כשאורלי פרומן, מנהלת אגף החינוך בעירייה בשנה וחצי האחרונות, תושבת כפר סבא, נכנסה לתפקידה גם באופוזיציה וגם בקואליציה מחאו כפיים. אחרי שנים בהם מערכת החינוך העירונית התמודדה עם בעיות מגוונות ובינוניות, סוף סוף נכנס מנהל שיש לו קבלות. עם ערך בויקיפדיה ופרסים שצברה, ואחרי שהייתה מנהלת בית ספר, ראש אגף החינוך ומנהלת החינוך העל יסודי בעיריית רמת גן, מנהלת מחוז תל אביב במשרד החינוך ומנכ"לית משרד התרבות והספורט – היא באה לתקן את הבעיות בבית.
היא אמנם לא תאמר זאת, אבל מערכת החינוך שירשה לא הייתה לרוחה. עובדה, היא החליפה מיד את כל מנהלי האגפים והחליטה על הכנת תכנית אסטרטגית לחינוך – זו שתוצג כאן מיד. היא מעידה על עצמה כמנהלת קשוחה, דקדקנית וחסרת פשרות, וככזו הציבה למערכת החינוך העירונית יעדים שאפתניים. בין השאר, היא רוצה להעלות את שיעור בעלי תעודות הבגרות מכ-82 אחוז ליותר מ-90, ולהגדיל את שיעור המתגייסים לצה"ל.
התוכנית החדשה, שתוצג להורים ביום ראשון הקרוב, בשעה 19:30, באירוע פתוח לציבור באודיטוריום ספיר, היא מתווה וחזון שיש עוד להגשים. כסף, לטענת פרומן יהיה לכך ואת הבסיס היא כבר יישמה בפועל בשנה וחצי האחרונים. אחרי שתיישר את הקו עם ועדי ההורים התוכנית, שעוד עשויה לעבור שינויים, תוצג לאישור מועצת העיר ומשם יחלו להפיק תכניות עבודה.
תחילה נוצרו צוותי משימה בנושאים שונים: הגיל הרך עד גיל שש, מבנה מערכת החינוך, קידום הישגים, ייחודיות בתי הספר, ילדים שוני צרכים ופנאי וקהילה. לדברי פרומן ישנם ארבעה "מנופי שינוי": "פדגוגיה מוניציפלית", אוטונומיה, ייחודיות והכרה בשונות" ו"פתיחות, חדשנות ויצירתיות".
"אנחנו רוצים לקחת אחריות על כל אדם ועל הקהילה, במובן הכי רחב", היא מסבירה על המנוף הראשון, "יש שמפרידים בין חינוך פורמלי לבלתי פורמלי. אני לא אוהבת את המושג הזה. ילד שיצא מהבית פוגש בבוקר את הצוות, עובר אחר כך לחוגים ופוגש מבוגרים שהם חלק מתהליך חינוכי אחד. זה אותו ילד", לדבריה, חשוב לה מאוד שכל המערכת מבית הספר, דרך הצהרונים ועד החוגים, גם אם הם פרטיים, יהיו תחת פיקוח אגף החינוך וייקחו חלק בתוכנית.
בהמשך, היא מוסיפה: "גנים עירוניים פועלים רק מגיל שלוש, אבל הם נמצאים במסגרות חינוך עוד קודם לכן. יש רשתות חינוך שמעורבות בעיר, יש פנימיות. לא חשוב אם זה מוסד עירוני או של רשת, כל הפסיפס הזה יושב אצלנו בעיר ולכן יש לאגף החינוך אחריות ולכן ישבנו עם כל המנהלים בשולחנות עגולים. אם מנהלים באים אליי עם רעיונות טובים ונעשו שיעורי הבית, אני אומרת בבקשה. אין דבר שהוא בלתי אפשרי מבחינתי. אין דומה בית ספר אחד למשנהו, ואני אומרת למנהלים שלי כי צריך אומץ להתנסות. אם הרעיון טוב אני אומרת להם 'לכו על זה', בשום שכל, בחשיבה. חשוב לי לייצר סביבה שמעודדת צמיחה והעזה. זה גם קשור לאוטונומיה. אני בהחלט רוצה לתת למנהלים חבל ארוך. כך אני יוצרת לילדים חיים טובים בבית הספר".
