שבת שלום: כניסת וצאת השבת בכפר סבא ומבט על פרשת 'שופטים'

ערב שבת פרשת 'שופטים'
ג' אלול תשפ"ד

הדלקת נרות: 18:38
צאת השבת: 19:34

הרב יעקב מזרחי צילום פרטי

הרב יעקב מזרחי מספר על פרשת השבוע:

הפרשה עוסקת בעיקרי ההיבטים של מנהיגות יהודית. מתחיל משופטים ולאחר מכן מלך בישראל.

השופטים מצווים לפסוק צדק, ולהמנע מלקחת שוחד שהוא מעוור את עיני החכם.

וכן, מצווים גם שלא להקריב בהמות בעלות מום, וכן איסור עבודת אלילים.

חלק מהדינים של מלך ישראל, ה' יבחר המלך. ועל המלך נאסר להחזיק הרבה סוסים לעצמו, וכן לא להתחתן עם נשים רבות או להיות בעל ממון רב של כסף וזהב.

על המלך לכתוב לעצמו שני ספרי תורה, אחד מהם להחזיק עימו תמיד וללמוד בו בכל יום.

לכהנים וללוויים אין חלק ונחלה בארץ ישראל, כיון שה' הוא נחלתם.

התורה ממשיכה עם הדינים של קרבן שמובא על ידי יהודי, ונאכל על ידי הכהנים והלויים.

דינים של נבואות אסורות כגון מגידי עתידות ומכשפים. התורה מכנה מעשים כאלו בתור מעשה נבלה.

אודות נביאי ישראל.
מכיוון שבמעמד הר סיני בני ישראל טענו שאינם יכולים לשמוע את דבר ה' באופן ישיר, ה' אומר כי הוא יעמיד נביא והוא ישים את דבריו בפיו.
אנו מצווים להישמע לנביאים.

חוזרת התורה על הציווי להקים ערי מקלט, עבור רוצח נפש בשגגה, וכן דינים נוספים הקשורים ברצח.

דינים של הרחבת הגבול של הארץ על ידי כיבוש.
כמו כן מופיעים דיני עדות, והתורה קובעת שצריך שני עדים כדי שיהיה לכך תוקף.

ובמקרה של עדות שקר, הדין הוא שכאשר זמם – ייעשה לו.

התורה מתארת את תהליך היציאה למלחמה, התורה אומרת כי אל לנו לפחד כיון שה' עימנו.

ופרטים של הליך המלחמה, ובעיקר מי ומה ניתן לקחת כשלל בעיר שנפלה בשבי.

התורה גם מציינת כי אסור לנו לכרות עץ מאכל כאשר אנו מתקיפים עיר, ובכך להראות את היחס של כבוד לצומח ובודאי לאנשי העיר.
התורה משתמשמת במילים "כי האדם עץ השדה".

לסיום, דינים של רצח בלתי מפוענח.
ישנו תהליך המבוצע על ידי זקני העיר הקרובה למקום מציאת הגופה.
הטקס כולל עריפת עגלה בנחל איתן, במעמד זקני העיר הקרובה ביותר למקום הימצאו של ההרוג, במעמד זה סומכים הזקנים את ידיהם על העגלה בפני כהנים, תוך הצהרה על חפותם.

**

על הציווי למנות שופטים בכל שערי הערים.
הרבי מליובאוויטש אומר כי ה"שערים" הינם גם שערי גוף האדם, עליהם אנו מצווים לשמור,
חמשת החושים שלנו: ראיה, שמיעה, טעימה, הרחה ונגיעה.

לאחר ששבוע שעבר קראנו על כשרות המאכל מה שמכניסים לפה,
עכשיו התורה מצווה על מה שמוציאים מהפה.
צריך לשפוט ולפעמים גם שוטר על הדיבור שלנו.

דבר ברור הוא,
שאם נשמור על הדיבור שלנו החיים היו הרבה יותר יפים.

שבת שלום.