שבת שלום: כניסת וצאת השבת בכפר סבא ומבט על פרשת בראשית

ערב שבת פרשת 'בראשית'

הדלקת נרות: 17:36
צאת השבת: 18:33

הרב יעקב מזרחי צילום פרטי

הרב יעקב מזרחי מספר על פרשת השבוע:

'בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ'

העולם היה שומם וחשוך ורק רוח אלוקים ריחפה על פני המים.

ביום הראשון אמר אלוקים: יהי אור ויהי אור.
ונתן לאור את השם 'יום' ולחושך קרא 'לילה'.

ביום השני הפריד בין מים על הארץ וחלקם נמצאים מעל לרקיע.

ביום השלישי אסף את המים אל מקום אחד ליבשה קרא 'ארץ', ולמים קרא 'ימים', וציווה שהארץ תוציא צמחים ועצים.

ביום הרביעי ברא את השמש, ירח וכוכבים וקבע אותם ברקיע השמים, כשהשמש מאירה ביום והירח וכוכבים בלילה.

ביום החמישי ברא את הדגים, התנינים והעופות.

ובשישי ברא את הבהמות, החיות והשרצים השונים בארץ.

ואמר: "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו" וברא את אדם הראשון מן העפר.

ביום השביעי סיים את בריאת העולם ושבת מכל מלאכתו. והעניק ברכה מיוחדת ליום השבת,.

את האדם שם האלוקים בגן עדן, שם היו עצים נותני פירות. נהר שנבע משם נחלק לארבע נהרות נפרדים: פישון, גיחון, חידקל ופרת.

בורא העולם הביא את החיות לפני אדם הראשון שיעניק להם שמות.
אמר "לא טוב היות האדם לבדו" וברא לו בת זוג.
הפיל תרדמה על האדם, לקח ממנו צלע וברא ממנה את האישה.
כשראה אותה אדם הוא העניק לה את השם 'אישה' שכן היא נוצרה מן האיש.

אלוקים מברך את האדם ואשתו: "פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה, ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרומשת על הארץ".

ומזהיר אותם שלא לאכול מ"עץ הדעת"
הנחש הערמומי פונה אל האישה: האם זה נכון שאלוקים אסר עליכם לאכול מפירות עץ הדעת.?
"אל לך לחשוש" הרגיע אותה הנחש, "לא תמותו.
אלוקים יודע כי אם תאכלו מפירות העץ תדעו להבחין בין טוב ורע, ובכך תדמו אליו – לכן אסר עליכם לאכול מפירות העץ."

דבריו של הנחש שיכנעו את האישה.
היא אכלה מפרי עץ הדעת ואף העניקה לבעלה מהם.
אכילת הפירות השפיעה עליהם והם הבחינו כי הם ערומים, ותפרו בגדים מעלי עץ התאנה.

לפתע שמעו אדם ואשתו את קולו של אלוקים "איכה?"

השיב לו אדם "שמעתי את קולך ומיהרתי להתחבא מכיוון שאני ערום"

"כיצד נודע לך.? האם אכלת מן העץ אשר ציוויתיך שלא לאכול ממנו?"
אדם מיהר להאשים את אשתו שנתנה לו לאכול מפירות העץ, והיא האשימה את הנחש שפיתה אותה לעשות זאת.

בורא העולם העניש את כל המעורבים בחטא:

רגליו של הנחש יקוצצו, והוא ייאלץ ללכת על גחונו, ועפר יאכל כל ימי חייו, האישה תסבול צער בעת ההריון, הלידה וגידול הילדים, והאיש ימשול בה.
האיש ייאלץ לעבוד את האדמה אך היא תצמיח לו קוצים ודרדרים. בזיעת אפיו הוא יאכל לחם, עד אשר ישוב אל האדמה ממנה הוא נברא.

לאחר-מכן עשה עבורם אלוקים כותנות עור, וגירש אותם מגן עדן.

לאדם ולאשתו חוה, נולדו שני בנים: קין והבל.
הבל היה רועה צאן וקין עובד את האדמה.
שניהם הביאו קרבן לבורא עולם, קין הביא מפירות האדמה והבל הביא מן המובחר שבצאנו.
אלוקים פנה אל מנחתו של הבל, אך לא התייחס אל מנחתו של קין. הדבר העציב את קין. "מדוע נעצבת?" שאל אותו האלוקים. "אם תיטיב את דרכך תקבל שכר, ואם תחטא תיענש."

אך קין לא נרגע.
באחד הפעמים, כששהה בשדה עם הבל, החל לריב עם אחיו ולבסוף רצח אותו.
"איה הבל אחיך?" פנה אליו אלוקים, וקין העמיד פנים של חף מפשע – "אינני יודע.
השומר אחי אנוכי?"

"מה עשית.? קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה!"

והעניש את קין כי ינדוד בארץ ולא יוכל להתיישב במקום אחד. עם זאת, הוא העניק לו אות שמיימית כדי שלא יהרגוהו.

בן נוסף נולד בשם 'שת' וממנו יצא צאצא בשם 'נח' שקיבל את שמו בנבואה שהוא יהיה זה שינחם את האנושות מקללתה של האדמה.

לנח נולדו שלושה בנים: שם, חם ויפת.
בתקופתו של נח גברו חטאיהם של בני האדם, ובורא העולם התחרט על כך שברא את עולמו ונתן לבני האדם 120 שנה כדי שיחזרו בתשובה.
ונח מצא חן בעיני ה'.

**

בריאת האדם שונה מבריאת שאר היצורים.
היצורים האחרים נבראו בבת אחת חומר ורוח.
האדם נברא כגוף בלבד ורק לאחר מכן נפחה בו נשמה.

הנשמה האלוקית היא מציאות שמימית רוחנית מאין כמוה ואילו הגוף הוא גשמי וחומרי.

מכל גוף (יהודי) נותרת לנצח עצם זעירה שמכונה 'לוז', וממנה יתרקם ויתפתח הגוף שיקום בתחיית המתים.

הגוף שעמו עובדת הנשמה ומקיימת תורה ומצוות, לעולם אינו כלה ואובד.

הנשמה שהושקעה בו הביאה תועלת נצחית, שתבוא לידי ביטוי בתחיית המתים.

שבת שלום.