אורלי פרומן. צילום: עזרא לוי
על פי התוכנית, העיר תחולק לשלושה מרחבי חינוך וקהילה. לכל מרחב יהיה מינהל קהילתי ייעודי במטרה לשמר את הרצף החינוכי בכל אזור. גם מוסדות החינוך ישויכו לאותם מרחבים קהילתיים ולאשכולות בהתאם לפיזור הגיאוגרפי ולצרכים העירוניים. "זה מודל שעובד כבר ב-70 ערים, לרבות ערים שהיינו רוצים להידמות להן. הרעיון הוא ליצור עוד נדבך בתפיסה שאומר שלקהילה יש השפעה מכרעת על איכות החיים", מסבירה פרומן, "כשאתה כבר לא עיר קטנה, אתה צריך לכוון את זה. צריך לגבש תפיסה קהילתית חדשה שתחתיה יהיו מאוגדים כל הגופים שעוסקים בחינוך במרחב הזה. כל מוסדות החינוך שישויכו למרחב הזה, ניצור בהם פעילויות לשעות אחר צהריים והערב, לא רק בבתי הספר אלא במבנים נוספים. זה מה שנקרא עירוב שימושים".
- רוצים לדעת עוד על נושאי חינוך בכפר סבא? הקליקו כאן.
באגף החינוך גם רוצים להתאים את המבנים ולשפר את התשתיות, לערוך שיפוץ עומק ושדרוג תשתיות במבני החינוך ובחצרות, פיתוח סביבה לימודית מעוצבת חווייתית ומאתגרת ופיתוח תשתיות תקשורת שמתאימות למחר.
ולא רק שיפוץ מציעה פרומן. היא ממליצה על הקמת בתי ספר ומרכזים עירוניים חדשים, הקמת שתי חטיבות ביניים חדשות, תיכון נוסף בקרית התיכונים, הקמת מרכז מעבדות ומדעים בקריית התיכונים, מרכז מצוינות עירוני, קריית חינוך לבתי ספר ייחודיים והתאמת מסגרות חינוך לילדים בסיכוי.
בחינוך המיוחד, ישנה כוונה לשנות את ייעודו של בית הספר סאלד כך שבמקום למידה עד גיל 15 כפי שקורה היום, תהיה בו למידה עד גילאי 21-18. עוד מתוכננן חידוש בית הספר לחינוך מיוחד גוונים. בנוסף מבקשים בעירייה לשלב את הילדים בחינוך הרגיל ככל שניתן. "זה נלמד כרגע, זה לא יקרה בשנה הקרובה, אבל בהחלט אנחנו צריכים לאמץ תרבות של עיר מכילה בקהילה", היא מסבירה.
בעירייה רוצים להקים מרכז עירוני לגיל הרך, ומרכז הורים עירוני – "זה לא יהיה מרכז פיזי, אבל זה יהיה פיזור של שירות להורים בכל רחבי העיר בנושאים הבוערים עם מיטב האנשים, שירות מסובסד", היא מסבירה. בנוסף פרומן מציעה להנהלת העיר לתת נופך חינוכי לגינות העיר בנושאים כמו מוזיקה, סיפורי ילדים, בטיחות בדרכים ועוד.
בחינוך הדתי, רוצים בעירייה לפתוח מגמות חינוך חדשניות, להתאים את מוסדות החינוך לצרכים של האוכלוסייה הדתית ומוסדות חינוך וקהילה.
בכל הקשור להון האנושי והפיתוח המקצועי של אנשי החינוך, פרומן סוברת כי העיר צריכה לקחת בזה חלק. "אני ועמיתי רוצים להקים תוכנית עירונית לעידוד צעירים מוכשרים ללימודי חינוך והוראה", היא אומרת. "אחר כך, כשיסיימו את הלימודים, לעשות להם תהליך קליטה אצלנו בעיר. אנחנו רוצים את הכי טובים לילדים שלנו. בנוסף נקים מערך הדרכה שמלווה את המבוגר לתוך בית הספר וגני הילדים. צריך ללמוד איך מונעים נשירה ואיך מכילים תלמידים עם צרכים מיוחדים".
