ערב שבת פרשת 'מקץ'
כ"ו כסליו תשפ"ה
הדלקת נרות: 16:23
צאת השבת: 17:24
הרבה יעקב מזרחי מספר על פרשת השבוע
בפרשה, לאחר שנתיים כאשר יוסף עדיין נמצא בבית הסוהר.
פרעה חולם שני חלומות: בראשון הוא רואה שבע פרות טובות ובריאות רועות באחו, ולאחר מכן שבע פרות רזות שאוכלות את המלאות אך נותרו רזות כבתחילה.
בחלום השני הוא רואה שבע שיבלים יפות שנאכלות בידי שבע שיבולים דקות ואף הן נותרות רזות.
פרעה לא רגוע, כיוון שבחלום הוא ראה גם הפתרון של החלום, אך כאשר התעורר נשכח ממנו הפיתרון.
במצב הזה שר המשקים מספר כי לפני שנתיים פתר לו יוסף חלום אחר, ופרעה מריץ את יוסף מבית הסוהר כדי שיפתור לו את חלומו.
פרעה מתאר ליוסף את חלומותיו, ויוסף פותר אותם – שבע הפרות ושבע השיבולים הינם שבע שנים של שפע ואוכל, ושבע הפרות הרזות ושבע השיבלים הרזות הינם שבע שנים של רעב גדול שיגיע לכל מצרים.
ומציע תוכנית שיאספו מעכשיו תבואה בשבע השנים הטובות, כדי שיהיה מה לאכול בשנות הרעב.
יוסף עושה רושם חזק מאוד על פרעה שנותן ליוסף משרה גבוהה ביותר, וממנה אותו להיות אחראי על כל מצרים, כאשר רק פרעה בעצמו נמצא מעליו.
בשלב זה כאשר יוסף הינו המשנה למלך, הוא בן שלושים שנה ומתחתן עם ביתו של פוטיפר – אסנת.
ליוסף נולדים שני בנים: מנשה ואפרים.
מתחילות שנות הרעב כפי שפרעה ראה בחלומו.
מדובר ברעב כבד ביותר שהשפיע על מצרים ועל ארצות רבות נוספות.
וכפי שיוסף תכנן, הוא נותר עם תבואה רבה אותה אסף בשנים הקודמות.
ולכן, ארץ מצרים היה המקום היחיד בו היה עדיין אוכל.
בינתיים יעקב אביו של יוסף ואחד עשרה אחיו מתגוררים בארץ כנען.
למרות שהם עדיין לא סובלים מרעב, יעקב שולח את בניו חוץ מבנימין, לארץ מצרים כדי לקנות אוכל.
בדרכם הם החליטו לחפש את יוסף, אחיהם האבוד, כיון שהם מתחרטים על כך שמכרו אותו.
כאשר הגיעו האחים למצרים, הם היו צריכים ללכת ליוסף לבקש ממנו לקנות אוכל, אך הם לא מזהים אותו כיון שהוא התבגר ונהיה לאיש.
האחים משתחוים ליוסף, בדיוק כפי שחלם.
ומקבלים יחס קשה מצד יוסף שמאשים אותם שהם מרגלים, ומחזיק את שמעון כבן ערובה, כדי להביא את בנימין למצרים.
כאשר האחים חוזרים לאביהם, הוא מאוכזב מאוד וחושש זמן רב ומסרב לשלוח את בניו שוב למצרים, אך לבסוף הרעב גובר עליו, ושולח את כולם ביחד עם בנימין הצעיר.
חוזרים האחים למצרים עם בנימין.
הם מדווחים ליוסף שהגיעו ומיד מוזמנים לאכול ביחד עם יוסף, ושמעון מוחזר אליהם.
בנוסף, יוסף פוגש את בנימין, אחיו היחיד מהאמא.
יוסף מבקש לצאת כדי לבכות, מרוב התרגשות על פגישת אחיו בנימין.
כל שאר האחים יושבים לאכול ולשתות, ויוסף נותן לבנימין מנה כפולה פי חמש משאר אחיו.
בבוקר למחרת הם עוזבים כולם, אך יוסף מתכנן עוד סיבוב אחד של צרות,
ומעליל על בנימין כאילו גנב ממנו כוס מיוחדת, ולוקח אותו להיות לעבד.
**
חנוכה – הנס נעשה דווקא ב'שמן'.
התנגדות היוונים הייתה דווקא לקדושת התורה, ל'שמן' שבה.
נשמה = שמן ה' כמו השמן שצף על כל המשקים.
כך נשמה של יהודי היא תמיד צפה על כל מה שקורה בעולם וזה הכוח ההישרדות של היהודי.
את זה רצו היוונים למחוק ולכן חיפשו פך שמן טהור, אפילו שמותר להדליק בשמן טמא.
אך חיפשו שמן טהור שמבטא את הנשמה הטהורה.
זו הסיבה שאנו חוגגים את החג עם שמן להדלקה ואוכלים מאכלים עם שמן.
שבת שלום.
תגובות