ערב שבת פרשת 'וישב'
י"ט כסליו – חג הגאולה וראש השנה לחסידות.
הדלקת נרות: 16:19
צאת השבת: 17:20
הרב יעקב מזרחי צילום פרטי
הרב יעקב מזרחי מספר על פרשת השבוע:
התיישבותו של יעקב בחברון.
והסיפור המרתק על יוסף.
יעקב מחבבו יותר מאחיו, ועושה לו כתונת פסים.
יוסף מספר לאביו על דברים לא טובים שאחיו עושים.
לבסוף, יוסף חולם חלומות מהם עולה כי הוא ישלוט באחיו. התוצאה מכל זה היא שנאה של האחים ליוסף עד כדי רצון להורגו.
האחים יוצאים כדי לרעות את צאן אביהם בשכם.
יעקב שולח את יוסף לבדוק את שלום אחיו, וכאשר הוא מתקרב הם מבקשים להרגו, אך ראובן מציע שבמקום להרוג אותו הם ישליכו אותו לתוך אחד הבורות באזור.
התכנית של ראובן היתה לחזור ולהצילו.
הם מפשיטים אותו מכתונת הפסים וזורקים אותו לתוך אחד הבורות.
לבסוף הם מכרו אותו לנוודים שהיו בדרכם למצרים, ושם הוא נמכר לפוטיפר שהיה מנהל המשק של פרעה המלך.
האחים טבלו את הכותנת בדם והראו אותה לאביהם כהוכחה לכך שחיה טרפה את יוסף.
יעקב פתח באבילות שנמשכה על פני עשרים ושתיים שנים.
סיפור יהודה ותמר.
יהודה היה זה שהציע למכור אותו.
יהודה מתחתן ונולדים לו שלושה בנים: ער, אונן ושילה.
בנו הראשון ער התחתן עם תמר, אך בגלל עוונותיו הוא נפטר במהרה.
יהודה נתן את בנו השני אונן לתמר אך גם הוא נפטר במהרה בעוונותיו.
פחד יהודה לתת לתמר את בנו השלישי, ובלית ברירה היא חזרה לבית הוריה וישבה שם כאלמנה.
לבסוף, אשתו של יהודה נפטרה אף היא והוא יצא לנסיעת עסקים.
תמר התלבשה כקדשה וישבה על אם הדרך. יהודה שלא זיהה את כלתו שכב אצלה והותיר בידיה כמשכון את טבעת החותמת שלו, והיא נכנסה ממנו להריון.
מספר חודשים לאחר מכן, כאשר הריונה התגלה, יהודה ציווה שישרפו אותה כיוון שזינתה.
כאשר היא היתה בדרכה לבית השריפה, היא הוציאה את טבעת החותמת ושלחה ליהודה עם מסר: לאיש אשר לו הטבעת – אני הרה.
בשלב זה הודה יהודה בטעותו.
מאותו הריון נולד אכן בן שהיה תחילת השולשלת של מלכות בית דוד, עד משיח צדקנו.
מכאן אנו רואים שכל הסיפור היה משמים, וזאת כדי שייוולד משיח שיגאל את עם ישראל מגלותו.
חוזרים לסיפורו של יוסף שעושה ומצליח בבית פוטיפר.
אשתו של פוטיפר מנסה לפתות את יוסף לשכב עימה, אך הוא מסרב בתוקף.
יום אחד כאשר לא היה איש בבית, החזיקה אשת פוטיפר בבגדו, ובלית ברירה הוא הותיר את מעילו בידה וברח מהבית.
האישה טענה לבעלה כי יוסף ניסה לשכב עימה, והשתמשה במעיל כהוכחה לכך, ואכן יוסף נזרק לכלא.
אך גם במקום זה היה ה' עם יוסף והוא נהיה האחראי על כל האסירים.
שם הוא פוגש שניים משרי פרעה שנזרקו לבית הכלא:
שר המשקים ושר האופים.
שניהם חלמו חלום בלילה אחד ויוסף הצליח לפתור להם את החלומות.
שר המשקים חלם על ענבים אותם סחט לכוס פרעה, ומכך ידע יוסף שהוא יחזור למשרתו – וכך אכן התרחש.
שר האופים חלם כיצד סל לחם מונח על ראשו והציפורים מנקרות בו, ויוסף למד מכך שפרעה יתלה אותו – ואכן כך התרחש.
יוסף ביקש משר המשקים לזכור אותו ולהזכירו לפני פראה אך הוא שכח.
**
שר המשקים חלם על שלושה שריגי גפן פורחים, שאת ענביהם הוא סוחט אל כוס ומגישה אל פרעה המלך.
פריחת הגפן מסמלת את גאולת עם ישראל, והבשלת הענבים – את בוא העונש על העמים שהצרו להם.
ובעניין הגאולה: השתייה רומזת לתופעה רוחנית 'משכרת', שתביא גם את הגויים להפוך את עורם ולהצטרף מתוך הכרה פנימית לאמונה בא-ל אחד.
שבת שלום.
תגובות