החלק המעניין יותר קשור לגיל הרך. "אני מאמינה גדולה שהשקעה בגיל הרך זו השקעה בעולם טוב יותר", אומרת פרומן, זה שלב התפתחותי משמעותי להתפתחות האישית ובמדינה לא מככבים בכל הקשור להשקעה בגיל הרך, וזו טעות בעיניי. אם משקיעים למטה אז גם למעלה יהיה טוב יותר. במהלך השנה וחצי האלה עשינו תהליכים מואצים לייצב את המערכת. פרשנו מטרייה עירונית ממעונות היום עד גיל שש, ואנחנו עובדים על פיתוח מקצועי של צוות הגן. נעשה תהליך להכשרת הסייעות ו-90 סייעות שכבר עובדות בגנים עוברות יום בשבוע, במשך שמונה שעות, הכשרה בשלושה קורסים שונים יחד עם היחידה להשכלת מבוגרים ומכללת בית ברל. הן לומדות את כל רזי הגיל הרך ומקבלות תעודה. אנחנו הולכים להגביר את הקצב ולהכשיר סייעות נוספות. זה שיפר אותן ברמה האישית ואני מקבלת פידבקים".
מעבר למיסוד תפקיד הסייעת הם רוצים לגבש מבנה ארגוני למערך הסייעות ולמסד את התקן למספר אנשי הצוות. עוד הם מבקשים לבחון מחדש את המערך החינוך לגיל הרך, הפעלת אשכולות גנים כיחידה עצמאית ושילוב חטיבות צעירות (חובה – א' – ב') בבתי הספר היסודיים.
עניין אחר הוא פתיחה הדרגתית של אזורי הרישום לבחירה מבוקרת של הורים. "הבחירה הזאת קיימת בלא מעט רשויות מדינה", היא מסבירה. "אם אמא חושבת שיש לילד שלה נטיות אמנותיות והיא רוצה בית הספר הזה, אז זה ייבחן בתוך המרחב. תהיה אפשרות להורים לבחור. זה גם אומר משהו על בית הספר אם הוא יהיה פחות מבוקש. נכון שיש כאן אלמנט של תחרות בין בתי הספר, וזו תחרות בריאה, אנחנו רוצים בתי ספר מצוינים ואטרקטיביים בעיר".
לשאלה אם זה לא פתח לפתיחת אזורי הרישום בכלל היא עונה: "זה תהליך שיהיה הדרגתי, מוסבר ומלווה. זה תהליך שמבקר את עצמו, אבל מאפשר לך מה שאין היום. היום אתה מקבל הזמנה לבית הספר ואין פתח. בבוא היום, תוך שנתיים שלוש, נוביל את זה לשלב הבא".
עוד מבקשים בעירייה לבחון את מבני בתי הספר שכיום פועלים לפי שיטה של שש שנים ביסודי, שלוש שנים בחטיבה, ושלוש שנים בתיכון. אפשרות אחת היא ליצור רצף פדגוגי שש שנתי שבו תלמידי יסודי עולים יחד לבית ספר חדש שיצמח לתיכון מכיתה ז' עד יב'. אפשרות נוספת היא לבנות בתי ספר שש שנתיים בכל העיר ועלו קולות לחזור לשיטה המקורית – א'-ח' וט'-יב'. "הרעיון הוא לשבור את המושג חטיבת ביניים, גם אם זה לא נסגר ברמת מדינה", היא אומרת. "עשינו דיונים על כל ארבעת האפשרויות".
הישארו מעודכנים בכל הסיפורים החמים בכפר סבא:
- להורדת אפליקציית צומת השרון כפר סבא: אנדרואיד, אייפון
- להצטרפות לקבוצת העדכונים של צומת השרון כפר סבא בווטסאפ.
- להצטרפות לקבוצת הפייסבוק.
רוצים להישאר מעודכנים?
פרומן, יש כסף לכל התוכנית הזאת?
"כבר עשיתי את כל זה בעבר. נכון שבתהליך היישום הכנתי גם נספח כלכלי. היישום יהיה הדרגתי, מרכז הורים כבר נכנס לתקציב 2018, הנושא של ייחודיות רתמתי את משרד החינוך. זו אחריות שלי, והגזבר מלווה אותי צמוד בתהליך האסטרטגי. חלק עולה וחלק לא עולה ולחלק יש מימון חיצוני כמו מפעל הפיס. עד היום לא אמרו לי לא למהלכים. כשאתה בא עם עבודה מקצועית ומראה את התועלות הולכים איתך. כמובן שיש לי אחריות לא לזרוק כספים".
לאן הולך רוב הכסף?
"בעיקר לבנייה".
וכמה כל זה יעלה?
"כרגע אין לי את זה מסוכם".
