שבת שלום: כניסת וצאת השבת בכפר סבא ומבט על פרשת 'וארא'

ערב שבת פרשת 'וארא'
ב' שבט תשפ"ד

הדלקת נרות: 16:35
צאת השבת: 17:35

הרב יעקב מזרחי צילום פרטי

הרב יעקב מזרחי מספר על פרשת השבוע:

ממשיכה השיחה בין הקב"ה למשה לאחר שפונה אל ה': למה הרעותה לעם הזה.?

ה' בתגובה מזכיר את ההיסטוריה של יחסיו עם האבות.

האבות – אברהם יצחק ויעקב – לא ידעו את שמו של הקב"ה שם הוי"ה (קו החסד).

וסוקר אתהשבועות שנשבע לאבות לתת להם את ארץ כנען, ומודע לסבל שבני ישראל עוברים במצרים.

משה מספר לעם את הדברים אך הם מאוכזבים שהגלות התחזקה ומסרבים להאזין.

ה' אומר למשה: לך לפרעה ותאמר לו לשלוח את עם ישראל.
משה מגיב: הרי בני ישראל לא הקשיבו לי, אז כיצד פרעה יאזין.?

ה' מצרף אליו את אהרן אחיו, ויחד יוצאים למשימה להוציא את בני ישראל ממצרים.

התורה מספרת על העץ המשפחתי של משה ואהרן.

ה' אומר כי יקשה את לב פרעה כדי להראות את מופתיו במצרים וכך כולם יידעו כי הוא ה'.

משה ואהרן עושים כפי שהקב"ה ציווה.

משה היה בן שמונים שנה ואהרן בן שמונים ושלוש שנים.

משה מנסה להרשים את פרעה ומשליך את מקלו שהפך לנחש, אך את פרעה זה לא מרשים.

משה פוגש את פרעה מוקדם בבוקר על שפת הנילוס ואומר לאהרן להכות במקלו את המים.

באותו רגע הפכו כל המים לדם וכל הדגים מתו.
(משה לא היכה בעצמו את הנילוס כיון שניצל כאשר אמו החביאה אותו בנילוס)
מכת דם ארכה שבוע ימים.

לאחר מכן, מגיעה מכת צפרדע, הצפרדעים הגיעו מהנילוס וכיסו את הארץ כשהם נכנסים לבתים ואפילו לתנורים.

בשלב זה פרעה מבטיח לשחרר את בני ישראל באם הצפרדעים ייעלמו.

משה מבקש מה' שיקח את הצפרדעים כפי בקשת פרעה ולהוכיח את כחו של הקב"ה.

כל הצפרדעים מתו והריח ברחובות היה נורא, אך פרעה חזר בו מהבטחותיו ולא רצה לשחרר את העם.

ה' אומר למשה לצוות לאהרן לקחת אבק מהארץ ולזרוק מה שנהפך מיד לכינים (גם כאן היה זה אהרן ולא משה כיון שהוא עצמו ניצל כאשר החביא את המצרי שהרג באדמה).

מכת כינים פשטה בכל מקום ואפילו המכשפים המצריים אמרו כי "אצבע אלוקים היא".

למרות זאת, פרעה לא שינה את דעתו.
ה' שולח את משה להזהיר את פרעה מפני המכה הבאה,

'ערוב' – נחשים, עקרבים, אריות ושאר חיות שיגיעו לכל בתי המצרים אך לא יתקרבו לארץ גושן שם גרים בני ישראל.

המכה החלה, ופרעה קורא למשה ואהרן ואומר שבני ישראל יכולים לצאת להקריב קרבן לה'.

המכה מסתיימת ופרעה מיד משנה את דעתו וחוזר בו מהבטחתו.

המכה הבאה היא 'דבר' מחלה קשה הפוגעת בכל הבהמות במצרים, חוץ מהבהמות השייכות לבני ישראל.

לאחר מכן מגיעה מכת שחין, מחלת עור קשה, המדלגת על בני ישראל הגרים בארץ גושן.

ה' מזהיר שכל אדם או בהמה שיימצאו בשדה ייפגעו מברד כבד מאוד.

אלו שפחדו מה' נכנסו לבתים והכניסו את צאנם ובקרם.

המכה החלה, ומהשמים יורד ברד מעורב באש,
כל מי שנותר בשדה – מאדם ועד בהמה – נפגע, וכן התבואה נפגעה.

פרעה מודה בטעותו ומכיר בגדולת ה'.
המכה נעצרת אך פרעה משנה את דעתו שוב.

**

המכות שהביא ה' על מצרים נותנים לנו הזדמנות להתבונן כיצד להרוס או לשבור את מצרים הרוחנית שלנו.

מכת דם – חשיבות החמימות וההתלהבות שהדם מסמל.

היהודי נדרש להיפטר מן הקרירות ולהכניס במקומה את החמימות, צריך שתהיה שמחה והתלהבות לכל מה שקשור ביהדות.

ומכת צפרדע – מסמלת את קירורה של אש התאוות לדברים שליליים ואסורים.

אנו יכולים להשתמש ברגש ההתלהבות לקיום מצוות, או חלילה לעבירות, שהן מנוגדות לרצון ה' בעולם, והבחירה היא בידינו.

'הכל בידיים שלנו'
שבת שלום.