ערב שבת פרשת 'בא'
ב' שבט תשפ"ה
הדלקת נרות: 16:53
צאת השבת: 17:53

הרב יעקב מזרחי צילום פרטי
הרב יעקב מזרחי מספר על פרשת השבוע:
לאחר 7 מכות,
משה ואהרן הולכים לפרעה ומתרים בו באם לא ישחרר את עם ישראל,
תגיע מכת 'ארבה'
עבדי פרעה מפצירים בו להתרכך ולתת לבני ישראל לעזוב.
ומציע להם לצאת ממצרים לשלושה ימים וכן, להותיר את הילדים במצרים.
משהו ואהרן מסרבים ועוזבים.
מתחילה מכת הארבה. כמות עצומה של נחיל 'ארבה' מגיעה למצרים,
דבר שמעולם לא היה.
הם מחסלים כל דבר מאכל שנותר מהברד.
לאחר מכן מגיעה מכת חושך.
החושך כבד כל כך עד שניתן למששו בידיים.
כל אחד קפא בתנוחה בה היה כאשר התחיל החושך.
מי שעמד – נותר לעמוד.
מי שישב – נותר לשבת.
רש"י מציין שאחת הסיבות לחושך היה כדי להרוג את היהודים שלא רצו לצאת ממצרים,
דבר שהקב"ה לא רצה לעשות בגלוי כדי שלא לבייש את בני ישראל.
פרעה קורא למשה שוב,
אך ה' מכביד את לבו ולבסוף, מגרש את משה מבלי לתת לבני ישראל לעזוב.
ומזהיר את משה כי זאת הפעם האחרונה בה הוא יראה אותו – מה שאכן התרחש במציאות.
ה' אומר למשה כי נותרה מכה אחת אחרונה אותה יביא על המצריים ואז ייצאו ממצרים.
בתור הכנה למכת בכורות, נצטוו כל היהודים לבקש משכניהם המצריים בהשאלה כלי כסף וכלי זהב ושמלות, וה' גרם שהמצריים יסכימו לכך בחפץ לב.
משה מזהיר את פרעה אודת המכה העומדת בפתח: 'מכת בכורות'
בה ימותו כל המצריים הבכורים מהמכובדים ביותר ועד האנשים הפשוטים ביותר, ואפילו הבהמהות הבכורות ימותו.
לאחר מכן ה' נותן לבני ישראל את המצווה הראשונה בתורה: עליהם לקדש את החודש על פי ראיית מולד הירח, כאשר החודש הראשון בשנה הוא חודש ניסן.
כמו כן הם מצוווים לקחת שה עבור קרבן פסח וכן ציווי לאכול מצה ואיסור לאכול חמץ בפסח.
היהודים לקחו את השה לבתיהם ארבעה ימים קודם לזמן שחיטתו.
הסיבה לכך,
על מנת שהמצריים יראו אותם עסוקים בכך וישאלו: עבור מה אתם לוקחים שה?
היהודים ענו שהם עומדים לשחוט אותם,
וזה היה האליל של מצרים.
פעולה שביטאה את הביטחון ואמונה שהיתה להם מול המצרים.
משה נותן לבני ישראל הוראות כיצד לשחוט את קרבן הפסח.
בנוסף לכך הם מרחו דם מהשה אותו שחטו על המשקוף של הכניסה לבית ועל שתי מזוזות הפתח, כאות סימן לה' שבבית זה גרים יהודים וכך הוא ידלג על הגרים בבית זה ולא יהרוג את הבכורות כפי שעושה בבתי המצרים.
מכת בכורות: בדיוק בחצות הלילה, ה' עבר בכל ארץ מצרים והרג את כל הבכורות בכל בית החל מבכור פרעה ועד בכור השפחה, ובכל הארץ היתה צעקה גדולה ובכי עצום.
פרעה רץ לחפש את משה תוך שהוא צועק כי הוא מסכים ליציאתם של בני ישראל.
(פרעה עצמו היה בכור והוא חשש על חייו).
היהודים ביקשו משכניהם בהשאלה את כל חפציהם היקרים, ואלו נתנו אף יותר מאשר מה שהתבקשו.
בני ישראל יצאו ממצרים בחיפזון כאשר הלחם לדרך עוד לא הספיק לתפוח ולהחמיץ.
את ליל הסדר בכל שנה אנו חוגגים בדיוק בלילה זה של היציאה ממצרים – ליל הסדר.
לסיום,
מצוות פדיון הבן וכן מצוות תפילין.
**
יציאת בני ישראל ממצרים הייתה במהירות.
כמו שנאמר: "כי בחיפזון יצאת מארץ מצרים".
בגמרא ובמדרש נאמר שהחיפזון היה משולש – חיפזון של השכינה, חיפזון של בני ישראל וחיפזון של מצרים.
בגאולת מצרים נבע משקיעתם של בני ישראל במ"ט שערי טומאה, ומהצורך לחלץ אותם משם במהירות האפשרית.
לעומת זאת,
בגאולה הקרובה העולם עצמו יסייע לגאולה.
לכך תהיה הגאולה מתוך מנוחה "בשוּבה ונחת" ועד ל"מנוחה לחיי העולמים".
שבת שלום.
תגובות