איך השלבים יתקדמו?
"על התוכנית הזאת נעשה וי תוך חמש שנים. אנחנו עובדים במקביל על דברים שלא כולם מצריכים אישורים. למשל, את מרכז המעבדות אגייס את כל העולם ואשתו כדי להביא כסף ולהקים את העניין הזה".
יש מחלוקת בעיר על מדיניות האינטרגרציה.
"זה בכלל לא להבין את המציאות שאנחנו חיים בה. לכן הדגשתי מאוד את ההומוגניות של העיר. כשאומרים אינטגרציה אומרים את זה כמו סיסמה. הם לא מבינים שזה לא משנה היום מאיזה בית ספר אתה בא. תראה את מדד הטיפוח כולם אותו דבר. פעם כפר סבא הייתה בנויה אחרת. יש מי שנאבק לצאת מהשכונות הקשות והיום הם עם תארים והכל. מה זה קשור מאיפה אתה בא. אז הייתה המציאות ועשו אינטגרציה בחטיבות הביניים כך שלא משנה באיזו סביבה אתה גדל, בית הספר כבר יעלה אותך. זו טעות. זו שהצליחה, אם לא היו שולחים אותה לחוגים להתפתחות אישית ולא הייתה אווירה בבית היא לא הייתה מגיעה לאן שהיא מגיעה".
כולם מתגאים בזה שכולם מכירים את כולם.
"זה היה נכון לכפר סבא לפני 40 שנה. היום זו כבר לא מושבה – זו עיר. לא כולם מכירים את כולם. לכן צריך לחזור לקהילתיות, זה טרנד עולמי. אתה לא מכיר אף אחד מלבד הכיתה שלך וקצת מעבר לכך. אנחנו לא מבטלים את הערבוב הזה של אוכלוסיות, אבל צריך להבין שאנחנו במציאות אחרת. אנחנו מאוד מקפידים על בתי ספר הטרוגני עם שוויון מגדרי, הישגים לימודיים בין חזקים לחלשים, לא להעמיס יותר מידי וליצור איזון".
אם בעוד שנתיים-שלוש לא תגיעי לרמה גבוהה יותר בבגרויות למשל, יגידו שנכשלת.
"אני מקווה שלא אכשל, היעד הוא רק קדימה. אנחנו עובדים עם כל תיכון בנפרד. כשמגיעים כבר למרתון הבגרויות אתה צריך להיות מוכן ויודע. יש תוכנית עבודה לכל תיכון, גם פר מקצוע. אנחנו ממפים כל אחד בתיכון, רואים איפה אתה עומד, איפה אתה צריך עזרה, איך אתה מגיע לבגרות מלאה, זה מעקב אישי. אין סיבה שלא נגיע לשיעור של יותר מ-90 אחוז בעלי תעודת בגרות. כולם צריכים מבחינתי עם ההישגים הכי גבוהים. תמיד יש את החשש מפני כישלון, אבל זה לא מה שמוליך אותי, אלא האומץ, האתגר והאידאולוגיה, ואני לא מוותרת למנהלים. תראה, אומרים 'אהיה נועז בחלומות וזהיר במעשים'. צריך להסתכל רחוק ולכל שנה לבדוק את עצמנו איך התקדמנו. בסוף הילדודס האלה ינהיגו את המדינה כשנהיה זקנים. יש לנו עניין שיהיה פה טוב. גם הנכדים שלי התחנכו פה. בצניעות רבה אומר שבעבר כל התוכניות שהצבתי לעצמי הצלחתי להגשים אותם. אני מביאה איתי ניסיון ואומץ לגעת בפרות קדושות גם במחיר שזה כואב עכשיו ואחרי זה נחיה טוב יותר. עובדים מאוד קשה סביבי, אני מנהלת מאוד תובענית, יש הרבה מאוד שותפים שעושים את המקסימום. יש על מי לסמוך".
רחל פתאל
כל הכבוד למנהלת אגף החינוך אכן צריך לעשות את השינויים המתבקשים לאור הקידמה בעולם המודרני.כפס אינה עוד כפר קטן ויש להיערך. כל הכבוד. אשמח לסייע.
קלרה בן ארי
תכנית מבורכת, רק מקווה שבאמת תצא לפועל. ממליצה לך אורלי יקרה לבדוק גם ההתנהלות במחלקת גני ילדים. יש המון תלונות על מה שקורה שם..