שבת שלום: כניסת וצאת השבת בכפר סבא ומבט על פרשת 'חוקת'

ערב שבת פרשת 'חוקת'
ו' תמוז תשפ"ד

הדלקת נרות: 19:29
צאת השבת: 20:31

הרב יעקב מזרחי צילום פרטי

הרב יעקב מזרחי מספר על פרשת השבוע:

הפרשה פותחת במילים "זאת חוקת התורה" מצוות פרה אדומה.

'חוק' הינו ציווי שלא מבינים את טעמו, בניגוד למשפט שכל אדם יכול להבין בעצמו.

למשל הציווי לא לרצוח הינו משפט.

דיני פרה האדומה, אותה שוחטים ושורפים, ואת האפר שומרים.
כאשר אדם נטמא בנגיעה במת, מזים עליו מאפר שריפת הפרה ולאחר מכן הוא נטהר.

בה בשעה שאפר הפרה מטהר, הוא גם מטמא את האדם המטהר ומזה את האפר על הטמא. בכך אנו רואים מדוע נקראת מצוה זו בשם חוק.

לאחר מכן מספרת התורה על מסעות בני ישראל במשך ארבעים שנים במדבר,
כשהגיעו למדבר צין, שם נפטרה מרים, אחותם של משה ואהרן.
בזכותה היה מים לעם, בארה של מרים.
ה' מצווה את משה ואהרן לקחת את המטה ולאסוף את בני ישראל ליד סלע מסויים.
שם הם אמורים לדבר אל הסלע, והסלע יתן מים.

אך במקום לדבר אל הסלע כפי שצווה, משה היכה את הסלע פעמיים והחל להוציא מים.

הקב"ה אומר למשה ואהרן כיוון שהם לא קידשו את שמו של הקב"ה לעיני כל ישראל, הם לא ייכנסו לארץ ישראל.
התורה קוראת למים "מי מריבה",

משה שולח שליחים למלך אדום לבקש רשות לעבור בארצו.
ומבטיח לא לפגוע בארץ בשום דרך.
יתירה מזו הוא מבטיח לקנות בכסף את האוכל והמים, אל הוא יוצא בחרב לעומתם.
בני ישראל נוטים מגבולו וממשיכים במסעם.

במדבר נותרו שלושה הרים: הר סיני – עבור מתן תורה, הור ההר – עבור קבורת אהרן, והר נבו – לקבורת משה רבינו.

לפי ציווי הקב"ה משה ואהרן וכן אלעזר בן אהרן עולים להור ההר, משה מפשיט את אהרן מבגדי הכהן הגדול ומלביש את אלעזר בנו, ואהרן נפטר ומסתלק מהעולם הזה.

כאשר יורדים מההר בלי אהרן, העם מבין שאהרן נפטר ומבכים את מותו שלושים יום.

מספרת התורה על נס מיוחד שהתרחש בעמק ארנון.
כאשר עברו בני ישראל בעמק הצר, התחבאו האמוריים במערות ותכננו להרוג בעם ישראל, אך הקב"ה קירב את ההרים ומחץ אותם בנקיקים.

מגיעים בני ישראל לארץ סיחון ושולחים מסר למלך בו מבקשים רשות לעבור בארצו בשלום.
אך המלך מסרב ויוצא להלחם בעם ישראל.
העם נלחם נגדו בחזרה ומנצח ואף כובש את ארצו.

לאחר מכן עוג מלך הבשן יוצא להתקיף את ישראל וגם אותו מנצחים ישראל וכובשים את ארצו.

בשלב זה מגיעים בני ישראל לגדה המזרחית של נהר הירדן ממול לעיר יריחו שבארץ ישראל.

*

דווקא משה רבינו "המאמין הגדול" שהוציא את עם ישראל והוביל אותם במדבר,
נתקף חרדה מעוג מלך הבשן וצבאו.
עד שהקב"ה הרגיעו ואמר "אל תירא אותו, כי בידך נתתי אותו".
הייתכן.???

חששו של משה נבע אך ורק מכוחו הרוחני, ול"עוג" היו כמה זכויות רוחניות.

ובכל זאת, הרגיעו הקב"ה באמרו "בידך נתתי אותו"
בזכות היראת שמים שלך אתה תנצח.

המסר אלינו:
בתקופה הקשה שאנו נלחמים בכמה חזיתות חייבים להיות חזקים בביטחון שה' שומר עלינו ו "אל תירא אותו כי בידך נתתי אותו" בקרוב ממש…

שבת שלום.