ערב שבת פרשת 'ניצבים – וילך'
הדלקת נרות: 18:10
צאת השבת: 19:05
הרב יעקב מזרחי מספר על פרשת השבוע:
משה רבינו פותח בהכרזה: "אתם ניצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם: ראשיכם, שבטיכם, זקניכם ושוטריכם כל איש ישראל, טפכם, נשיכם וגרך אשר בקרב מחנך, מחוטב עציך עד שואב מימיך."
ומזהיר אותם שאם ייראו את ארץ ישראל החריבה, יבינו כי היה זה עונש מאת בורא העולם.
ואם ישובו אליו בכל לבבם, הוא יחמול ויקבץ אותם מבין העמים ויביא אותם אל הארץ המובטחת.
בנוסף לכך, הוא יברך אותם בכל מעשי ידיהם ובנכסיהם.
"המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא רחוקה היא,
לא בשמים היא" שעליכם לחפש מי יעלה השמימה כדי להביא אותה, ואף לא במדינה מעבר לים,
כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו.
"נתתי לפניכם את החיים והמוות, את הברכה והקללה – ועליכם לבחור בחיים"
מסיים משה את דברי הברית.
לקראת פרידתו ממנה את יהושע כממלא מקומו.
ומציין כי ביום זה מלאו לו מאה ועשרים שנה, ומכין אותם לקראת כיבוש הארץ.
אל לכם לחשוש ממלחמות אלו, הוא אומר, כי אלוקים עמכם.
וקורא ליהושע ואומר לו דברים ברוח דומה.
לאחר-מכן הוא מעביר לבני-ישראל מספר מצוות אחרונות.
מצוות ה"הקהל": בשנה שלאחר שנת השמיטה יהיה עליהם להתכנס בבית המקדש, שם ישא המלך דברים בפניהם מן התורה ויחזק אותם בקיום התורה והמצוות.
לאחר-מכן קורא ה' למשה ויהושע להתייצב בפניו.
ומוסר להם כי יבוא יום לאחר מיתת משה וייפנו אחרי אלוהים אחרים, וכעונש על כך הוא יסתיר את פניו מהם.
לאחר-מכן הוא מצווה על משה לכתוב את "שירת האזינו" (שתופיע בפרשה הבאה) ולכתוב זאת כעדות לבני-ישראל.
משה רבינו כותב את כל חמשת חומשי התורה בספר מיוחד, מעניק זאת לכוהנים ומצווה עליהם להניח זאת ליד ארון הברית.
**
בשנה האחרונה מתגבר עניין ה'אחדות' איך יש לעם הזה כוח להיות "ניצבים"?
הנה התשובה:
"כולכם"- כשיש קשר בין כולכם מתגלה התוקף של העם.
לפעמים נראה שאין מצב לאחדות.
זה מרוקאי וזו פולניה, זה דוס וזה…
כיפה סרוגה, שטריימל וזה בכלל עם כיפה שקופה.
הלבוש שונה, הדעות שונות, הקודים שונים.
נראה שאין בכלל מצב לאחדות ולאהוב באמת כל יהודי.
לכן ממשיך הפסוק ואומר:
"לפני ה' אלוקיכם" – אבל כשיהודי מסתכל על הקשר שלו עם הבורא – שם הוא מגלה את הנשמה בה כולם דומים".
שבת שלום.
תגובות