוך, והיא חייבת לעשות את השינויים ביחד עם ההורים במקום להנחית עליהם גזרות. זה מה שעשינו בחינוך הסביבתי כשהייתי מופקד עליו, שהפך לאחד התחומים המוצלחים במערכת החינוך. נכניס תכני לימוד מעודכנים באופן פלורליסטי ודמוקרטי וגם תכני העשרה במקצועות ההייטק, תחום ממנו אני מגיע ומכיר אותו היטב”.

האינטגרציה: “האינטגרציה היא אחת הסיבות המרכזיות לאופי המיוחד של כפר סבא. היא איפשרה ליצור חינוך איכותי אך לא אליטיסטי. בכוונתי לשמור על האינטגרציה, אבל להתאים אותה לגודלה הנוכחי של העיר שמחייב חלוקה לאזורים. השכונות המערביות והמזרחיות יקבלו חטיבות משלהן, תוך ערבוב בין התלמידים ברדיוס הגעה סביר אליהן”.

החזון: “אבטל את אזורי הרישום לבתי הספר היסודיים, באופן שייצור תחרות ביניהם ויאפשר גם לבתי ספר ייחודיים להיכנס לעיר בקלות רבה יותר. בכל מקרה, תלמידים שירצו ללמוד ליד הבית יקבלו עדיפות, אך בתי ספר שלא יעמדו בסטנדרט הגבוה שמצופה מהם יצטרכו להתאמץ יותר”.

 

"נפתח קו טלפוני חם לטובת הורים ותלמידים"

יאיר אברהם

יאיר אברהם. צילום יפית צרפתי

צילום יפית צרפתי

הבעיה והפתרון: “הבעיה העיקרית היא שמרנות והיעדר חזון, שהביאו לכך שהמערכת לא התאימה עצמה לצרכים של הלומד במאה ה-21 ולכן אינה מספקת מענה לציפיות הגבוהות של ההורים והתלמידים המעוניינים לבחור בית ספר ומסלול לימודים המתאים להם. המערכת כיום ממשיכה להעביר את הילדים ב’פס יצור’ אוטומטי, כלומר אינה מבחינה בחוזקות ובהעדפות של התלמיד ואינה מפתחת אותן. כתוצאה מכך, תלמידים רבים משועממים ובית הספר נתפס כמקום לא רלוונטי לעתידם, ולבטח לא מקום שמעודד מוטיבציה סקרנות ולמידה עצמית. ראש העיר המיתולוגי של כפר סבא, מר זאב גלר, הבין שחינוך מצמיח עיר. הוא אמר: ‘אקים מערכת חינוך איכותית והדברים האחרים כבר יסתדרו מעצמם’, וזו גם התפיסה שלנו. קבענו חזון להיות ‘עיר החינוך המובילה של ישראל’ וזה ימומש באמצעות תכנית מרשל, שתביא לחידוש מוסדות החינוך והנגשתם מבחינה תחבורתית. התכנית שלנו תעצב מבנים וסביבות למידה חדשניות אשר יאפשרו לא רק למידה אחרת אלא יצמיחו סביבם חיי תרבות ספורט ופנאי, וכן חיי קהילה משותפים לילדים ולמבוגרים”.

האינטגרציה: “התכנית האסטרטגית החדשה הציפה את שאלת האינטגרציה עקב כוונתה לחלק את העיר לשלושה מתחמים. אנחנו מתנגדים לחלוקה הזו לא רק משום שהיא פוגעת באינטגרציה, אלא היא מגבילה עוד יותר את אפשרויות הבחירה, ובנוסף לכך מותירה את הבעיות הקיימות בחטיבות הביניים העצמאיות, וזו טעות קשה. מערכת החינוך תוכל לממש את ערך האינטגרציה כאשר נצמצם פערים כבר בבתי הספר היסודיים – כאשר תלמידים מאוכלוסיות מוחלשות ירכשו מיומנויות יסוד חזקות הם יוכלו להתקבל למגמות ייחודיות ולמסלולים יוקרתיים בתיכון, ואז נדע שהצלחנו לממש אינטגרציה”.

