שבת שלום: כניסת וצאת השבת בכפר סבא ומסר מפרשת השבוע

ערב שבת פרשת 'אחרי מות'
כ"ה ניסן תשפ"ד

הדלקת נרות: 19:03
צאת השבת: 20:03

הרב יעקב מזרחי צילום פרטי

הרב יעקב מזרחי מספר על פרשת השבוע:

אחרי מיתת שני בני אהרון נדב ואביהו בעקבות כניסתם לקודש הקודשים ללא רשות,
מצווה האלוקים למשה כי אהרון ייכנס לקודש הקודשים רק פעם בשנה: ביום כיפור.

בהזדמנות זו הוא מוסר לו את ההלכות המיוחדות הקשורות ליום זה.

יום כיפור – היום הקדוש בשנה

יצומו בני ישראל ולא יעשו כל מלאכה.
ביום זה יכפר אלוקים מכל חטאיהם בשנה שעברה.

לקודש הקודשים ייכנס הכהן הגדול כשהוא לבוש בבגדים לבנים – ולא בבגדי זהב הרגילים אותם הוא לובש במשך השנה – כיוון שהם מזכירים את חטא העגל, ויקטיר שם קטורת.

מביא פר – כפרה עליו ועל בני משפחתו, איל לעולה.

ושני שעירים עליהם הוא עורך הגרלה: האחד משמש כפרה על חטאי בני ישראל ונהרג על-ידי שליח מיוחד המוביל אותו למדבר ("לעזאזל"), והשני מוקרב על המזבח.

מדם הקורבנות יזה על פרוכת של קודש הקודשים ועל קרנות המזבח.

הקרבת קורבנות לבורא עולם מותרת רק באוהל מועד ואדם שיעלה קורבן מחוצה לו ייכרת מקרב בני ישראל.

כמו-כן, אסור לאכול דם "כי נפש הבשר בדם היא".
האוכל דם ייענש אף הוא וייכרת מקרב העם.

כאשר שוחטים חיה או עוף, יש לכסות את דמם בעפר.

"כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו" מזהיר בורא העולמים את בני ישראל,

ו"כמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו, ובחוקותיהם לא תלכו".

הפרשה מפרטת את קרובי המשפחה השונים אותם אסור לשאת או לקיים יחסי אישות עמם,
לצד האיסור לקיים יחסי אישות עם אישה נידה, משכב זכר או בהמה.

אומרת ומזהירה התורה: "אל תטמאו בכל אלה כי בכל אלה נטמאו הגויים אשר אני משלח מפניכם ותטמא הארץ, ואפקוד עונה עליה, ותקיא הארץ את יושביה".

אם בני ישראל ייזהרו לשמור איסורים אלו, הארץ לא תקיא אותם כפי שהקיאה את יושבי הארץ הקודמים.

**

"אחרי מות – קדושים אמור"

כאשר משפחה שיושבת שבעה והחברים באים לבקר, לנחם, וכולם ביחד מעלים זיכרונות המלאים ברגשות חיוביים, בהערכה, ובזיכרונות נעימים כלפי המנוח.

אם אותו פורום, היה מתכנס שבועיים לפני כן, כאשר המנוח היה חי.

מה הסיכוי שאותם רגשות חיוביים היה יוצא,?
האם היו רק מילים טובות לומר?

שם המשחק – אגו

באופן שיטתי האגו מאיר את הנקודות השליליות שבזולת, כדי להסיר איום כביכול הנשקף עלינו.

אך כאשר האדם הולך לעולמו, שוב הוא אינו מאיים על המציאות שלנו.
מוסרת משקפת האגו המעוותת את המציאות, ומתאפשר לנו להביט אל המהות האמתית של הזולת, שבעצם היא טובה.

*
הרמב"ם מסיים את 'משנה תורה' על הגאולה כי "באותו הזמן לא יהיה שם – לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות"
ביטול הישות האישית, יאפשר לנו נקודת מבט אמתית ובריאה על העולם.