שבת שלום: כניסת וצאת השבת בכפר סבא ומסר מפרשת 'בהעלותך'

ערב שבת פרשת 'בהעלותך'
ט"ו סיון תשפ"ד

הדלקת נרות: 19:30
צאת השבת: 20:33

הרב יעקב מזרחי צילום פרטי

הרב יעקב מזרחי מספר על פרשת השבוע:

התורה מתחילה לצוות את משה לאמור לאחיו אהרן להדליק את המנורה באופן כזה שהמנורה תידלק מאליה,

והכנת הלוויים לעבודה.

התהליך כולל גילוח כל שערם בסכין, וטבילה במשכן וכן הבאת קרבן.

לאחר מכן יהיו הלוויים מובדלים משאר בני ישראל לעבודת הקודש במשכן.

לאחר מכן הרים משה כל אחד מהלוויים תנופה והניח חזרה, כשבאופן ניסי אהרן הצליח להרים ביום אחד את כל עשרים ושניים אלף הלויים!

בהמשך לכך ממשיכה התורה בפירוט התפקיד של הלויים והוא:
עליהם למלאות תפקידם מגיל 25 עד 50 שנה.
5 שנים למידה, ו20 שנים נוספות הוא מכהן במשכן.

מצווה הקב"ה את מצוות חג הפסח.
למרות זאת, היו כאלו שלא יכלו לחגוג את החג כיון שהיו טמאים ולא יכלו להצטרף לכלל ישראל בחג.

יהודים אלו באו למשה בטענה "למה נגרע",

ומשה אכן פנה אל ה' שציווה על קיום "פסח שני" כאשר חודש לאחר הפסח, בתאריך י"ד באייר ניתנת הזדמנות שניה לחוג את פסח.

תיאור הסימן של השכינה מתי לנסוע ומתי לחנות במדבר.

מיום חנוכת המשכן שכן ענן על אוהל העדות במשך היום, ועמוד אש במשך הלילה.

כאשר התרומם הענן היה בכך סימן שעליהם לנסוע, וכאשר נח הענן היה בכך סימן שכאן הוא מקום חנייתם. לעיתים נח הענן רק לימים ספורים או אפילו לילה בודד, אך לעיתים היה נח הענן במשך שנים במקום אחד.

2 חצוצרות מכסף היה על משה להכין.
בני אהרן היו תוקעים בחצוצרות לפי ציווי משה.
כל תקיעה היתה למשהו אחר, כולל אסיפת כל העדה או רק אסיפת הכהנים וכן התחלת המסע.
כמו כן, כאשר יצאו למלחמה היתה תקיעה שונה כדי להיזכר על ידי הקב"ה.

כעת, שלושה ימים קודם הכניסה המתוכננת לארץ ישראל, החל העם להתלונן על המן ולהשוות את האוכל שהיה להם במצרים, ומשה מצידו מבקש מהקב"ה עזרה וסיוע להנהיג את עם ישראל.

על כך השיב לו הקב"ה כי עליו לאסוף שבעים איש מזקני ישראל שיסייעו לו.

התורה מספרת על כך שה' הביא רוח שהביאה עימה שלוים – עופות קטנים מן הים, והיו כאלו שאספו כל היום וכל הלילה מהעוף לאכילה,
אלא שה' לא ראה זאת בעין יפה והרג רבים מהם.

בזמן זה שמעה מרים אחות משה כי אחיה נפרד מאשתו ציפורה והיא דיברה נגד משה באזני אהרן.

הקב"ה החשיב זאת כלשון הרע והעניש אותה בצרעת.

משה התפלל להחלמתה, אך היא עדיין היתה צריכה לצאת לשבעה ימים מחוץ למחנה, וכל העם חיכה לה עד שהחלימה ורק אז המשיכו כולם במסע הבא למדבר פארן.

**

בדבריו של הקב"ה לאהרון "בהעלותך את הנרות – מול פני המנורה יאירו…"

יש מסר לכל אחד מאתנו:
עלינו לעשות הכל כדי להדליק – את ה"נר השם נשמת אדם".

כאשר נתקלים בשכן, בסתם אדם ברחוב ומאחלים לו שלום, בוקר טוב, ומאירים לו פנים.

אנו מעוררים בעצמינו אור של ברכה ואחדות.

וכך נזכה במהרה לראות באור המנורה – בבית-המקדש השלישי במהרה בימינו.

שבת שלום.