החזון: “עיר חינוך היא תפיסה כוללת שמחויבת לאפשר לכל תלמיד למצות את כישוריו. עם בחירתי נבצע שלושה מהלכים מידיים: המהלך הראשון הוא לפתוח קו טלפוני חם לטובת הורים ותלמידים, לשמש עבורם כתובת. אם עד היום חשו התושבים לבד מול הביורוקרטיה, אם הפריע שהמורה או הגננת לא מצליחות לפתור בעיה, אם רק בבית הספר השני יש את מגמת הלימוד שרצית, אם התלוננת והרגשת שאין עם מי לדבר. זו המהות של “קול החינוך”. לאחר מכן, נקים מועצה ציבורית לחינוך מקרב אנשי אקדמיה עסקים וקהילה בעיר שתגבש יחד אתנו את התכניות לשינוי פני החינוך בעיר. מהלך שלישי יהיה הקמת קרן שתגייס משאבים לחינוך”.

 

"אגף חינוך שעובד בשת”פ עם ההורים יכול להוביל לשינוי"

הדר לביא

הדר לביא. צילום נטלי קוסקי

צילום נטלי קוסקי

הבעיה והפתרון: “מערכת החינוך העירונית שלנו סובלת בשנים האחרונות מחוסר אמון עמוק של ההורים בה. הסימפטום של חוסר האמון הם המאבקים שאנחנו רואים חדשות לבקרים: החל מריחות הביוב בגולדה, דרך הקומה השלישית בדבורה עומר וכלה בצורה נרחבת במערך גני הילדים הנוכחי. יותר מהמאבק, מטרידה הדרך של העירייה להתמודד עם התושבים. לרוב מבטלים את דעתם, לא מראים קשב ולא משקפים מידע בסיסי לציבור. הדרך לפתור את הבעיה העמוקה הזאת היא מנהיגות שמביאה שינוי תרבותי ארגוני בעירייה. זו תהיה עירייה שמקשיבה לתושב ולא מסבירה לו שהוא טועה. עירייה שמשתפת את התושבים בנתונים שהם מבקשים, פשוט כי הם ביקשו. עירייה יצירתית, חושבת ומתבססת על שיתופי פעולה”.

האינטגרציה: “אין חולק על ההערכה שהאינטגרציה בארץ נכשלה פדגוגית. זו מדיניות שנועדה לתת בסיס חינוכי שווה לאלו שלא התחילו מאותה נקודה סוציו אקונומית, והביטוי המרכזי שלה הוא הקמת חטיבות ביניים בארץ. כל דוח ועדה חינוכית בארץ ממליץ על ביטול חטיבות הביניים, וכך אעשה. כפר סבא בראשותי תנהיג מערכת חינוך דו שלבית: א’-ח’, ט’-יב’. עם זאת, האינטגרציה בכפר סבא הצליחה מבחינה קהילתית – היא גורמת לתחושת קירבה וזהות של תושבי העיר, גם כשהגענו לגודל של 90 אלף איש לפני כעשור. בכוונתי לשמר את היתרון הזה באמצעות עשייה קהילתית מסודרת: הקמת אגף קהילה, מיפוי הקהילות השונות בעיר, הקשבה להן ולצרכים שלהן וחיבור ביניהן”.

החזון: “אני בהחלט חושבת שאגף חינוך קשוב, שעובד בשיתוף פעולה עם ההורים, יכול להוביל לשינוי משמעותי. זה אולי נשמע יוצא דופן כרגע, אבל זה בהחלט אפשרי, ובדרך זאת ניישם את הדברים כשאבחר. מעבר לזה יש עוד נושאים רבים לטפל בהם כמו שיפוץ המבנים הישנים בהתאמה לסביבה פדגוגית של המאה ה-21, בנייה מחדש של מערך גני הילדים בהתאמה לצרכים בשטח, הכנסת מסגרות חינוך אלטרנטיביות לעיר, הכנסת פדגוגיה שמתאימה לתקופתנו ועוד”.

 

"הדבר הראשון שאטפל בו זה החינוך המיוחד"

משה נח

משה נוח. צילום פרטי

הבעיה והפתרון: “הבעיה הגדולה בחינוך זה התקציב, אין חלוקה שווה, הכיתות דחוסות ויש יותר מדי תלמידים. אנסה לצמצם ל-26 ילדים בכיתה, גם אם צריך לבנות יותר בתי ספר”.

האינטגרציה: “אני חושב שהשאלה מיותרת, צריך שיהיה חיבור בין כל הסקטורים, שילוב נכון ויחס שווה. בין אם זה בן או בת, דתי או חילוני. כולם שווים.

החזון: “הדבר הראשון שאטפל בו זה החינוך המיוחד. אקדם רפורמות כדי להקל על התלמידים עם הצרכים המיוחדים”.

תגובות

אין תגובות

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"צומת השרון כפר סבא"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר